מכתב מאבא לילדיו בלי שאמא תדע

הרעיון שהאב מציע הוא רעיון טוב,מה עוד שלמרות שהילדים הם באמת אולי נהדרים,הם לוקחים את הכל כמובן מאליו.אני רק מאוחר מאד הבנתי כמה מאמצים אמי השקיעה באוכל הטעים של הממולאים,למשל שהיתה מכינה תכופות .רק כשאני התחלתי לבשל מאכלי "גורמה"קלטתי כמה היה עליה לעמול כדי להכין מאכלים כאלה ועוד עשתה זאת מדי יום.
אני מכירה שני גברים שהם עורכים את הקניות והם המבשלים הכל בבית.האחד,כי אשתו מבוגרת ממנו והשני כי הוא פשוט אוהב לבשל.זה גם פתרון אפשרי.

חבל שהתוכן כתוב קטן כל כך, הגדלתי, קראתי וחשבתי שכולם עוברים את אותו הסרט. חבל שאי אפשר לדבר על כך בגלוי, לשים על השולחן והשורה התחתונה: אמא תהרוג אותי אם תדע שכתבתי - אומרת הכל. שושו.. לטאטא מתחת לשטיח ואצלי הכל בסדר... תודה, אשמח אם תהיה תוכן להעלות זאת גם בקהילת סבא וסבתא.

אני יודע עד כמה חשוב לאמה להמשיך ולראות את ילדיה מסתופפים מסביבה. הדבר נותן בה כוחות מחודשים לעבוד ולעמול על הכנת המאכלים העיקר שילדיה יהיו מסביבה..
אמי ז"ל שהילכה עם הליכון רצתה לראות אותנו מסביבה גם בגיל 99 חודשים ספורים לפני מותה. כנראה והדחף הזה נותן לאמהות כוחות מחודשים.

שאמא תכין משהו,
כל אחד מבניה בנותיה
יתרום מתבשיליו למיניהם

יביא לסעודה בבית אמא, או הצאצאים

בלי לעשות עניין מוגזם,

ובא לציון גואל.

למרות הקשיים,
בסופו של יום
ערך המשפחה
הוא קיומי.
בנפשנו.

שבוע טוב ומבורך.

ילדים לא מודעים לכך שלאמא אין כוח
הם רגילים לאמא שדואגת ומחזיקה את ילדיה תחת סינרה. טוב לילדים מפגשי ערב שבת אצל אמא . הם באים ורואים את השולחן הערוך ואת האוכל המוכן. הם לא יודעים כמה עמל השקיעה האמא בהכנה.