כואב לי: למה, בעצם?

לכאב חשיבות רבה – הוא אמור להזהיר אותנו. הכאב מתרחש בעקבות תגובה של קולטני הכאב שאמורים להתריע בפני הגוף על סכנה לנזק רקמתי. התחושה שנעשה נזק רקמתי או עלול להיגרם נזק רקמתי מתפרשת אצלנו ככאב, כאשר המטרה העיקרית של המנגנון הזה היא שנעשה משהו כדי להימנע מנזק – נמשוך יד לאחור מהנוזל החם או נעצור את הדימום.

בגוף יש חיישנים רבים מכל מיני סוגים – כאלה שמרגישים טמפרטורה, כאלה שמרגישים לחץ ומגע וכאלה שמרגישים כאב כשנגרם נזק לרקמה אותה הם מעצבבים. כשקורה משהו - כמו חתך או כוויה - אותם חיישנים מופעלים ומתחילים לירות אותות חשמליים לכיוון חוט השדרה. בחוט השדרה העצב היוצא מהחיישנים נפגש עם נוירון אחר – נוירון מתווך, שמעביר את האות הלאה לכמה מקומות במוח ובגזע המוח, למשל למערכת שבצורה רפלקסיבית מושכת את היד לאחור.

בסופו של דבר, אחרי שהאות עולה למעלה במערכת העצבית לכיוון המוח, הוא מגיע גם לאזורים בקליפת המוח שמפרשים אותו כתחושה לא נעימה, ומעבירים את זה למודעות שלנו. מה שמגיע לתודעה זו התחושה עצמה – לדוגמה חום או כאב – ולאותה תחושה ניתנת פרשנות רגשית שמובילה אותנו להיכנס לסטרס, כדי שלא נניח לנושא, כדי שנתרחק מסכנה.

כאב נוירופטי – המכונה גם כאב עצבי – הוא כאב שמקורו בנזק לעצבים עצמם, המובילים את אותות הכאב אל המוח. עצבים פגועים עשויים לשלוח אותות שגויים ולגרום לאדם לחוש כאב אמיתי, פעמים רבות בלי גורם שמגרה את העצב. הנזק למערכת העצבים עשוי להיות במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), אך ברוב המקרים הוא מתרחש במערכת העצבית ההיקפית (הפריפריאלית).

לכתבה המלאה באתר כמוני

מה עלול לגרום לכאב נוירופטי?

כל מה שגורם נזק לעצב עלול לגרום לכאב נוירופטי. צילום אילוסטרציה: shutterstock

כאמור, הבסיס לכאב הנוירופטי הוא נזק עצבי. כל דבר שיכול לגרום לנזק לעצב עלול לגרום לכאב נוירופטי, למשל פציעות, חיתוך או מעיכה של העצב (כפי שעלול לקרות בפריצת דיסק), פגיעה כימית, פגיעה טרמית ופגיעה חשמלית. גם מגוון גדול של מצבים רפואיים עשויים להוביל לנזק במערכת העצבים שעלול לגרום לכאב נוירופטי, בהם סוכרת, מחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות (בהן הגוף תוקף את עצמו) אחרות, פגיעות בחוט השדרה, פריצת דיסק, ניתוחים, שלבקת חוגרת, סרטן (מהמחלה עצמה או אחרי טיפולי כימותרפיה) ואירוע מוחי. ישנם מצבים בהם אין גורם ידוע לכאב הנוירופטי.

הכאב שייווצר תלוי בעצב שניזוק – במה שהוא מעצבב. בדרך כלל במחלה הנזק העצבי מפושט יותר בגוף לעומת נזק עצבי שנגרם מפציעה נקודתית. לרוב הכאב יורגש באיבר שאותו עצב מעצבב – גם אם הנזק גבוה יותר – למשל בחוט השדרה. כאב כזה נחשב לכאב מקרין – הוא מוקרן מנקודת הפגיעה ועד קצה העצב – למשל מעמוד השדרה עד קצה הרגל.

איך מרגיש כאב נוירופטי?

תחושות כואבות או סתם מציקות. צילום אילוסטרציה: shutterstock

כאב נוירופטי עשוי להתבטא במגוון תחושות, חלקן כלל אינן "כואבות", אך עלולות להציק ואף לגרום לסבל רב. אלה יכולים להיות חושת נימול, תחושה של עקצוצים, דקירות, תחושה של חום או קור, תחושה של זרם חשמלי, או תחושה של דגדוג. לרוב כאב פרסטטי מוגדר כמציק או מעצבן, אך הוא יכול להגיע גם לעוצמות גבוהות ומטרידות.

