"דרך האקרובטיקה אני מחבר בין אנשים"

בגיל שבו בני גילו מתחילים לחשוב על הפנסיה או על קריירה שנייה, משה חנוכה עף. פיזית, הוא עף באוויר ולפעמים נושא על גבו אקרובט נוסף, או מעיף כדורי ג'אגלינג ותוך כדי גם שר ומנגן בשלל כלי נגינה. חנוכה הוא מייסד תיאטרון "אספלט", שכל משתתפיו מתמחים בדיוק בתחומים אלה: אקרובטיקה, קרקס, ליצנות, מוזיקה חיה ותיאטרון. רק שבניגוד לרוב המשתתפים בתיאטרון, שהגיל הממוצע שלהם הוא 30, גילו של חנוכה, 57, כמעט כפול מגילם, מה שלא מפריע לו כלל לדהור קדימה.

לאחרונה תיאטרון אספלט כיכב בתוכנית הטלוויזיה "גוט טאלנט ישראל" ששודרה בערוץ 13. "הגענו עד הגמר, ולאחרונה הגשנו מועמדות לגוט טאלנט אמריקה שהביעו התעניינות בגלל השילוב הנדיר שלנו בין תיאטרון וקרקס", הוא מגלה. "עדיין זה לא קרה אבל אולי ייצא בעונה הבאה. זה שבכלל מאמריקה מדברים איתך זה מדהים, והם עוד חזרו אלי מיד אחרי שהגשתי את המועמדות!".

אכן, גאווה ישראלית אבל בואו לא נקדים את המאוחר ונברר איך הכל התחיל. "תיאטרון אספלט שהקמתי לפני עשרות שנים הוא מפעל חיי", אומר חנוכה. "כל מה שאני עושה כיום פועל בתוך האספלט, ואני מופיע ומתפרנס מהתיאטרון ורואה בכך זכות גדולה. להתפרנס מהאמנות שלי, לנסוע בכל העולם ולהביא אור לעיניים של האנשים, שזה הייעוד הפנימי של הכל".

 בתוכנית "גוט טאלנט ישראל", תיאטרון אספלט, משה חנוכה משמאל למטה, צילום: מיכה לובטון 

אפשר להגיד שאתה מגשים את חלום חייך?

"ממש לא. בילדותי ובנעוריי לא הייתי מעלה על דעתי שזאת תהיה הקריירה שלי. הייתי ילד ביישן, נורא סגור. אף אחד שמכיר אותי מהילדות לא מצליח לדמיין את הילד המופנם שהייתי, זה שלא השמיע את קולו, מנהל קריירה בימתית. לא בתיאטרון ולא באקרובטיקה".

אז מה רצית לעשות?

"התעניינתי בעולם הרפואה, בדגש על צמחי מרפא ובהמשך נגעתי בקרניוסקרן תרפי, שיטה שמטפלת בגולגולת ובמערכת העצבים המרכזית. ואז רציתי ללמוד מעבר לרפואה האלטרנטיבית, והחלטתי ללמוד דוקטורט ברפואה ולהמשיך לעסוק ברפואה אלטרנטיבית. שיפרתי בגרויות ועשיתי פסיכומטרי וכשהלכתי להירשם לפקולטה לרפואה גיליתי שבקומה 4 לומדים פיזיותרפיה, והחלטתי ללכת על זה. סיימתי 4 שנות לימוד באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות".

איך הקרקס נכנס לחיי הפיזיותרפיסט והמטפל?

"תוך כדי הלימודים באוניברסיטה בשנות השמונים עבדתי בלהקת תיאטרון רחוב של המאסטר אברהם דנה. זו הייתה להקה חדשנית וראשונה מסוגה בארץ ולא היו לי שום מחשבות להיות שחקן. זה היה יותר חבר מביא חבר, התגלגלתי לשם ואז גיליתי את העומק הגדול בעולם הליצנות. החלק הטכני לא עניין אותי אלא יותר החלק של הליצנות כאמנות, ככלי שמחבר בין אנשים. התהליך העמוק של חיבור בין אנשים נוגע במקום העדין והרגיש של האגו, למצוא את הילד שבך. לשלוף את הילד מתוך המבוגר אחרי שעבר כל כך הרבה והתכסה בקליפות רבות".

