חזרה לקריירה שנייה

איש העסקים שהגשים חלום והפך למאסטרו

עמוס טלמון אהב מוזיקה קלאסית מילדות, אבל נשלח לעבוד בעסק המשפחתי. אחרי שנים הגשים את החלום, וכיום מנצח על תזמורות בארץ ובעולם. "זה נותן לנפש את מה שהעסקים נותנים לכיס"
עדי כץ 22/03/16
איש העסקים שהגשים חלום והפך למאסטרו
עמוס טלמון בפעולה. צילומים בכתבה: באדיבות טלמון

 

 

כשמאסטרו עמוס טלמון עומד על דוכן המנצחים, בטוקסידו, עניבת פרפר ובלורית לבנה ומרשימה, הוא נראה כאילו נולד לתפקיד. קשה להאמין שעד שנות ה-40 לחייו טלמון היה בכלל איש עסקים. חסיד גדול של מוזיקה קלאסית אמנם, אבל לא בכיוון של קריירה בתחום.

 

16 שנה אחרי שפצח בקריירה המאוחרת, טלמון, כיום בן למעלה מ-60, הוא המנצח והמנהל האמנותי של היכל האמנויות בהרצליה, ומניף את שרביטו על תזמורות ברחבי העולם. בימים אלה הוא חותם את העונה ה-13 ("אני מרגיש כמו ילד בר מצווה") של "הסדרה התזמורתית הגדולה" שייסד בהיכל האמנויות בהרצליה, לצד "הסדרה הווקאלית הגדולה" למקהלות. אבל אם תשאלו אותו, עיקר גאוותו היא עמותת "מלאכי המוזיקה" שהקים ב-2001, המסייעת למוזיקאים מבטיחים בתחילת דרכם.

 

עמוס טלמון הוא גם אביה של השחקנית טל טלמון, ממשתתפות העונה החדשה של סדרת הדוקו-ריאליטי "מחוברים פלוס" בהוט. "לקחתי חלק לא קטן בצילומים", הוא מספר. "נכון שכל החשיפה הזאת היא לא משהו שהייתי בוחר מיוזמתי, אבל כמו כל דבר שבתי מבקשת, גם לזה נעניתי ואני לא מצטער".

 

טלמון, תושב הרצליה, נשוי בשנית ואב לשלושה, נולד בבית שבו מוזיקה קלאסית היתה חלק מפסקול החיים. "קיבלתי חינוך לאהבת מוזיקה מיומי הראשון", הוא מספר. "כבר בגיל חמש הלכתי עם אבי לקונצרט הראשון בפילהרמונית, ומאז לא הפסקתי".

 

"כל השנים חשבתי שהלכתי לכיוון הנכון חומרית, אבל לא רוחנית"

 

 פנטז על קריירה של מנצח כבר מילדות. עמוס טלמון

 

קריירה של מוזיקאי, לעומת זאת, לא היתה חלק מהתכניות של הוריו עבורו. כיוצאי פולין ואוסטריה, מוזיקה נחשבה בבית לחלק מההשכלה והאישיות, אבל לא למקצוע או לקריירה. "אני תמיד פנטזתי על זה והיתה לי הרגשה שאני מסוגל, אבל מכיוון שהייתי ילד טוב וראוי היה שאקח על עצמי את העסק המשפחתי, זה מה שעשיתי. למדתי תארים ופיתחתי את החברה המשפחתית, וכל השנים ניקרה בי המחשבה שהלכתי לכיוון הנכון חומרית, אבל לא רוחנית".

 

בכל פעם שהיה מאזין ליצירה קלאסית, מצא עצמו טלמון מנצח עליה. "שמתי לב שזה הדבר שקוסם לי בכל הסיפור", הוא משתף. "הסביבה הקרובה ידעה על החלום שלי, ויום אחד הגיעה חברה עם מודעה שגזרה מהעיתון, על סדנה למנצחים חובבים של האוניברסיטה הפתוחה. כך הכל התחיל. בסוף הסדנה, כל אחד מ-12 הסטודנטים קיבל הזדמנות לנצח על תזמורת סימפונית. כשאני סיימתי לנצח, כל הנגנים הריעו לי". 

 

מלבד הכישרון, רוחב האופקים המוזיקלי וגם כריזמה בימתית טבעית לא מעטה, היו אלה יכולותיו הכלכליות של טלמון - מנכ"ל חברה בתחום תעשיית הנייר - שסללו את הדרך להגשמת חלום. "נוצר קשר עם התזמורת הפילהרמונית הצעירה, והצעתי לתרום לקרן המלגות שלהם לנגנים צעירים, תמורת הזדמנות לנצח בעצמי על התזמורת בקונצרט מיוחד".

 

האתגר השאפתני שלקח על עצמו הצריך מחנה אימונים בהדרכתו של מנצח מקצועי. בסופו עלה טלמון על הבמה לראשונה, עם החליפה ושרביט המנצחים, בתיאטרון "נגה" ביפו, בדצמבר 1999. "האולם היה מלא מפה לפה" הוא מספר, "זו היתה הצלחה אדירה. את הכנסות הקונצרט תרמנו לעמותת 'קו לחיים' למען ילדים חולים".

