9 או10

ביום מן הימים הוביל איש אחד את עשרת גמליו במדבר הצחיח. לעבר נאות מדבר מרוחקת בה יוכלו לשתות מים ולרוות את צימאונם .מפעם לפעם סובב ראשו לאחור.וספר את עשרת הגמלים כדי לוודא שכולם נימצאים איתו. נאות המדבר הייתה רחוקה .וההליכה ברגל בחול הלוהט קשתה עליו .הוא החליט לעלות ולרכב על אחד הגמלים .כעבור כברת דרך .שוב סובב ראשו לאחור כדי לספור את גמליו . ולתדהמתו ספר רק תשעה . הוא חשב שאיבד גמל אחד .ולכן ירד על הקרקע .חזר כמה עשרות מטרים אחורה ואחר כך ימינה ואחר שמאלה מחפש את הגמל שאבד לו.משלא מצא חזר עייף ומיואש למקום שהשאיר את גמליו .ומתוך הרגל ספר אותם .ולתדהמתו היו שם כל העשרה . שמח וטוב לב עלה מיד על אחד הגמלים והמשיך בדרכו . כעבור שעה קלה .רק כדי לוודא שכל העשרה אכן איתו שוב ספר אותם .וגם הפעם מצא רק תשעה .הוא קילל את החום הגדול של המדבר המתעתע בו .וחשב שהוא הוזה . כשהדבר חזר על עצמו פעם נוספת .החל מקלל את השטן שמשטה בו . בסופו של דבר החליט שמעכשיו והלאה לא ירכב שוב על אף גמל. הוא אמר בקול רם : מוטב לי ללכת כל הדרך הקשה ברגל .כשכל גמליי איתי מאשר לרכב לי בנוחיות ולאבד אחד מהם. סיפור מתורגם