70 שנות אופנה

 בדרך כלל, כשאני מתיישבת לכתוב את הטור שלי, מתרוצצים בראשי מספר רעיונות; לכבוד יום עצמאות עלו במוחי מספר אפשרויות, אולי אכתוב על סטיילינג בכחול לבן? רעיון לא רע, אבל מה וכמה כבר אפשר לכתוב על זה? אולי סקירת 70 שנות אופנה ישראלית? רעיון נחמד, אבל נדוש, כבר כתבו על זה לפני. ואז הבריק רעיון במוחי, כן לכתוב על 70 שנות אופנה ישראלית אבל דרך אלבום התמונות של אמי ז"ל, שהלכה לעולמה לפני כחודש וחצי בגיל 87.

אמי היתה אישה אלגנטית שהקפידה מאוד בלבושה, היתה בעלת חוש אופנה מפותח, ולא ויתרה כמעט עד יום מותה על הופעתה החיצונית. בימיה האחרונים גם כשהיתה פחות צלולה היה לה חשוב להתאים את הנעליים לשרשרת ולתיק וכמובן שלא ויתרה על האודם.

החוש לאופנה ולאסתטיקה היה טבוע בה עוד משחר ילדותה. היא עלתה ארצה מרומניה בשנת 1947, בהיותה בת 17, והייתה ביחד עם אבי ממקימי קיבוץ מגן בנגב. היות וטעמה המשובח ניכר היה כבר באותם ימים, וזאת למרות מעט הבגדים שהיו לה, היא נשלחה מטעם הקיבוץ לקורס תפירה והפכה להיות אחראית על מתפרת הקיבוץ.

גם לאחר שהורי עזבו את הקיבוץ אמי פתחה עסק בתחום האופנה שהפך לשם דבר בירושלים והסביבה. זה היה בית גידולי, בית ספוג באופנה ובאסתטיקה מכל עבר, אז ממש לא מפתיע שהתחום קרוב גם לליבי.

חגית דנה ואמא: אותה פוזיציה בהפרש של 62 שנה. צילום: אלבום פרטי

בזכות אהבתה הגדולה של אמי להצטלם נשאר לי אוסף מכובד של תמונות שלה מכל תקופות חייה. התמונות שאספתי מאלבומה (מתנצלת מראש על האיכות חלקן מסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים) מספרות את סיפור האופנה הישראלית. את הטור הזה אני מקדישה לך באהבה ובגעגועים אמא יקרה.

אופנה ישראלית - יש דבר כזה?

יש כאלה השואלים אם יש בכלל אופנה ישראלית? לעניות דעתי כן התפתחה כאן אופנה ישראלית מקומית (משכית, גוטקס), שיצרה מן שילוב והכלאה בין מזרח ומערב. בשלב מסויים ההשפעות העולמיות חילחלו גם לאזורינו, הרשתות הגדולות נכנסו לארץ והאופנה הפכה להיות אופנה יותר גלובלית עם מעט השפעות מקומיות.

בשנות ה-40, הדור שעלה ארצה ממש לפני קום המדינה, היה דור שרצה להשיל מעצמו את כל סממני הגלות, דור שמרד בדור ההורים, והמרד בא לידי ביטוי כמובן גם בתחום האופנה. החליפות המחוייטות נשארו הרחק אי שם על הקולב בעולם הישן. העולם החדש אימץ לו את דמות הצבר החסון והשזוף. באותה תקופה רואים גם נשים וגם גברים עם מכנסי חאקי קצרים, חולצות מכופתרות, סנדלים תנכיים שהחליפו את נעלי העקב, וכובע טמבל. זו היתה פריחתו של מפעל אתא הזכור לטוב שעיצב בגדים ברוח אותה תקופה. בימי שבת וחג נהגו החלוצים להחליף את חולצת החאקי בחולצה לבנה עם רקמה רוסית. הטרנד השולט כלל ערכים כגוןפשטות, צניעות ונוחות.

 
מכנסיים קצרים בשנות ה-40. צילום: אלבום פרטי

החלוצות שהגיעו אז לארץ נהגו ללבוש שמלות וחצאיות בגיזרת A שמדגישות את המותניים, נעליים או סנדלים עם גרביים והשנה הטרנד הזה חזר אלינו בגדול. עוד פריט לבוש שאומץ מאופנת הצבא היה ז'קט הבטלדרס, בתרגום חופשי, מעיל קרב. החיילים האנגלים וכן חיילי המנדט הבריטי נהגו ללבוש אותו. אגב גם ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון כנראה התאהב בבטלדרס הזה. 

 
חולצה רקומה וחצאית A בשנות ה-40. צילום: חגית דנה אלבום פרטי

חברות אופנתיות בשנות ה-40. צילום: חגית דנה אלבום פרטי

הגלביה - משנות החמישים עד ימינו

בשנות ה-50 הקימה רות דיין את "משכית", שהייתה חברה ממשלתית לייצור ושיווק אוּמנות מקומית גם בתחומי הטקסטיל. אופנת משכית תפסה מקום מכובד בנוף האופנה אז בארץ. במשכית עוצבו שמלות שהיו שילוב בין גזרות מודרניות לבין עיצובים אתניים ים-תיכוניים. עד מהרה הפכה האופנה של משכית למזוהה ביותר עם אופנה ישראלית ואומצה על ידי נשות הפוליטיקאים בארץ. פריטי הלבוש נתפרו מבדי צמר וכותנה באריגת יד. הגלביה הרקומה פורצת אף את גבולות הארץ. בשנים האחרונות הגלביה חזרה בגדול לאופנה (ראו תמונה).

 
גלביה. נולדה בשנות ה-50 והנה גרסת שנות ה-2000. צילום: Shutterstock

במקביל לאופנת משכית, תל אביב מתחילה להיות מושפעת מהאופנה האמריקאית. החברה הישראלית עוברת שינוי, ריקודים סלוניים תופסים את מקומם של ריקודי העם, הפשטות בלבוש מפנה את מקומה ללבוש מהודר יותר, הבנים לובשים מכנסיים וחולצות מכופתרות, מושחים ברלנטין על השיער, הנשים לובשות חצאיות ושמלות מתרחבות ומכנסיים צמודים באורך 7/8 ונועלות נעלי סירה, עם או בלי עקב, הפרמננט (תלתול קבוע) בשיער נכנס לאופנה, הסרפן, משקפיים חתוליים והרבה תכשיטים בסגנון תימני.

שנות החמישים. צילום מהאלבום של שולמית זמיר ז"ל

שנות השישים העליזות

בשנות ה-60 הפער בין האופנה המקומית לאופנה הבינלאומית הולך ומצטמצם. מעצבים ישראלים אימצו טרנדים מרחבי העולם ונעשינו כאחד העמים מבחינת האופנה. הטרנד הבולט היה שמלות פרחוניות מבדי כותנה. אורך המיני פרץ לעולמנו, ההדפסים היו פסיכודליים והצבעים היו זרחניים.

 
שנות השישים: המיני נולד. צילום: Shutterstock

שנות ה-70, שנות הג'ינס

בשנות השבעים, הג'ינס תופס מקום טוב באמצע אבל בגזרת הפדלפון או בשמו הנוסף סן טרופז, גיזרה שמתרחבת כלפי מטה (אנחנו קראנו למכנסיים בגיזרה הזאת מכנסי רגל הפיל). באותן שנים ניכרת גם השפעה של התנועה ההיפית, וכן השפעה של הסגנון האתני-בוהמי של ילדי הפרחים.

המיטב של שנות השבעים. צילום: אלבום פרטי

סגנון הלבוש הבוהמייני שואב השראות אתניות מהעולם, שימוש בבדי כותנה שיפון, עור ופרנזים, שמלות מקסי רחוקות מהגוף ושימוש בווסטים. לצד הבוה-שיק רואים בחנויות, ברחוב ובמגזינים בגדים העשויים מחומרים בוהקים כמו ויניל, בדים מבריקים "במראה הרטוב" ונעלי הלק הצבעוניות שתפסו מקום של כבוד.

הצבר הצנוע בלבוש החאקי הולך ונעלם מהנוף בארץ. הפשטות והצניעות מפנה את מקומה לגינדור ולהידור. נציין כאן גם כי בשנים אלו החלו לפעול בארץ מעצבים צעירים ויצירתיים, ביניהם גדעון אוברזון שהציג מכנסי הרמון עם המראה המנופח ובעלי קו מותן נמוך.  

אמה ואחותה של חגית דנה בצילום אותנטי משנות השבעים

הנה הן באות, שנות השמונים הצבעוניות

אופנת האייטיז היתה צבעונית אקסטרווגנדית ומאוד מוחצנת. פייטים, חותלות, חולצות א-סימטריות, עגילי נוצה באוזן,  מכנסי באגי בצבע ורוד בזוקה, עגילי חישוק, איפור מוגזם ושיער נפוח. כריות הכתפיים כיכבו אז בגדול. מותגי אופנה ישראלים כמו ראש אינדיאני, קסטרו ופלפל הפכו לפופולריים. מותג בגדי הים גוטקס תפס מקום של כבוד וזכה להצלחה מקומית ובינלאומית.