 

התחיל את הקריירה כמנצח מבלי שידע לקרוא תווים

 

 

עמוס טלמון עם בתו, השחקנית טל טלמון

 

הקונצרט הבא שלו עם התזמורת הפילהרמונית הצעירה כבר התקיים בהיכל התרבות בתל אביב, והפעם נתרמו ההכנסות לאגודה למלחמה בסרטן. בהמשך קישר חבר את טלמון למנצח ולחתן פרס ישראל, מנדי רודן, שהיה אז המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון. "הוא הציע לי להתנסות וראה זה פלא, גם שם ההצלחה היתה גדולה".

 

בכל אותה תקופה, טלמון עדיין לא ידע לקרוא תווים והסתמך על זכרונו המוזיקלי כדי ללמוד בעל פה את הפרטיטורות. "בשלב מסוים הייתי צריך להחליט אם אני איש עסקים שמגשים חלום, או מנצח מקצועי. החלטתי ללכת על זה ברצינות ולמדתי לקרוא פרטיטורה".

 

הקונצרטים המוצלחים בארץ הביאו עם הזמן הזמנות לנצח גם בחו"ל, ורשימת האכסניות המכובדות שבהן הופיע עד כה כוללת את קארנגי הול בניו יורק, רודולפינום בפראג, טונהאלה בציריך, אולם ורדי במילאנו והעיר האסורה בבייג'ין. במקביל, הגיעה לפני 13 שנה פנייה מעיריית הרצליה, עיר מגוריו, שייקח על עצמו את ניהול התוכן בהיכל האמנויות.

 

סדרות הקונצרטים הכליים והווקאלים שהכניס טלמון להיכל מארחות תזמורות מהארץ ומהעולם, ובחלקן משולבים סולנים ישראלים צעירים. כך למשל, בקונצרט סיום העונה הנוכחית יופיע פסנתרן בן 12. "בעונה הזאת אני מנצח על קונצרט אחד או שניים, ועבור השאר הזמנתי מנצחים מבחוץ. עמותת 'מלאכי המוזיקה' פועלת על בסיס התנדבותי, אבל כל המשתתפים מקבלים תשלום מלא. כשיש חורים תקציביים, אני מכסה מכיסי".

 

"נתקלתי בהתחלה ביחס עוין ובקנאה"

 [#middleBanner] 

למרות ואולי בשל הצלחותיו, אנשי מוזיקה בארץ הרימו תחילה גבה למראה המנצח החדש. "בשנתיים הראשונות שלי בתחום, להוציא כמה צדיקים, התקבלתי בעוינות מאופקת", מספר טלמון. "הגישה היתה 'הוא בא עם הכסף שלו ועושה מה שהוא רוצה, כשאחרים בילו שנים ארוכות בלימודים בקונסרבטוריון ובאקדמיה'.

 

"לשמחתי, אחרי תקופה מסוימת אותם אנשים שהיה להם קשה איתי בהתחלה, הבינו שאני טוב במה שאני עושה והעוינות הלכה והתפוגגה לכיוון של הערכה הדדית ושיתוף פעולה. אגב, זו בעיה שמעולם לא נתקלתי בה כשהוזמנתי לנצח בחו"ל. שם תמיד קיבלו אותי בזרועות פתוחות, ומעולם לא נתקלתי בעוינות או בקנאה".

 

כשהמוזיקה החלה לתפוס נתח גדול מזמנו, הכניס טלמון את בנו לניהול עסקיו. "העסקים ממשיכים, וכפי שאני נוהג לומר: מאז שאני פחות בפנים הם רק הולכים ומשתפרים". החיים כמאסטרו וכפטרון של אמנים צעירים מביאים אמנם גם כאב ראש והוצאות כספיות, אבל נותנים לדבריו לנפש את מה שהעסקים נותנים לכיס. "מלבד העיסוק במוזיקה וההופעות על הבמה, יש לי הרבה הנאה וסיפוק מכך שאני נותן במה וחשיפה לתזמורות, ללהקות ולסולנים צעירים מול אולם מלא". 

 

 גם אתם הגשמתם חלום בגיל מבוגר? ספרו לנו במייל: [email protected] את הסיפור שלכם, ואולי תככבו בכתבה הבאה.

 

עוד בסדרת "להגשים חלום":

צייר בן 86

הכירו את התסריטאי בן ה-81

"מאמינה שאני יכולה להגיע לכל מקום שארצה"

להגשים חלום: בנות ה-70 שהפכו לשחקניות

להגשים חלום: ספר שירה ראשון בגיל 86

להגשים חלום: קריירה מוזיקלית בגיל 70

להגשים חלום: צניחה חופשית בגיל 65

להגשים חלום: קעקוע ראשון בגיל 60

להגשים חלום: מאמן כושר מוסמך בן 90

להגשים חלום: מסע ללא זמן בארה"ב בקרוואן

 

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בקריירה שנייה

"המוטו שלי הוא לחיות חיים שמחים גם כשהכל מסביב קשה"

אנשים מתמודדים באופן שונה זה מזה עם בשורות איוב. יש שיתכנסו בתוך עצמם ויבכו על מר גורלם, יש שיאבדו את הטעם...

לקריאת הכתבה
הנשים שמצאו חיים חדשים ביוגה

רוני שיר מראש העין, 57, בזוגיות ואם לשתי בנות, עסקה אמנם במהלך חייה בפעילות גופנית אבל ליוגה מעולם לא...

לקריאת הכתבה
"תמיד ידעתי שאני בגוף הלא נכון"

"רק בשנות העשרים המאוחרות שלי הודיתי בפני עצמי שאני אישה בגוף של גבר. עוד לא עשיתי עם זה כלום אבל לפחות...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה