5 צעדים לשיקום יחסים אחרי בגידה בגיל 60+

מי שחווה על בשרו בגידה לעולם לא יישכח אותה. רגע הגילוי, התדהמה, ההשפלה, אובדן האמון בבני הזוג הבוגדים. אבל למרות שזה לא נראה אפשרי בהתחלה, זוגות רבים מצליחים לשקם את הקשר ולהמשיך ביחסים – טובים וטובים מאוד – לאחר בגידה. ביקשנו מגלית קדמי-ביבר, יועצת זוגית ומאמנת אישית וזוגית, לשרטט את חמשת הצעדים שבני זוג לאחר בגידה צריכים לצעוד, כדי לצאת בצד השני של המנהרה החשוכה של הבגידה יחד, ומחוזקים יותר. 

1. הצד הבוגד: קחו אחריות על הפגיעה

גם אם בן או בת הזוג מרגישים שיש להם את כל הסיבות הכי טובות בעולם לבגוד ומצדיקים את עצמם, עצם מעשה הבגידה כרוך לרוב בפגיעה בנבגד. פגיעה באמון, פגיעה בהסכם, פגיעה בערעור הביטחון שהיה לו. החרטה על הפגיעה בנבגד אינה מהווה ערבון לביטחון עתידי, אך חשובה להתחלה של שיקום. במקרים מסוימים הצד הנבגד מבקש מהצד הבוגד שישלם מחיר על הבגידה, בדמות מחירים בוויתור על חופש, מחירים כלכליים אפילו, כדי שיוכל להוכיח לעצמו את ערכו. זה כמובן לא אומר לקחת אחריות אלא לייצר מצג שווא של ביטחון או תחושת ערך שמגיעה לא מהמקום הנכון. לקחת אחריות הכוונה להביע הבנה וחרטה על הפגיעה שנעשתה לנבגד. כלומר באמת להיכנס לעיניים שלו ולהבין מנקודת מבטו מה הוא מרגיש וממה הוא נפגע כל כך, ולהתחרט על כך.

איך זה מתבצע בפועל? קדמי-ביבר מפרטת" :הנבגד משתף את הצד הבוגד ברגשות שלו, משתף מה עובר עליו, והבוגד לא מסית את השיחה לכעסים והודף, אלא מוכן להיות קשוב לכך. מוכן להיפתח ולהבין זאת. בדרך כלל הבוגד יבקש לפתוח דף חדש ולעבור כמה שיותר מהר הלאה. הנבגד לא יכול להמשיך בלי לעבד את זה, בלי להרגיש שהבוגד מבין מה הוא עשה כי מבחינת הנבגד לעבור הלאה זה להגדיל את הסיכוי שזה יקרה שוב, זה אומר גם לסלוח מהר מדי ויש קושי לשחרר כל כך מהר. לכן יש לתת לכך זמן".

האם צריך להסכים לכל בקשה של הנבגד?

"לרוב הנבגד יבקש שקיפות מלאה, לפעמים אפילו גישה לטלפון, למחשב. בעיניי זה לא נכון. זה לא בונה באמת אמון אלא פחד ביחסים. זוהי אשליה של שליטה. הנבגד יכול לבקש לנתק קשרים עם אנשים או מקומות שקשורים למי שבגדו איתו, כמו קבוצות ריצה או מקום עבודה, מתוך חשש שלהמשיך לראות את האדם יכול לחדש את הקשר. ההסכמה לכך צריכה להגיע ממקום של בחירה אמיתית להפסיק את הקשר, ושוב, היא לא באמת מבטיחה שיסתיים הקשר, כך שהבוגד אמור לרצות לעשות זאת כדי להקל על עצמו אם הוא בוחר בכך. ברגע שזה מגיע מהצד השני יש לכך פחות ערך".

2. הצד הנבגד: הפרידו בין הפגיעה מהבגידה לבין שאר תחומי החיים

עצם הבגידה והשקר בתחום הזוגי לא אומר שכל הקשר שלכם הוא שקרי. צילום: Shutterstock

על הנבגד להבין שזה שבגדו ושיקרו לו בתחום הזוגיות לא אומר שאין ערך לכלל האמיתות בחיים, שאין ערך לכך שהצד השני הוא הורה טוב, מפרנס טוב, חבר טוב, פרטנר טוב. הנטייה היא לאבד אמון באופן אבסולוטי ולא רציונלי, כי כל המערכות הידועות לגבי אמון קורסות ונראה שכבר לעולם אי אפשר להאמין לאף אחד. בפועל זו עבודה אישית ופנימית, להיות מסוגלים לחיות בהבנה שאין באמת ביטחון אבסולוטי, ושעלינו לחזק את הביטחון וההערכה העצמית שלנו. ככל שניתן לבודד את הבגידה משאר תחומי החיים, אפשר להתחיל להתקדם לעבר שיקום הקשר, כי המטרה היא לשקם את הקשר הזוגי ולא את כלל החיים.

3. שניכם ביחד: נהלו שיח כן ופתוח על הבגידה

אין הכוונה כאן להיכנס לפרטי הבגידה, כמו על מה הבוגד דיבר עם מי שבגד, מה הם עשו, איפה עשו וכו' - אלו פרטים שלדעת אותם לרוב יוצר סקרנות שלא ניתן לספק, ותמונות בראש שלא ניתן לשכוח, כך שזה יותר הרסני מבונה. הכוונה היא לדבר על ההיבטים שבהם הבגידה נתנה מענה לצרכים לא מסופקים בקשר או בכלל. יש הרבה סיבות לבגידה, כמו קשר לא מספק מבחינה מינית, קשר חונק, קשר מרוחק, אדם שחווה אובדן, אדם שמתמודד עם התבגרות ורוצה להרגיש צעיר ועוד ועוד. ככל שמעמיקים ומבינים יחד מה המשמעות של הבגידה, עד כמה היא קשורה לקשר וכמה לא, ניתן להתקדם לשיקום הקשר. ככל שמצליחים לנהל שיח ממקום לא טעון, יכול גם הנבגד להבין מה היא האחריות שלו בקשר, מה קשור אליו, אם בכלל.

חייבים טיפול כדי לקיים שיחה כזו?

"לא חייבים טיפול אבל מאוד קשה לעשות זאת לבד. כשאנשים במקום של מודעות, פתיחות וכנות, הם יכולים לשבת ביניהם לשיחות שבהן שואלים שאלות שעולות ומכבדים גם תשובה של 'אני כרגע לא יכול/לא מסוגל/לא רוצה לענות לכך'. העניין הוא לא ליצור שאלות תחקיר אלא שאלות הבנה ועומק.

"בעיקר יהיה קשה לעשות זאת ללא טיפול למי שחווה את הבגידה כטראומה. אלו אנשים שחוו כבר בגידה בעבר, או שחוו בילדות טראומה של נטישה או בגידה מצד הוריהם, והבגידה הנוכחית לוחצת על הכפתור הזה".

4. שניכם ביחד: קבלו החלטה האם להמשיך את הקשר

לעיתים מבינים שהבגידה היתה טריגר לפירוק הקשר, וטוב שכך. צילום: Shutterstock

על כל אחד מבני הזוג לבחון לאור ההבנות העמוקות מה הקשר מספק להם ומה לא, מה הקשר לא יוכל לספק לעולם, ולאן הקשר יוכל להתפתח. מתוך ההבנות הללו יש לקבל החלטה האם רוצים להמשיך בקשר ולשקם אותו. לעיתים מבינים שהבגידה היתה טריגר לפירוק הקשר וטוב שכך. זהו כמובן תהליך מתמשך, אבל כדאי לקבל החלטה כזו ולא להישאר רגל פה רגל כאן ולחכות למשהו חיצוני שיכריע. זוגות רבים נכנסים לתקופה ארוכה, לעיתים של שנים, שהנבגד ממשיך לנופף בבגידה ולהעניש את הבוגד, והבוגד מתהלך על ביצים. לעיתים חוזרים לדפוסים ישנים כאשר "עובר זעם", ואף חוזרים לבגוד. זאת כי אין החלטה אמיתית להמשיך ולבנות קשר מחודש.

אם אתם שואלים את עצמכם כמה זמן אחרי גילוי הבגידה יש טעם בהחלטה כזו, לדברי קדמי-ביבר אין נוסחה. "יש זוגות שמיד אחרי גילוי הבגידה מקבלים החלטה, בייחוד אם הבגידה היתה סוג של הפעלת טריגר לסיום היחסים או להיפך - סוג של טריגר לעורר את היחסים. אז מאוד ברור הכיוון. במקרים שבהם הבגידה יושבת על תכנים בזוגיות שיהיה קשה לגשר עליהם, יהיה קשה יותר לקבל את החלטה בזמן הקרוב ויהיה צורך בתהליך של בחינה עצמית ומשותפת".

5. שניכם ביחד: הגדירו מחדש את המערכת הזוגית

בגידה היא הזדמנות להגדרה מחדש של ההסכם הזוגי. זהו זמן לבחון מה גבולות הקשר, מה התפיסה הזוגית שלנו, איך יוצרים קירבה, איך מעזים יותר מינית, איך מפסיקים להמנע מכל מה שנמנענו והדחקנו, איך מכניסים חיות ותשוקה ליחסים, איך מתחילים לדבר באופן שוטף על רגש, על מין, על פנטזיות, על פחדים, על כל מה שחשבנו שלא כדאי לדבר עליו אבל לרוב הביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים אחרי בגידה.

"מי שלא חווה בגידה לא יבין איך זה מרגיש"

אוהבת את בעלי, אבל גם גברים אחרים

למה אנחנו בוגדים גם בגיל מבוגר?

מתגרשים בגיל השלישי? כך תעשו זאת נכון