רגישים למזון? כך תתמודדו
מגוון המזונות שנגישים לנו כיום, לפחות בעולם המערבי, הוא כמעט אינסופי (אם אנחנו לא מגבילים את עצמנו מטעמי דת או מצפון). אבל לא כולם יכולים ליהנות מהכול - רגישות למזונות שונים, ממוצרי חלב ועד שומשום או בוטנים, מהווה מגבלה במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב – עלולה לשבש את איכות החיים לחלוטין.
רגישות למזון מסוים היא חוסר יכולת לפרק אותו בגוף. מה ההבדל בינה לבין אלרגיה? לדברי ד"ר אילנה דריאל, דיאטנית קלינית ומומחית לרגישות למזון, אלרגיה למזון היא מצב שיכול להיות מסכן חיים. רגישות למזון רק גורמת להרגשה רעה, אבל התסמינים שלה עלולים להוביל לנזק מצטבר.
לדבריה, אלרגיה למזון היא גם נדירה יותר. "מוצאים אותה באוכלוסייה הבוגרת רק אצל אחוז וחצי", אומרת דריאל, "לעומת רגישות למזונות שונים, שהיא הרבה יותר שכיחה וקיימת אצל כשליש מהאוכלוסייה. הרבה פעמים היא מופיעה בגיל מבוגר".
רגישות למזון: מאי נוחות במערכת העיכול ועד דיכאון
אי נוחות במערכת העיכול, ירידה במצב הרוח, נטיה לדיכאון, חוסר ריכוז ועייפות. צילום: Shutterstock
אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון, שהיא מיידית ואקוטית. "למי שאלרגי למזון כלשהו אסור לגעת אפילו במולקולה ממנו", מסבירה דריאל. "מגע עם המזון האלרגני עלול ליצור התקף אסתמה קשה ובצקת בכלי הנשימה, שעלולה להסתיים בחנק, בשלשולים ובהקאות קשים, בפריחות מגרדות או בהתנפחות. המזונות שידועים כגורמי אלרגיה הם בעיקר חלב פרה, ביצים, דגים למיניהם, בוטנים, שומשום, אגוזים וסויה".
רגישות למזון, לעומת זאת, היא חוסר יכולת לפרק או לספוג מזונות מסוימים בגוף, והתסמינים שלה יכולים להיות שונים: "אכילת גלוטן, למשל, יכולה לגרום למי שרגיש אליו - מעבר לאי הנוחות במערכת העיכול - גם לירידה במצב הרוח, למחשבה מעורפלת, לנטיה לדיכאון, לחוסר ריכוז ולעייפות".
רגישות למזון, ככל הידוע היום, היא נרכשת, כלומר מופיעה מתישהו במהלך החיים. "יש היום בדיקות גנטיות שיכולות להצביע על נטייה לרגישות או לחוסר פירוק של מרכיבי מזון מסוימים", אומרת דריאל, "אז נראה שנולדים עם זה, אבל זה לא חייב להיות פעיל, לפחות לא מיד".
- ומה מדליק את הרגישות למזון?
"זה מאוד אישי. זה יכול להיות מחלה אקוטית, לחץ נפשי קשה או אכילה לא מאוזנת. אם לאדם מסוים יש גנטיקה לא טובה לפירוק של לקטוז, למשל, והוא דווקא חובב מוצרי חלב, הרגישות תופיע הרבה קודם".
כ-50% מהאוכלוסייה בישראל רגישים ללקטוז
בגיל המבוגר השכיחות של רגישויות למזון עולה. צילום: Shutterstock
רגישות למזון יכולה, לדבריה, לתפוס אתכם בכל גיל, גם בגיל 80. "דווקא בגיל המבוגר השכיחות של רגישויות למזון עולה, בגלל הירידה בכמות האנזימים שמפרקים את המזון במערכת העיכול", מסבירה דריאל. "סיבה נוספת היא תרופות שלוקחים בגיל השלישי, ומשפיעות על זמינות האנזימים הללו. הדבר יכול להתבטא בעצירות, בגזים או בשלשולים".