חנוכה מימן את כל לימודיו בזכות השכר מההופעות. "שילמתי על התואר בזכות ההופעות בפסטיבל עכו, בחיפה, בהצגה 'גם הוא באצילים' עם יוסי בנאי בתיאטרון הקאמרי, בהצגה בבימוי אילן רונן באופרה. כשסיימתי את הלימודים התקבלתי לעבוד ב'מכבי' והתמחיתי בטיפול בעמוד השדרה, אבל כבר הייתי קשור לעולם הבמה, אז היו כמה שנים שעשיתי גם וגם".

בשנת 1997 הוא הקים את "אספלט", וזו הייתה השנה האחרונה שבה עסק גם בטיפול בקליניקה. "בחרתי בדרך שבה אני מטפל ביותר אנשים במכה אחת, במאות ואלפי אנשים במקום לטפל בקליניקה אחד על אחד", הוא מסביר. "לא תמיד אני מצליח להגיע לקסם הזה של הטיפול התרפויטי, אבל זאת תמיד השאיפה שלי".

התיאטרון פעיל בשני ערוצים: האחד, תחום עולם של היסטוריה וארכיאולוגיה המתבטא בהופעות משוכללות במצדה, אתר הבית של התיאטרון, והשני - הופעות בפסטיבלים בארץ ובעולם. "עם השנים התגבש האנסמבל שכולל חוץ ממני עוד כ-10 שחקנים-מוזיקאים שנבחרים בקפידה. המשתתפים יודעים גם נגינה ושירה, גם משחק, גם תקשורת עם קהל וגם אקרובטיקה, ג'אגלינג ופעלולי קואורדינציה. אני מוצא את אלה שיודעים משהו ויש להם פוטנציאל, ואז יש שנים של הכשרה שאני משקיע בהם". לדבריו, "מה שאני עושה נחשב לייחודי ברמה הבינלאומית ולכן אנחנו מופיעים בכל העולם".

"אני לא מרגיש מבוגר, זה בטח יקרה בגיל 80"

משה חנוכה (במרכז) בפעולה. צילום: Flavius Neamciuc

ומה לגבי העובדה שבגילך אתה עדיין מופיע על במות בפעלולים שחלקם מסוכנים?

"גיל 57 בשבילי הוא רק מספר, הוא לא אישיו. אני לא מרגיש מבוגר, זה בטח יקרה בגיל 80. כרגע בא לי להופיע, להקפיץ אנשים, לנסוע בעולם. בחודש הבא אנחנו נוסעים לפסטיבל בלובלין במופע שברובו אנחנו רוקדים תוך כדי נגינה. פה ושם אנשים אולי מרימים גבה ותוהים לגבי היכולת הפיזית שלי".

המשתתפים באנסמבל צעירים ממך בשנים רבות.

"אני עובד עם חבר'ה בני 30 וסוחב אותם על הגב, אז ברור שאני עייף ומזיע מעט יותר מחברים שיכולים היו להיות הילדים שלי. אבל הם מעריכים אותי יותר כי הם רואים שיש לי יכולת פיזית מטורפת שדרושה כדי לשיר ולהוציא סאונד תוך כדי ריקוד וסחיבת אנשים על הגב. אני מאחל לעצמי לשמור על הכושר הפיזי והתפיסתי של הסתכלות על איך הגוף מתנהג במרחב, במאמצים ובאתגרים, שעוזר לי להמשיך".

אבל חנוכה יודע שגם הקולגות יודו שגילו נחשב מאוד מבוגר לתחום, ולכן חריג. לדבריו, הוא לא נתקל בתגובות על כך. "אולי היו תגובות, אבל לא שמתי לב או לא הקשבתי. זה לא משהו שאני חושב עליו, אני עסוק בפיתוח של עוד דברים לתיאטרון".

