תאורה שונה על פרשות"מטות מסעי" במדבר ל-לו

בתור אשה ברצוני להסב תשומת לבכם לנקודות אחרות באותן פרשות. בפירקי אבות נאמר"נשים_דעתן קלה עליהן"(ניסלח לזקנים האלה?)ובכן בתחילת הפרשה עולה עניין של אשה שנודרת נדר .וכאן באים התנאים בם היא חייבת או אינה חייבת לקיימו. אם היא נדרה נדר בבית אביה,ואבא שמע את הנדר וביטל אותו,אלוהים יסלח לה שלא תקיים את הנדר. אותו העניין חל עליה אם היא בבית בעלה:אם בעלה ביטל את הנדר בעוד הוא שומע דבריה,נידרה אינו נדר.כלומר היא בפני עצמה כאילו אין לסמוך על החלטותיה. בעניין בנות מדיין שנילקחו בשבי,מדוע אין משה מרשה לגברים להחזיק בנשים שהיו כבר עם גברים מידיינים.? יש לכך תשובות אחדות,אם היא תהיה בהריון,בנה עלול להיות מאב מדייני. שנית היות והמידיינים היו חופשיים מבחינה מינית,לא מן הנימנע שתפרוצנה מגפות בעם(לא ידעו שמות של מחלות מין,אבל הן לא הומצאו כיום) ןבתולות אינן מושפעות מגברים מידיינים ולכן העברי יכול לעצב את רוחה,אמונתה,מינהגיה כראות עיניו הוא. דווקא פרשות אלה,שמעידות עד כמה העברים פירנסו את הלויים שלהם,יש האדרת הלויים.ראשית,יש לתת להם חלק מהנחלות של השבטים,כי להם אין נחלה. ובעיקר האופן שאהרון מת בפרשה זו. מות אהרון דומה במקצת למות משה.ראשית הוא מצטווה על פי הוראה אלוהית לעלות להור ההר,הוא עולה וניפטר בן 123 שנה.באחד לחודש שמקובל כיום מותם של צדיקים. עניין אחר-עוד העם בעבר הירדן המזרחי ועומד לעבור את הירדן וכבר מתחילה החקיקה של משה,הנוגעת לרוצח בשגגה ולניקמת הדם.אבל זה מתחיל להיות יותר מדי לבלוג אחד.