רגישות למזון מגיעה פעמים רבות בעסקת חבילה עם תסמונות או מחלות אחרות. "הרגישות יכולה לבוא עם תסמונת המעי הרגיז, עם מחלות מעיים כמו קרוהן, קוליטיס וצליאק, או עם הפרעות תפקודיות של המעי שלא תמיד מוגדרות כמחלות, כמו ריפלוקס", מסבירה דריאל. "לא ידוע מה גורם למה, אבל נמצאה קורלציה בין הדברים. בכל מקרה, הרבה פעמים הוצאה של המרכיב שרגישים אליו מקלה מאוד על תסמיני המחלה".
- מהם סוגי המזונות שגורמים לרגישות?
"המוכר ביותר הוא הלקטוז, כאמור, שנמצא בחלב ובמוצריו. הערכות מדברות על כ-50% מהאוכלוסייה בארץ, שהגוף שלהם לא מסוגל לעכל את הלקטוז. יש ארצות במזרח הרחוק בהן הרגישות מגיעה ל-90%, כי התפתחו שם דפוסים שונים של די.אנ.איי. אצל הסינים, ברגע שהם מפסיקים לינוק, נפסקת היכולת לפרק חלב. צריך לזכור שהאדם הוא היונק היחיד בטבע, שמסוגל לצרוך חלב אחרי תקופת הינקות.
"הפרוקטוז הוא השני ברשימת הרגישויות. זהו סוכר הפירות והוא מתקשה להיספג במערכת העיכול אצל אנשים מסוימים מסיבות שונות, גם כאן יש אולי קשר לדי.אנ.איי. קושי בספיגת פרוקטוז גורם לשלשולים חריפים ולהמון גזים.
"סורביטול וממתיקים מלאכותיים רב-כוהליים אחרים גם כן גורמים פעמים רבות לרגישות. הם נוטים לתסוס במערכת העיכול ולגרום לגזים, לכאבים, לאי נוחות ליציאות לא טובות. חולי סוכרת צורכים את הממתיקים האלה בתוך מוצרים 'ללא סוכר', ולא מודעים להשפעות".
"חשוב לאבחן את הרגישות ולהוציא מהתפריט את הגורם השלילי"
[#middleBanner]
למרבה הצער, מתברר שגם סיבים תזונתיים, שידועים כמרכיב בריאותי במזון, עלולים שלא להתעכל טוב אצל חלק מהאנשים. "אנשים אוכלים רק לחם מקמח מלא, מוסיפים סיבים תזונתיים למשקאות, נעזרים בסיבים נגד עצירות, אבל לפעמים התאית שמכניסים למערכת העיכול גורמת לגזים, לכאבים וללחצים בבטן".
וכמובן, ישנו הגלוטן שכה אופנתי היום להימנע ממנו. "גלוטן נמצא בלחם, בפסטה, בקוסקוס ובמאפים, ואפשר לפתח אליו רגישות בכל גיל", אומרת דריאל. "התסמינים יכולים להתבטא, כאמור, גם במערכת העיכול, אבל גם באופן נוירולוגי".
חשוב לדעת שמי שרגיש לגלוטן, לא בהכרח חולה בצליאק. "יש אוכלוסייה משמעותית שסובלת מרגישות לגלוטן שאיננה צליאק: הם מרגישים לא טוב מאכילת גלוטן, אבל בבדיקה מוצאים שהנוגדנים לצליאק אצלם שליליים. בחולי צליאק, הגלוטן הורס את הרירית הפנימית של המעי הדק".
רגישות למזון אמנם אינה מסכנת חיים, אבל חשוב לאבחן אותה ולהוציא מהתפריט את הגורם השלילי. "נתקלתי באנשים בכל הגילאים ורמות האינטליגנציה, שמשלימים עם הגזרה ואפילו מאמינים שלא נורא לשלשל פעם פעמיים ביום, כי זה מוריד במשקל", אומרת דריאל.
