הנשים שהפכו לרקדניות מקצועיות אחרי גיל 50

תמר אלמור בת ה-56, פרופסור למנהל עסקים, דיקן הסטודנטים במסלול האקדמי במכללה למנהל ומרצה בכירה, מתכוננת בימים אלה לאירוע מרגש. לא, זו לא ועידה של אנשי עסקים, אלא תחרות בינלאומית של ריקודים סלוניים באורלנדו.

רק שנתיים חלפו מאז התוודעה אלמור, תושבת הרצליה, נשואה ואם לשלושה, לתחביב הריקוד וכבר היא עולה לבמה לבושה, מאופרת ומסורקת כרקדנית מנוסה - משתתפת בתחרויות ריקודים סלוניים בארץ ובחו"ל - ונהנית מכל רגע. "הריקוד מאוד העשיר את חיי", היא אומרת. "הם היום הרבה יותר מעניינים ומגוונים".

את ענף הריקודים הסלוניים רובנו מכירים בעיקר מהריאליטי "רוקדים עם כוכבים" ז"ל, שם התחרו ידוענים חסרי ניסיון בריקוד ובתלבושות פאייטים בריקודי טנגו וצ'ה צ'ה, כשהם מלווים ברקדנים מקצועיים. אבל מתברר שענף הריקודים הסלוניים חי, בועט ומנענע אגן גם במציאות האמיתית, ומושך אליו רבים שכבר יודעים את צעדי הטנגו, הוואלס והרומבה.

בארץ אפילו פועלת קרן לקידום הריקודים הסלוניים בישראל (IBDF), שתומכת ברקדנים ומקדמת את הענף. ביום שני הקרוב (16 במאי) תקיים הקרן בהיכל התרבות "איירפורט סיטי" מופע התרמה, בהשתתפות הזמרת קרן פלס ו-60 רקדנים סלוניים (בבימוי הכוריאוגרף חיים פרשטיין ובהנחיית הרקדנית אנה ארונוב). הכנסות האירוע יוקדשו למימון מלגות לרקדנים צעירים.

"תמיד יש לי נעלי ריקוד באוטו"

  "מעולם לא למדתי ריקוד לפני כן". פרופ' תמר אלמור. צילום: באדיבות אלמור

מובן שעולם הריקודים הסלוניים לא שייך רק לצעירים, כפי שגילתה פרופ' אלמור, כשהחלה את צעדיה הראשונים בתחום בגיל 54. "חיפשתי מסגרת לרקוד וחשבתי על ריקודי עם", היא מספרת, "אבל חברה הביאה אותי לריקודים הסלוניים וכל כך התלהבתי שנשארתי".

- ממה התלהבת?

"זו חוויה מאוד ייחודית. קודם כל, רוקדים עם פרטנר מנוסה וזה יוצר יכולות ריקודיות, גם אם הן לא קיימות בהתחלה. זה מאוד שונה מריקודי שורות, למשל, או מריקוד במעגל. זו הרגשה מדהימה".

בנוסף לעבודתה התובענית, אלמור רוקדת היום ארבע פעמים בשבוע, בשני בתי ספר שונים. "אני מגיעה לחוג בערב ישר מהעבודה ותמיד יש לי נעלי ריקוד באוטו. זה לא קל, אבל יוצרים לזה זמן בתוך המערכת. זה בא על חשבון טלוויזיה בבית בערב".

למרות שהעניין תפס אותה, ההתחלה לא היתה קלה. "כשרק התחלתי לרקוד וסיפרו לי על התחרויות, נכנסתי ליו טיוב לראות מה זה בכלל תחרות ריקודים סלוניים. ראיתי שם אנשים יפים וצעירים, לבושים במשהו שנראה כמו בגד ים עם נצנצים. אמרתי לבת שלי: אני בחיים לא אתלבש כך".

"הצורך לעלות לבמה כמעט עירומה זו חוויה לא פשוטה"

 6 שבועות אחרי שהתחילה לרקוד כבר השתתפה בתחרויות. פרופ' תמר אלמור. צילום: באדיבות אלמור

- מה הרתיע אותך?

"הצורך לעלות לבמה בהופעה מאוד אקסטרווגנטית, כמעט עירומה, זו חוויה לא פשוטה. אני מיד הלכתי לכיוון שאני מבוגרת מדי, גדולה מדי, אז איך אני יכולה להרשות את זה לעצמי? עוד קודם לכן, כשצפיתי ב'רוקדים עם כוכבים' אהבתי את זה, אבל לא יכולתי לדמיין שאהיה אי פעם חלק מהעולם הזה".

שישה שבועות אחרי שהחלה לרקוד, כבר השתתפה אלמור בתחרות ריקודים סלוניים בארץ. כעבור עשרה חודשים הוזמנה לתחרות בינלאומית בהוליווד, חוויה שאותה מעידה כי לא תשכח לעולם.

- למה בעצם לא ליהנות מהריקוד בלי להתחרות?

"התחרות נותנת דחיפה להשקיע יותר ולהתקדם. לפני תחרות מתחילים להתאמן בצורה מאוד אינטנסיבית, וזה מה שהכניס אותי כל כך עמוק לעניין. אצלי הנושא התחרותי מאוד עוזר להציב מטרות ולהגיע אליהן".

- לא קשה להתחיל לרקוד בגיל 54?

"לא היה לי קל בהתחלה, מעולם לא למדתי ריקוד ולא רקדתי בשום מסגרת, אבל תמיד עשיתי ספורט. כשהתחלתי לרקוד, פיתחתי עם הזמן גם גמישות, גו זקוף, יכולת להשתמש בגוף נכון יותר, קואורדינציה וזיכרון, כי צריך לשנן רצף של צעדים וכוריאוגרפיה".