הוא גרוש מזה שנתיים וחצי, אב לשלושה (22, 18, 15). ומה חושבת המשפחה על העיסוק הלא שגרתי? "ההורים שלי כבר לא מתייחסים לתחום שלי וגם לא לסיכונים שהוא טומן בחובו", הוא אומר. "אימא שלי אמרה את שלה כבר מזמן, היא הייתה מעדיפה שאעבוד ב'מכבי' או שאהיה רופא אורטופד".

גרושתו הייתה בעבר חלק מהתיאטרון שהקים. "היא גם עסקה בעולם האקרובטיקה ומופיעה בג'אגלינג, אז היא כבר לא מתפלצת במובן של 'אוי ואבוי, הוא יכול לקטוע את הראש'".

"כמעט איבדתי את הראייה במופע, זו הייתה טעות שלא תקרה היום"

גם בנו הבכור הולך בדרכיו. משה חנוכה (במרכז) במסגרת ההופעה בתיאטרון, צילום: Mood Indigo

בוא נדבר על הסיכונים של המקצוע.

"בג'אגלינג עם חרבות יש מרכיב של סיכון אבל אף פעם לא נפצענו בצורה משמעותית, יותר מכות יבשות, חבלות". כעבור כמה דקות הוא נזכר: "בעצם כן היה משהו מז'ורי. הייתה פעם אחת פציעה חמורה בעין, שהזעיקו אמבולנס ממצדה לבית החולים עין כרם, וזה נגמר ב- 12 תפרים בקרנית העין. זה היה מאוד מפחיד כי חששו שאאבד את הראייה אבל הכל נגמר בשלום. אני למדתי מהפציעה לקח ברמה הניהולית, כי נפצעתי בגלל משתתף נלהב מדי באנסמבל שלא ידע את הגבול שלו ולא היה בשליטה, וכך קרה שהוא זרק חרבות ואחת מהן פגעה בי. זו הייתה הפציעה הכי רצינית במשך 30 שנה, טעות שלי כמנהל שלא עצרתי את זה. אני אומר לך בצורה נחרצת שהיום זה כבר לא יקרה".

חנוכה מגלה שחברות ביטוח לא מסכימות לבטח אותו ואת שאר המשתתפים. "האחריות היא כולה עלינו", הוא אומר. "בגלל שאני פיזיותרפיסט אני מגלה המון תשומת לב ומודעות לגוף, אני מרגיש מתי אנחנו עוברים את הגבול, מתי יש חוסר ריכוז. יש לי כבר ניסיון רב ואני יודע מתי לעצור ולעשות ריסטארט כדי לחזור, ואז אנחנו חוזרים למצב שאנחנו בשליטה כדי למנוע פציעות. בכל מקרה, אני לא זוכר שביטלנו הופעה בגלל פציעה".

ומה לגבי העתיד? נכון לעכשיו חנוכה לא רואה מתי יפסיק להופיע, ולמרות שלא התכוון להעמיד לעצמו יורש, יואב בנו הבכור בחר ללכת בדרכו. "יואב הוא מוזיקאי, מנגן וכותב מוזיקה מדהים", הוא מתגאה. "לאחרונה התחיל לעבוד קצת איתי ולעשות סאונד, ואני מאוד מאושר מזה".

חנוכה יופיע עם תיאטרון אספלט בפסטיבל הפרינג' הבינלאומי התשיעי בבאר שבע, במופע קרקס להטוטים אקרובטיים. הפסטיבל פתוח לקהל הרחב בימים שלישי עד חמישי, 23-25 ביולי, מהשעה 17:30.

הלו, זה רדיו? בת ה-70 שפתחה פודקאסט

כוכבי המוזיקה החדשים: בני 50-90

אל תתנו לגיל להפריע לתחביבים שלכם

"חשוב לי צבע בחיים, זה עושה שמח"

"פתאום, בגיל 72, התחלתי לרקוד"

הצטרפו לקהילת הפנאי והתרבות של מוטק'ה