לשבור את חומת הבירוקרטיה

היד רוטטת וקצת רועדת . הלב זועם והאני כועס האם לוותר? זו שאלה שחוזרת מידי פעם על עצמה האם להיכנע לביוקרטיה שדוחקת אותך לפינה.? פנייה טלפונית ועוד אחת .ואתה חוזר על הבקשה והתשובה תמיד לקונית.;"לא יודעת" עונה לך פקידה. האם לצרוח ולשפוך את חמתך על פקידה מסכנה? הרי לשם כך הושיבו אותה לענות את אותה תשובה. "לא לוותר "אומר לך השכל ."חבל על הזמן" אומר לך הלב ואתה בתווך צריך להחליט האם לשמוע בקול השכל או להענות לקריאת הלב האם להפסיק להילחם בטחנות רוח ולאפשר לביוקרטיה לסתום לך את הפה.? ואז מתעורר בך האריה החבוי בתוכך האריה שליווה אותך לאורך כל מלחמה ומלחמה הנשק הפעם הוא המקלדת וגם המדפסת הנייר ומעטפה ואתה מפציץ אותם במכתב ועוד מכתב ואיגרת ארוכה. מעלה על המקלדת והנייר את כל הכעס והחימה שולח לכל גורם שיהיה מוכן לקרוא ולהגיב על התלונה. זה לוקח ימים ולעיתים גם שבועות וחודשים אולם לרוב אתה מנצח ומכניע את הביוקרטיה שפוגעת באנשים. יושב אני כעת ליד המקלדת נזהר שלא ללכלך את הנייר בנאצות וקללות הפניה הראשונה היא לפי כל הכללים שמכתיבה החברה לשון עדינה נופך צופים שהרי זו בקשה לדון שוב בבקשה שנידחה אני כבר יודע באיזו לשון אשתמש אם וכאשר הבקשה לא תבוא על פתרונה.. האריה שבי מכין כבר את הלקסיקון למלחמה הבאה. מלחמה ללא פשרה. אסור להיכנע לחומת הביוקרטיה .
זה כמו להילחם בטחנות רוח.לתת הרגשה שבסוף אם זכית ובצדק .נותנים לך הרגשה שזה לפנים משורת הדין.
ההשג בסוף התהליך שווה את המאמץ