שינויים בתחושה שנלווים לכאב נוירופטי

לעיתים התחושות לא באמת קיימות. צילום אילוסטרציה: shutterstock

לעיתים כאב נוירופטי מתבטא בתחושות שאינן קיימות הלכה למעשה. הדבר מתרחש כאשר מידע עצבי המיועד להעברת תחושה מסוימת מפורש כנושא תחושת כאב.

אלודיניה היא כאב המושרה על ידי גירוי שלרוב לא גורם לכאב, כמו מגע קל או אפילו ליטוף, לבישת בגדים, התחושה של הסדינים במיטה, חום או קור ברמה מתונה או תנועה נורמלית של השרירים. הכאב נמשך כל עוד הגירוי (המגע) נמשך ומפסיק כאשר הגירוי נעלם. כלומר אדם שסובל מאלודיניה יפרש גירוי לא מכאיב כגירוי מכאיב.

תחושה מוגברת או פגיעה בתחושה

היפרפתיה הינה תחושה מוגברת באזור פגוע עצבית. כלומר אם מלטפים את האיבר הפגוע – האדם ירגיש את הליטוף הרבה יותר חזק מאשר העוצמה בה הליטוף בוצע – אולם הדבר לא יגרום לו כאב. למשל, בליטוף זהה של שתי כפות הרגליים – ברגל הפגועה הוא ירגיש את הליטוף הרבה יותר חזק.

היפראלגזיה הינה תחושת כאב מועצמת באזור פגוע עצבית. כלומר אם מכאיבים במידה זהה לשתי הרגליים – הרגל הפגועה תכאב הרבה יותר בעצמה רבה יותר מאשר שאינה פגועה.

מצד שני, פעמים רבות באזור פגוע עצבית תהיה פגיעה בתחושה הרגילה והאזור יהיה קהה או רדום. אין הדבר נדיר כי תופעות של כאב נוירופטי יהיו דווקא באזור בו התחושה פגועה – אם כי מצב כזה מקטין את הסיכויים להשתלט על הכאב שכן הדבר מרמז על פגיעה מרכזית.

התסמינים הנלווים לכאב נוירופטי

אנשים הסובלים מכאב נוירופטי פעמים רבות סובלים גם מתסמינים נוספים הנלווים לכאב עצמו. היות שהסחות דעת מקטינות מעט את המודעות לכאב, אנשים רבים מדווחים כי בעת פעילות או עבודה הכאב מפריע להם פחות. אולם בעת הרגעות, כאשר אין הסחות דעת, לדוגמה כשהולכים לישון, הכאב מורגש כמתגבר ולא פעם מפריע להירדם או לקיים שינה רציפה.

חוסר שינה בפני עצמו נקשר לירידה בסף הכאב ולכן עלול לגרום להחמרה בתחושת הכאב. כמו כן, אדם עייף לרוב מדווח על הפרעות בריכוז וכן קיימת עלייה בסיכון לדיכאון וחרדה. דיכאון וחרדות מגבירים מטבע הדברים את הרגישות הגופנית לכאב, שכן אילו מצבים סטרסוגניים, וכך נוצר מעגל קסמים של הכאב, שללא טיפול נכון רק מעצים את עצמו.

איך מטפלים בכאב נוירופטי?

טיפול תרופתי לכאב כולל נוגדי דיכאון, נוגדי פרכוסים וקנביס רפואי. צילום אילוסטרציה: shutterstock

הטיפול בכאב נוירופטי מתחלק לשתי זרועות עיקריות: טיפול תרופתי וטיפול פולשני. הטיפול התרופתי בכאב נוירופטי כולל נוגדי דיכאון טריציקליים, נוגדי דיכאון ממשפחת SNRI או משפחת  SSRI,  תרופות נוגדות פרכוסים (נוגדי כפיון), אופיאטים, נוגדי דלקת וסטרואידים. קנביס רפואי מהווה אפשרות טיפולית נוספת.

בטיפול פולשני יש ניסיון לרפא את המקום הפגוע, למשל לחבר עצב שנחתך, להזריק חומרים נוגדי דלקת, לייצר טיפול בגלי רדיו שגורם לתכנ