אל תכעסו: המדריך להתמודדות עם כעס

כעס הוא אחד ממצבי הצבירה השכיחים ביותר, במיוחד בקיץ: נדמה שככל שהטמפרטורות מטפסות בחוץ, כך גם החום הפנימי שלנו עולה, והפתיל נוטה להתקצר. לא צריכים להיות גאונים גדולים כדי לראות שהכעס, הוא בכל מקום - אצל ילדים קטנים ואצל המבוגרים, בארגז המשחקים, בתור לקופת חולים, על הכביש. אנחנו כועסים על הפרטנר שלנו לחיים, על אדם זר שזרק מסטיק ברחוב שנדבק לנו לנעל, על הילדים, ואחר כך על עצמנו.

"בניגוד לרגשות אחרים, לתפיסתי כעס הוא מצב תודעה מזיק", אומרת אנה נווה לדרמן, מאמנת אישית ומדריכה להכשרת מאמנים במרכז לגישור ולאימון "גומא". "הכעס ממסך את היכולת שלנו לראות את הדברים בבהירות, ולהגיב בצורה מיטיבה".

לכבוד חודש אלול: 30 ימים של הודיה והתמקדות בטוב

מהיכן נוצר הכעס?

כעס הוא עניין פנימי ולא חיצוני. צילום אילוסטרציה: shutterstock

כדי ללמוד לשלוט בכעסים, חשוב להבין תחילה מהו כעס וממה הוא נוצר. "כעס הוא למעשה חיכוך בין המציאות כפי שהיא, לבין המציאות כפי שהיינו רוצים שתהיה. החיכוך, ממש כמו בין שתי אבנים, יוצר את הזיק הזה, שאנחנו קוראים לו כעס", מסבירה נווה לדרמן. "חשוב להבין שהכעס הוא פנימי ולא חיצוני, ומתחתיו מסתתרים פעמים רבות רגשות אחרים, כמו קנאה, דאגה, רכושנות, תסכול וכיו"ב. לפני הכעס יש איזושהי מחשבה מהירה, שלרוב אנחנו לא מספיקים להבחין בה, לגבי המציאות, פירוש שלנו לגבי סיטואציה".

וכמו שאומר הפתגם הידוע, "לכעוס זה כמו לבלוע רעל ולהמתין שהצד השני ימות", כך גורסת נווה לדרמן, כי כעס הוא ארס שאנחנו שולחים החוצה, כדי לא לפגוש דברים מסוימים בתוכנו. או במילים אחרות: את הרגש האמיתי המסתתר מאחורי הכעס. "טוב נעשה אם נסכים לפגוש את עצמנו בהתרחשות הזו של הכעס", היא אומרת. "אין 'אסור לכעוס' או 'מותר לכעוס', יש עובדה שבהיותנו אנושים, אנחנו לעיתים נגררים לכעס. עם זאת, חשוב להבין שכעס הוא תוצאה של עיוורון. עלינו להתוודע למנגנון הפנימי שלנו שמפעיל את הכעס, ולהתבונן בו רגע, במקום לדרוש ממישהו אחר להשתנות ולכעוס על התנהגותו".

עניין נוסף שנווה לדרמן מצביעה עליו, הוא שהכעס פעמים רבות עולה באופן אוטומטי, מתוך הרגל. מי מאיתנו לא מתרגז כשמאחרים לו לפגישה? אנחנו עושים את זה על אוטומט, מבלי לעצור ולבדוק את הסיטואציה הספציפית, שבה אולי דווקא האיחור פועל לטובתנו, מאפשר לנו זמן נוסף להתכונן לפגישה, או לחילופין - לבצע משהו אחר בזמן ההמתנה.

איך אנחנו יכולים להתמודד עם הכעס שלנו?

זהו את הכעס שלכם, התמודדו איתו מוקדם ככל האפשר. אילוסטרציה: shutterstock

אחרי הבנת מקור הכעס, מגיע שלב ההתמודדות. נווה לדרמן מספקת מספר עצות חשובות, שכל אחד יוכל ליישם כבר ברגע הכעס הבא:

זיהוי מוקדם. אמנם ברגע האמת, כשאנחנו בתוך הכעס, קשה לנו לעצור ולהתבונן בסיטואציה, אבל בזמן רוגע מומלץ להתבונן פנימה ולברר עם עצמנו את מוקדי הכעס, את הרגש האמיתי המתחבא מאחוריו. כך למשל אנחנו יכולים לגלות, שהכעס הוא תוצאה של תסכול, מפני שאנחנו נמצאים בתקופה עמוסה ואין לנו מספיק זמן לעצמנו.

הסתת תשומת הלב לעניין חיובי. לדברי נווה לדרמן, הכל דינמי ומשתנה כל הזמן, גם הכעס. כך למשל, אם השכן מעשן סיגריה, וכל העשן נכנס אלינו הביתה ומעורר בנו כעס, זה המקום שאפשר לבדוק את עצמנו ולראות מה עולה בנו. האם זו ביקורתיות? תחושה של חוסר אונים? תסכול? ברגע ההתבוננות כבר אפשר לשים לב להשתנות של הכעס. אחרי שהבחנו בזה, ניתן להסית את תשומת הלב לדבר אחר, חיובי ומיטיב, ולראות איך הכעס פוחת.

חפשו את המקום שממנו אתם יכולים להיטיב. צילום אילוסטרציה: shutterstock

חמלה. לדברי נווה לדרמן, מדובר בתרופה הטובה ביותר לכעס, ומומלץ להתחיל להתאמן עליה במקרים קלים עם אנשים שאנחנו אוהבים, כמו הילדים, בני הזוג והנכדים - שאיתם רגש האהבה גדול יותר מהכעס. התרגול יפתח אצלנו את רגש החמלה, ויסייע לנו במקרים יותר משמעותיים, עם אנשים אחרים ואף זרים.

לדברי נווה לדרמן, האלטר-אגו של כעס הוא נדיבות ורצון להיטיב. אז אמנם קשה לדמיין את עצמנו מדגמנים נדיבות כלפי מישהו שבזה הרגע חתך אותנו בכביש, אבל במקרה זה, גם נדיבות כלפי אדם אחר תופסת. ובמילים אחרות: חפשו להיטיב עם מישהו אחר שאתם אוהבים, למשל עם חברה טובה. עצם הנתינה והאהבה, כבר מסיטה את תחושת הכעס לכיוון חיובי ונעים.

השהיית תגובה. מדובר על תרופת הסבתא הידועה של לספור עד 10, אבל ההשהיה לבדה אינה מספיקה: הרעיון הוא להפנות את תשומת הלב פנימה בזמן הזה שהרווחנו. זמן הספירה הוא הזדמנות מצוינת לשים לב מה באמת קורה לנו בזמן הכעס, איזה כפתור נלחץ אצלנו, ומה הרגש האמיתי שעולה, שממנו אנחנו מפחדים?

לנוע. הכוונה היא לתנועה פיזית כמו הליכה או ריקוד. עצם הנעת הגוף מניע גם את הרגש התקוע.

צאו, תנועו, שחררו את הרגש התקוע. צילום אילוסטרציה: shutterstock

להאט. לכעס יש קצב משלו, ומספיק להתבונן על אדם כועס כדי לראות את זה: הדיבור נעשה מהיר, הדופק והנשימות מואצות, תנועות הידיים מהירות, ולעיתים יש אפילו הזעת יתר. אם נאט את הקצב, למשל באמצעות נשימות עמוקות, גם הכעס ישתנה ויפחת.

לא להתייחס אל עצמנו בחשיבות גדולה מדי. זה אולי יכה מי מאיתנו בתדהמה, אבל אנחנו לא מרכז העולם. אנחנו נוטים לכעוס כי בפרשנות שלנו, דברים נעשים סביבנו כדי להכעיס אותנו. אז זהו, שלא. כמה מאיתנו נוטים להתרגז ביום חם ומחניק, כי הבגדים נדבקים לגוף, הזיעה משתוללת והפיוז מתקצר? אנחנו יודעים שאין לנו על מי לכעוס, כי מזג האוויר לא עושה לנו דווקא. בדיוק על אותו משקל, גם אנשים סביבנו אומרים ועושים דברים בגלל מי שהם, ולא בגלל מי שאנחנו.

לבחון זווית ראייה נוספת. כעס הוא תולדה של פרשנות - מדובר במחשבה ולא ברגש העומד בפני עצמו. משכך, תמיד אפשר להציע פרשנות נוספת. דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם עומדים בתור לבנק, עייפים ועצבניים, ומישהו מאחוריכם נותן לכם מרפק. כמה מכם יסננו לעצמם בכעס "אוף, הישראלים האלה"?. עכשיו דמיינו שאתם יודעים מראש, שהאדם העומד מאחוריכם הוא עיוור. איפה הכעס עכשיו?

תרגיל שיעזור לכם לפרש מחדש סיטואציה מכעיסה

הרפיה ומדיטציה. לדברי נווה לדרמן, מדיטציה, יוגה וטכניקות נשימה הן כלי מצוין לפתח בנו יציבות מול מצבי החיים השונים, המשמשת כעוגן. גם טכניקות הרפיה ודמיון מודרך מומלצות, ככלי לשחרור מתחים. "מדובר על תחזוקה שוטפת", מסכמת נווה לדרמן. "כמו שמחזקים את מערכת החיסון של הגוף, כך יש לחזק את המערכת הנפשית שלנו".

רוצים להתמקד איתנו בדברים הטובים? הצטרפו לקבוצת 30 ימים של הודיה

הסוד לאריכות ימים: לא להפסיק ללמוד 
תחשבו חיובי: טריק פשוט שישנה לכם את היום

מחקרים מאשרים: החוש השישי קיים אצל כולנו

טוקבקים חיוביים: סוג של אהבת חינם

גם אחרי גיל חמישים: חברים רבים לפעמים