מי שמקטר צריך לדעת למה ומדוע.

הודעת שר האוצר על הגדלת הגרעון בתקציב לכדי 3% תוצר משכה אש ורבים תקפו אותה. מנגד היו גם רבים שטענו כי הייתה זו כניעה למחאה החברתית. קיים קושי לתקוף בעיה כאשר היא אינה מובנת. שמעתי ביקורות שונות ,רובם נגד הממשלה על שאינה נענית לדרישת המחאה החברתית ולא מטיבה עם שכבות הביניים שמהווים את רוב השכירים במשק והם גם שנושאים בנטל העיקרי של מימון התקציב. החוק מחייב את הממשלה להגיש מידי שנה הצעת תקציב שיבטא את מכלול ההוצאות של משרדי הממשלה. התקציב מפרט את מצבת העובדים שיעסיק המשרד ואת הסכומים שהוא רשאי להוציא על מנת לממן את המטרות שנקבעו לאותו משרד.. משרדי הממשלה אינם רשאים לחרוג מהתקציב שנקבע להם. התקציב החדש לשנת 2013 מתבסס למעשה על נתוני התקציב הקודם ומותאם לפי נתוני השינויים שחלו במשק. אם התקבלו החלטות ממשלה להטיב עם מיגזרים שונים כמו ההחלטה להרחיב את גני הילדים לגילאי 3, מתמחרים את ההטבה הזו ומוסיפים אותה לתקציב. כך נבנה תקציב ההוצאות.. מנגד גם תקציב ההכנסות מבוסס על אותו עיקרון כשמוסיפים למשואה נתונים של ירידה בצמיחה וירידה בגביית מסים וכך בונים (למרות שמתאים יותר לומר שמשערכים) את צד ההכנסות . את הפער בין ההוצאות להכנסות צריך לכסות מקיצוץ בתקציבים של משרדי הרווחה או ע"י העלאות מיסים. . הציבור משלם את המחיר בשני המקרים. קיצוץ בתקציבי המשרדים יחייב אותנו לשלם יותר עבור שרותים. העלאת שעורי המס תקטין את שכר הנטו במידה ומדובר בהעלאת מס ההכנסה. או ייקור המוצרים אם זו העלאת מיסים עקיפים.. כך בקצרה התמונה על בניית התקציב אולם אנו לא תמימים ויודעים כי ישנם גם סיבות פוליטיות להשפעה על מבנה התקציב. זה קורה בעיקר בשנת בחירות כאשר צריך ל"פצות" מפלגה מסויימת להצטרף לקואליציה ומוסיפים תקציב למטרה שמכתיבה המפלגה. אנו יודעים כמה מאות מליוני שקלים שולמו כאתנן למפלגות החרדיות עבור התחברותן לממשלה. מדינת ישראל עברה טלטלות רבות בכלכלתה בעשורים האחרונים. גרעונות עצומים של שנות השבעים כשהגרעון בתקציב היה גבוהה והחוב ביחס לתוצר היה מאה אחוז ויותר. מדברים על שנות השבעים שהיה עשור אבוד מבחינת צמיחה,עשור שהאינפלציה דהרה והגיעה לממדים מדאיגים. . מאז חלה התקדמות משמעותית ביחס חוב תוצר ובשלושת השנים האחרונות ירד החוב תוצר מ80% ל74% . האוצר שואף להוריד את היחס ל60% נתון האומר כי מצבת החובות של המדינה לא תעלה מעל 60% מהתמ"ג. . יש לנתון הנ"ל יתרונות בגיוס כספים בשווקי חוץ. ככל שכלכלתה של מדינה יציבה יותר כך יהיה אפשר לגייס הלוואות בריבית נמוכה יותר. . קיים גם שוני בשעורי הריבית לגיוס הון אם מדובר בתקופה ארוכת טווח או קצרת טווח.. הלוואות קצרות טווח שהן החובות של מדינת ישראל עולות למשק 4% ריבית. וברמת החוב הגבוהה של המדינה גורם זה מהווה נטל על התקציב.. ניסיתי להסביר על קצה המזלג כיצד נבנה תקציב המדינה ומה המשמעות כאשר יש דרישה להטבות מסויימות לשכבות הביניים. את ההטבות האלה צריך לממן או ע"י קיצוץ שרותים או ע"י העלאת מיסים. או ע"י הגדלת הגרעון התקציבי שהוא צעד מסוכן לכלכלה ועלול לפגוע בצמיחה ולגרום לפיטורי עובדים.. זו הסיבה שהנגיד סטנלי פישר יצא נגד ההחלטה הזו וכינה אותה החלטה פןליטית. הנגיד פישר טוען שחובה להיצמד לגירעון של 1.5 תוצר על מנת שנהיה קרובים יותר לכלכלת פינלנד מאשר להגדיל את הגרעון בתקציב לכדי 3% תוצר שעלול גם לגלוש מעבר לכך וע"י כך להסתכן באינפלציה ופיטורי עובדים. גם ראש הממשלה אינו שלם עם הגידול ביעד הגרעון אולם יודע ששנת 2013 היא שנת בחירות ויהיה קשה לנהל מערכת בחירות כשאתה מעלה את המיסים באחוז גבוהה.. הוא רואה בצעד הזה את הרע במיעוטו.