"משלבת את הריקוד גם בעבודה"

 מתוך מופע ההתרמה השנתי של הקרן לקידום הריקודים הסלוניים בישראל. צילום: אורן מנצורה

לא רק הגמישות והכוריאוגרפיות, גם מלאכת ההלבשה והטיפוח שסביב הריקודים הסלוניים הצריכו הסתגלות מצדה. "היו דברים שבהתחלה נראו לי הזויים, כמו ללכת למכון לשיזוף בהתזה כדי להיראות שחומה, לעשות תסרוקות מיוחדות שצריכות להיות מהודקות מאוד, או להקפיד על מניקור".

וזה בלי להזכיר שוב את קניית שמלות הריקוד המיוחדות, שצריכות להיות צמודות וחשופות מלפנים ומאחור, עם המון נצנצים ופרנזים שזזים עם התנועות, או את הצורך לענוד תכשיטים נוצצים. "אם את רוצה להשתתף בתחרויות בינלאומיות, את צריכה להשקיע בכל זה. בחיים לא התעסקתי במראה שלי כל כך הרבה".

- מה זה נותן לך ברמה הנפשית?

"זו הזדמנות לעסוק בהיבטים של החיים, שהעבודה שלי לא מספקת. העיסוק המקצועי שלי הוא מאוד אינטלקטואלי. אני מרצה, כותבת מאמרים, משתתפת בכנסים. גם בריקוד מפעילים את המוח - בריכוז, בשמירה על רצף, בהאזנה למוזיקה ובתרגום שלה לתנועות, אבל העיסוק מתמקד הרבה יותר בגוף.

"היום אני משלבת את הריקוד בחיים. אני משתמשת בו הרבה פעמים כדי להסביר דברים, ובין השאר כותבת בלוג על נושאי יזמות בהשראת הריקוד. לא מזמן העברתי קורס לדירקטורים, ומובן שהזכרתי בהרצאות שלי את הריקוד. בהפסקה, אחד המשתתפים ניגש אלי ואמר שהוא רוקד סלסה. מיד הזזנו את השולחנות ואת הכיסאות, שמנו מוזיקה ופשוט התחלנו לרקוד".

"בעבודה אני רצינית, כאן אני יוצאת מהקופסא, משתחררת, משתוללת"

"מבחינתי זה גם אימון כושר, חוץ מהחוויה". נורית רז. צילום: באדיבות רז

גם נורית רז בת ה-57, מנהלת סניף של בנק גדול, נשואה ואם לשניים, גילתה את הריקודים הסלוניים בשלב מאוחר יחסית בחייה - ונדלקה. "ביום הולדת 50 שלי בעלי ובתי החליטו להעניק לי קורס ריקודים במתנה, כי ידעו שאני אוהבת לרקוד", היא מספרת איך הכל התחיל. "התחלתי ביחד עם בעלי בקבוצה ובהמשך אצל מורה פרטי, אבל בעלי פרש בשלב מסוים ואני נשארתי". 

היום רז רוקדת מספר פעמים בשבוע, ולפני תחרויות אף יותר. "אני רצה מפגישות עם לקוחות לשיעור ריקוד ומשתדלת לתמרן בין כל העולמות".

בפעם הראשונה שעלתה לרקוד מול קהל, מעידה רז כי התרגשה כמו ילדה קטנה. "לעלות ולרקוד מול אנשים? היה לי פיק ברכיים, ולא שיש לי בעיה לדבר בעבודה מול קהל. לאט לאט התחלתי ללמוד את העסק וזה נורא כיף, משחרר ונותן המון אנרגיה וריגושים".

השנה השתתפה רז לראשונה בתחרות בינלאומית במוסקבה, בירת הריקודים הסלוניים והמחול בכלל. "זאת היתה חוויה מדהימה", היא מספרת. "קיבלנו תעודות ודירוג ואפילו הגעתי למקום ראשון ושני בכמה מקצים. מדהים לראות שם את הרקדניות הרוסיות, כמה שהן מקצועניות ומתוקתקות ונראות על הרחבה כמו מיליון דולר".

הניגוד בין האישה המחויטת של הבנק לזו הפרועה והחושנית שעל הבמה מאוד חביב עליה. "בעבודה אני רצינית, עושה עסקאות. כאן אני יוצאת מהקופסא, משתחררת, משתוללת, לומדת דברים חדשים".

הריקוד, מציינת רז, הוא גם סוג של ספורט. "כל שיעור אני מקפידה לבדוק דופק ושריפת קלוריות. יש ימים שאני יוצאת ממנו ספוגת זיעה, כי המאמץ גדול. הדופק מגיע ל-170 ונשרפות בין 600-700 קלוריות, אז מבחינתי זה גם אימון כושר, חוץ מהחוויה. אני מניעה הרבה שרירים שלרוב לא זזים ואפילו הגעתי לכמעט שפגאט. אין ספק שקורים לי דברים שלא האמנתי שיקרו". 

 [#middleBanner] 

"מאמינה שאני יכולה להגיע לכל מקום שארצה"

הסטנדאפיסטיות המבוגרות שורפות את הבמה

טורפות את החיים: קהילת נשים מעל 50

האישה שעזבה הכל והפכה מורה ליוגה

להגשים חלום: צניחה חופשית בגיל 65

להגשים חלום: קעקוע ראשון בגיל 60

האישה שהפכה מעובדת סוציאלית לשחקנית וסופרת

להגשים חלום: האישה שיצאה למסע מלכת המדבר

הצטרפו לקהילת חברות חדשות של מוטק'ה!