 
שנות השמונים הצבעוניות. צילום: חגית דנה

שנות התשעים המינימליסטיות

המוחצנות והראוותנות של שנות ה-80 נעלמו בשנות התשעים והסגנונות שהשתלטו היו: הסגנון המינימליסטי מחד, מלתחה בסיסית ללא קישוטים ואביזרים; ואופנת הרחוב, מאידך, שהושפעה מעולם הרוק עם מכנסי ג'ינס קרועים, חולצות טי ונעלי ספורט בלוק ישן.

בארץ ניתן היה לראות חולצות בטן, פאוץ' ונעלי ד"ר מרטינז שהפכו לפופולריות מאוד ונשים אהבו מאוד גם את הדפס הפפיטה (בתמונה).

 
הפפיטה בשיאה בשנות ה-90. צילום: חגית דנה

שנות ה-2000: העולם הוא כפר גלובלי

בשנות האלפיים העולם הפך להיות כפר גלובלי אחד קטן בהשפעת הרשתות החברתיות. ההשפעה שפלשה לכל תחום בחיינו כמובן לא פסחה גם על תחום האופנה. אתרי הקניות כמו אי ביי, עלי אקספרס אסוס ועוד תפסו מקום של כבוד והנגישו את האופנה הבינלאומית במחירים זולים ובהישג יד לכל רוכש.

 [#middleBanner] 

רשתות אופנה בינלאומיות כמו זארה, h&m, מנגו ועוד נכנסות לארץ והפכו פופולריות ואהובות מאוד על הקהל הישראלי שרובו כבר הכיר אותן מהטיולים בחו"ל. בכלל, הרחוב הישראלי עבר שינוי והפך למקום עם מודעות אופנתית ניכרת.

האופנה של שנות האלפיים יותר משוחררת צבעונית והטרוגנית. הג'ינס שממשיך לככב לאורך כל השנים הללו, אבל משנה צורתו וצבעו בכל עשור, הפך להיות הכי צמוד לגוף, הסקיני הידוע. "קסטרו" היתה הראשונה שהביאה את בשורת הסקיני לארץ.

הסקנד סקין של קסטרו, חלוצת מכנסי הסקיני ג'ינס בישראל. צילום טל קרת

עוד טרנדים שהפכו לפופולריים היו: מכנסי השורטס (מכנסונים קצרים) בגזרות שונות וצבעים מגוונים; חצאיות קצרות בגזרות שונות כמו בלון, קומות, ועיפרון; גזרות א-סימטריות של חולצות, טוניקות ושמלות תופסות מקום של כבוד; הדפסים גרפיים כמו נקודות, משבצות ופסים מתפשטים על פריטי הלבוש; זהו גם העשור שהביא לקדמת הבמה את הדפסי החברבורות המנומרים לבגדים ולאביזרים כמו תיקים, נעליים, חגורות ואף תכשיטים.

מה שהיה, מה שיהיה

נדמה שהכל כבר היה פה, מסקרן לדעת מה יביא איתו העשור הבא. ולסיום, גילוי נאות: שילוב של ג'ינס כחולים וחולצה לבנה הוא השילוב האהוב עלי, טוב שחג העצמאות כבר בפתח ואני יודעת איך אקבל את פניו.

חג עצמאות שמח לכולכם!

 
לוק יום העצמאות 2018 של חגית דנה: כחול ולבן

חגית דנה היא סטייליסטית אישית, מנהלת קהילת אופנה וסטיילינג ב"מוטקה" והיא מחכה לשאלותיכן גם בפייסבוקשלה ובאינסטגרם שם תוכלו לקבל המון השראה וטיפים.

בנות חמישים ומעלה כבשו את שבוע האופנה

סטייליסטית המערכת חגית דנה מלמדת איך לשלב צבע במלתחה

נמאס מהקצר: מאריכות שיער גם בגיל מבוגר

שיער בגיל המעבר: כל הצרות וכל הפתרונות

על הפנים: להילחם בשיעור יתר

על חוט השערה: עיצוב גבות בגיל מבוגר

סבתא בת 60 היא כוכבת הטיפוח של יו טיוב

טיפים לטיפוח בגיל 50 פלוס

בעולם הבינו שיופי בוגר גם מוכר. ואצלנו?

פאשניסטיות נפלאות: נשים מעוררות השראה