COPD: תרופות להרחבת סימפונות

צילומים: Shutterstock 

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) היא מחלה המתאפיינת בהגבלה כרונית בזרימת האוויר בעץ הסימפונות (צינורות הנשימה). הגורם להגבלה בזרימת האוויר מתחיל בתגובה דלקתית של הסימפונות הנובעת מפגיעת חלקיקים מזיקים או גזים שונים, אשר מרביתם מגיעים מעשן הסיגריות. לכן COPD היא בעיקר מחלתם של מעשנים - יותר מ-80 אחוז מקרב החולים במחלה הינם מעשנים בעבר או בהווה.
  
הסימפטום העיקרי של COPD הוא קוצר נשימה במאמץ. קוצר הנשימה מופיע לראשונה כאשר כבר יש נזק משמעותי לריאות. חלק ניכר מחולי ה-COPD סובלים גם משיעול ליחתי. לעתים מתרחשות התלקחויות של המחלה המתאפיינות בהחמרה חדה בקוצר הנשימה (החמרה המופיעה תוך שעות עד ימים ספורים), וכן בעלייה בכמות הכיח או שינוי בצבעו. התלקחויות קשות מובילות לאשפוז. מעבר לעצם ההחמרה על כל הכרוך בה, ההתלקחויות כרוכות בהחמרה בתפקודי הריאות, אשר בדרך כלל משתפרת רק באופן חלקי גם אחרי חלוף האירוע החד. לכן מניעת התלקחויות היא יעד טיפולי מרכזי.
  
קיים מגוון של טיפולים ל-COPD שמטרתם בעיקר להקל על הסימפטומים הקיימים ולמנוע את התקדמות המחלה. הטיפול החשוב והיעיל ביותר שבהם הוא גמילה מעישון. הפסקת עישון הסיגריות בראש ובראשונה תמזער את התקדמות המחלה. הפסקת עישון גם מפחיתה סימפטומים ומונעת התלקחויות. אין צורך לומר שעישון מהווה גורם חשוב במחלות קטלניות רבות נוספות - בעיקר מחלות לב, שבץ מוחי וסרטן - ולכן התועלת שבהפסקת עישון רבה, מעבר להשפעתה החיובית ב-COPD.
  
פעילות גופנית סדירה אף היא מהווה נדבך חשוב בטיפול ב-COPD. מומלץ במיוחד להשתתף באחת הסדנאות לשיקום נשימתי, שבמרכזן אימון גופני, המומלצות למטופלים עם COPD בכל דרגות החומרה.
  
הטיפול התרופתי ב-COPD נחלק למספר קבוצות עיקריות: מרחיבי סימפונות, משאפים המכילים סטרואידים, תרופות נוגדות דלקת, אנטיביוטיקה (בזמן התלקחויות), חיסונים (נגד שפעת ונגד דלקת ריאות) וחמצן. במדריך הזה נתרכז במרחיבי סימפונות - הטיפול התרופתי המרכזי למחלה.
  
מה הם מרחיבי סימפונות?
  
בהפרעה התפקודית הקיימת בסובלים מ-COPD יש מרכיב של כיווץ סימפונות. מרחיבי סימפונות, כשמם - תורמים להרחבת דרכי האוויר וכך מקלים על הנשימה. ככל הנראה התרופות הללו גם מאטות את הירידה בתפקוד הריאות לאורך השנים. ניתן לחלק את מרחיבי הסמפונות לפי משך הפעולה שלהם, מנגנון הפעולה וצורת המתן.
  
משך הפעולה: מרחיבי סמפונות ארוכי טווח וקצרי טווח
  
מרחיבי סימפונות מתחלקים לשתי קבוצות לפי משך הפעולה של התרופה: תרופות קצרות טווח (short acting), המתחילות את פעולתן באופן מיידי ומשפיעות למשך ארבע עד שש שעות, ותרופות ארוכות טווח (long acting), שנועדו לשימוש פעם או פעמיים בכל יום באופן קבוע. בחלקן התחלת הפעולה מהירה כמו התרופות קצרות הטווח ובחלקן התחלת הפעולה איטית יותר, אולם כולן מתאפיינות (בהגדרה) במשך פעולה ארוך של 12-24 שעות.
  
כיום הטיפול העיקרי ב-COPD הוא שימוש במרחיבי סימפונות ארוכי טווח, מאחר שהמחקרים מראים שהם יותר יעילים מהתרופות קצרות הטווח. התרופות קצרות הטווח מומלצות לשימוש רק כתוספת, לאירועים של צורך מיידי, או בחולי COPD עם מחלה מאוד קלה שזקוקים למרחיבי סמפונות רק לעתים רחוקות יחסית. מומלץ שכל חולה COPD שסובל מקוצר נשימה יטופל במשאף המכיל מרחיב סימפונות ארוך טווח. ישנם מקרים בהם רופא הריאות ימליץ על משאף כזה גם למטופלים עם COPD בלי קוצר נשימה, למשל בחולים עם תפקודי ריאות מאוד ירודים.
  
מנגנון הפעולה: תרופות אנטיכולינרגיות ותרופות בטא-אגוניסטיות
  
מרחיבי הסימפונות העיקריים מתחלקים גם לפי מנגנון הפעולה, לתרופות אנטיכולינרגיות (אנטי-מוסקריניות) ותרופות בטא-אגוניסטיות. המשפחות נבדלות זו מזו במנגנון הפעולה המולקולרי שלהן, אך ההשפעה הקלינית שלהן דומה. בכל אחד ממנגנוני הפעולה יש תרופות ארוכות טווח וגם קצרות טווח, כך יוצא שיש ארבע קבוצות מרכזיות של תרופות:
  
Short-Acting Beta-Agonists ובקיצור SABA - תרופות בטא-אגוניסטיות קצרות טווח כמו ונטולין (Ventolin) ובריקלין (Bricalin). תרופות אלה ניתנות באמצעות משאפים או באינהלציות.
  
Short-Acting Muscarinic Antagonists ובקיצור SAMA - תרופות אנטיכולינרגיות קצרות טווח כמו אירובנט (Aerovent) או אפוונט (Apovent). תרופות אלה ניתנות באמצעות משאפים או באינהלציות.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
  
עם תרופות ממשפחת האנטיכולינרגיים תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא יובש בפה. בעיה נוספת עשויה להיות החמרה בגלאוקומה (לחץ תוך-עיני מוגבר), אולם זו ככל הנראה בעיה בעיקר במתן התרופה באינהלציה, כיוון שחלק מממנה מגיע ישירות לעיניים.
  
בתרופות LABA תופעת הלוואי העיקרית היא האצה בקצב הלב (דופק מהיר), מה שלפעמים גורם לתחושה לא נעימה של דפיקות לב. בחולים עם מחלת לב הדופק המואץ עלול להיות לרועץ ועל חולים כאלו להיוועץ ברופא הריאות וברופא הלב לפני נטילת תרופות מסוג זה. תופעה נוספת שמורגשת לפעמים בחולים הנוטלים משאפי LABA היא רעד בידיים.
  
תיאופילין ונגזרותיו
  
קבוצה נוספת של תרופות להרחבת סימפונות היא נגזרות של תיאופילין. תיאופילין ניתן בקפסולות דרך הפה. לפני עידן מרחיבי הסימפונות ארוכי הטווח (שהם כאמור יעילים יותר מהתרופות קצרי הפעולה ולא רק נוחים יותר), השימוש בתיאופילין היה נפוץ. בנוסף להשפעתו כמרחיב סמפונות, לתיאופילין גם השפעה נוגדת דלקת, ורוב המומחים מאמינים שזו עיקר ההשפעה המיטיבה שלו ב-COPD. אולם תיאופילין עלול לגרום לתופעות לוואי קשות, בהן הפרעות בקצב הלב או פרכוסים, ולכן השימוש בו מומלץ היום רק במדינות בהם לא ניתן להשיג משאפי LAMA או LABA.
  
לאחרונה נכנס לסל הבריאות בארץ נגזרת של תיאופילין – דלירספ (Daliresp). גם תרופה זו ניתנת דרך הפה. במחקרים נמצא שעיקר השפעתה לטובה ב-COPD הוא בהפחתת תדירות ההתלקחויות. תופעות הלוואי העיקריות הן שלשולים, כאבי בטן וירידה במשקל. אצל רוב המטופלים פוחתים השלשולים ולבסוף נעלמים אחרי מספר שבועות. הירידה במשקל היא תופעה נלווית מבורכת בחולי COPD הסובלים גם מעודף משקל.
  
שימוש במשאף
  
מאוד חשוב שהמטופל יידע להשתמש נכון במשאף ויקבל הדרכה בנושא, כי נמצא שהרבה אנשים לא משתמשים נכון במשאפים שלהם, מה שכמובן פוגע ביעילות הטיפול. למשאפים שונים יש מנגנונים שונים, לדוגמה המשאף של אקלירה ננעל בסיום נטילת התרופה, כך שהמטופל יכול לוודא כי אכן נטל את כל המנה במלואה. למרבית המשאפים ניתן לקבל דפי הסבר לשימוש במשאף. כמו כן ניתן (ורצוי!) למצוא באינטרנט סרטונים המדגימים שימוש נכון במשאפים השונים. זכרו: אכסון התרופה כיאות ושימוש נכון במשאף הם תנאי חיוני ליעילות הטיפול!
  
ביום חמישי ה-20/11 יתארח ד"ר מייק סגל באתר "כמוני" לדיון בנושא הטיפולים החדשים ל-COPD. הקליקו כאן לכניסה לשרשור הדיון וכתבו עכשיו.
  
ד"ר מייק סגל הוא רופא מומחה בכיר במכון למחלות ריאה שבמרכז הרפואי שיבא

עוד כתבות בנושא בריאות באתר כמוני

חדשות בריאות נוספות:

אינסולין: כל מה שצריך לדעת

סוכרת ותזונה: מה למדנו השנה

חמישה דברים מדהימים שההליכה תעשה לכם

תחושת מטרה תאריך את חייכם

כך תמנעו חזרה של אבנים בכליות

בואו לדבר על זה בקהילת בריאות ואורח חיים בריא