"האמת היא ששלשולים תכופים הם דבר גרוע מאוד. הם משנים את הפיזיולוגיה של המעי וגורמים לירידה משמעותית בספיגה של ויטמינים ומינרלים. המעבר המהיר של המזון במעי יכול לדרדר את הגוף לתת תזונה, בעיקר אצל מבוגרים, שגם כך יש אצלם ירידה בספיגת המזון".
מהם התחליפים למזונות הגורמים לרגישות?
רגישים לחלב ומוצריו? נסו סויה. צילום: Shutterstock
- איך מפצים על חוסר היכולת לצרוך מאכלים מזינים?
"מוצאים תחליפים, שמספקים את אותם אבות המזון. את החלבון והסידן שבחלב פרה ומוצריו אפשר לקבל ממוצרי חלב מסויה או ממקורות צמחיים אחרים. רגישים לגלוטן יכולים למצוא היום הרבה מוצרים ללא גלוטן. רגישים לסוכר פירות יכולים להסתפק בפירות שיש בהם יחסית מעט פרוקטוז כמו לימון, חמוציות, פסיפלורה, שזיף, אפרסק וגויאבה, ולהימנע מאלה שעשירים בו כמו תאנים, פירות מיובשים, מנגו, ענבים ומלון.
"חשוב, כמובן, להתאים את התחליפים גם מבחינת הערך התזונתי וגם מבחינת הפרקטיות של השימוש. אם אנחנו לא אוהבים את טעמו של התחליף, לא נשתמש בו וצריך לדייק עבור כל אדם. אצל אנשים שרגישים ליותר מחומר אחד במזון מדובר כמובן במשימה מורכבת יותר, וכדאי לפנות לאיש מקצוע על מנת שירכיב תפריט מתאים".
- התחליפים האלה מייקרים את סל הקניות?
"לא בהכרח, למרות שחלקם יקרים יותר לצערנו, בעיקר המוצרים ללא גלוטן. תחליפי חלב אפשר למצוא היום בכל מקום והם לא מאוד יקרים. ובכל מקרה, גם אם הסל מתייקר, צריך לקחת בחשבון את התחושה הטובה שאכילה מדויקת תעניק לנו, וגם את ההפחתה בכמות התרופות שאנשים בעלי רגישויות צורכים - נגד גזים, כאבי בטן, אולקוס וכיו"ב".
- איך בעלי רגישויות אמורים לנהוג במסעדה או בארוחה אצל חברים?
"קודם כל מומלץ להם לא לוותר לעצמם ולא להחליט שלחטוא פעם אחת זה בסדר, כי ההרגשה הרעה תגיע. לפני שיוצאים למסעדה אפשר להיכנס לאתר שלה באינטרנט, להסתכל בתפריט ולהחליט מראש מה מתאים. בכל מקרה לא כדאי להגיע רעבים מאוד, כדי להפעיל שיקול דעת.
"כשמוזמנים לארוחה אצל חברים אפשר ליידע את המארח על הרגישויות, בהתאם לרמת הקרבה, אבל זו החלטה מאוד אישית. יש כאלה שאין להם בעיה לבקש אוכל מיוחד, ואחרים לא רוצים להטריח ומעדיפים לבחור מה שמתאים להם מהמזון המוגש".
האוכל כמפלט: הכל על אכילה רגשית
הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה
הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה
ב-2006 מחלת הסוכרת הוכרזה על ידי האו״ם כמגיפה כלל עולמית. בישראל ידוע על כ-600 אלף חולי סוכרת מאובחנים,...
האם אבטיח הוא בעיקר סוכר, והאם זה נכון שאשכולית ולימון שורפים שומנים? האינטרנט מלא במיתוסים וברבעי אמיתות...
החרדה היא חלק מהקיום האנושי, ולהבדיל מהפחד, היא לא תמיד תלויה בעובדות. מי שלוקה בהפרעת חרדה לא זקוק...