יוזמה חדשה: עזרה לקשישים בודדים

עם הארכת תוחלת החיים, יש בינינו לא מעט בני הגיל הרביעי שמעדיפים לגור בבית, גם אם לבד, וממשיכים לשמור על עצמאות ותפקוד. אם אתם או הוריכם בני 86 ומעלה, ועונים לתנאים האלה, למשרד הרווחה יש חדשות טובות בשבילכם, תוכנית "יחד". על פי התוכנית, תשולם גמלת סיעוד לכל אזרח ותיק בודד החל מגיל 86, מבלי שיצטרך לעבור את "מבחני התלות" הידועים לשמצה. המשמעות המעשית היא, שמטפל יגיע הביתה מדי יום למשך שעה. לא הרבה, אבל יותר טוב מכלום.

היוזמה של שר העבודה והרווחה ישראל כץ, שעלותה תגיע ל-200 מיליון שקל בשנה, אושרה בישיבת הממשלה בשבוע שעבר. "בכוונתנו לספק לאלפי קשישים בודדים חברה", אמר השר כץ, "לוודא שהם לקחו את התרופות ושיש ארוחה חמה על שולחנם".

באמצע דצמבר אמורה לקום ועדת היגוי בין משרדית שתקים ותפעיל את התוכנית, שיש בה בשורה טובה נוספת לבני האוכלוסייה הלא צעירה. המטפלים, כ-5,000 במספר, יגויסו מקרב בני 50-60, החיים מהבטחת הכנסה ובשל גילם מתקשים להשתלב במעגל העבודה. "כך נספק פרנסה למקבלי קצבאות, באמצעות תרומה לקהילה", הסביר השר. המטפלים יועסקו, אגב, במשרה חלקית, שלא תביא לפגיעה בזכאותם להבטחת ההכנסה.

אזרחים ותיקים ולא זכאים

עזרה בקהילה, מתוך הקהילה. צילום אילוסטרציה: shutterstock

על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בישראל חיים 13,600 אזרחים ותיקים, המתגוררים בגפם ולא זכאים, או לא משתלם להם לקבל את גמלת הסיעוד של ביטוח לאומי. גם אם מצבם לא סיעודי, הגיל עושה את שלו. התפקוד הגופני והקוגניטיבי נחלש, בעיות בריאות ומגבלות שונות מוסיפות את שלהם ועוד לא הזכרנו את הבדידות.

תוכנית "יחד" פותחה על פי מודל Aging in Place (הזדקנות בקהילה), העוסק במתן מענה לאזרחים ותיקים המעוניינים להישאר בבית ובקהילה ולהבטיח את איכות חייהם ועצמאותם האישית והתפקודית.

התוכנית תפעל על התשתית הקיימת של "קהילה תומכת", פרויקט שמפעיל משרד העבודה והרווחה ב-250 נקודות בארץ, בשיתוף "אשל" ובתשלום חודשי מסובסד ומציע שירותים כמו "אב קהילה" המסייע באחזקה ותיקונים, רופא ואמבולנס זמינים מסביב לשעון, מכשיר מצוקה ופעילות חברתית.

"אנחנו מדברים על כמעט 14 אלף קשישים, שחיים לבד בבית", אומרת מרינה גוטליב מדוברות משרד העבודה והרווחה. "הרעיון מאחורי התוכנית הוא לפקח על אורח החיים שלהם, לברר האם הם זקוקים לארוחה חמה או לסיוע בבית ולהפנות במקרה הצורך גם לעובדים סוציאליים.

"המטפל, שיבוא אחת ליום למשך שעה, ישמש איש קשר בין האזרח הוותיק לבין משרד הרווחה. לצערנו, בכל חורף יש סיפורים על קשישים שסובלים מקור, שאף אחד לא מגיע לראות מה שלומם. מצד שני, לגמלת סיעוד הם לא זכאים, כי עדיין יש להם מסוגלות.

"שירותי סיוע בבית הופכים נחוצים יותר, ככל שתוחלת החיים עולה ויש יותר אנשים שרוצים להמשיך לחיות בבית. מצד שני, הבדידות מאוד קשה. גם אם יש קרובי משפחה, הם לא יכולים להגיע כל יום".

לסייע לניצולי השואה

סיוע פרטני לזכאים, למרות הנהלים הסבוכים. צילום אילוסטרציה: shuttersock

בשורה טובה נוספת מכוונת לניצולי השואה. משרד העבודה והרווחה העביר לקרן לרווחת ניצולי השואה, שמות של 6,804 ניצולי שואה, שעדיין לא קיבלו מימון לשעות סיעוד. לדברי השר כץ, הניצולים לא קיבלו עד היום את תשע שעות הסיעוד השבועיות המגיעות להם מהקרן לניצולי שואה, מכיוון שהנהלים ארוכים ומייגעים.

בשנה האחרונה נפטרו, לדברי השר, 8,166 ניצולי שואה ובכל יום הולכים לעולמם כ-35 נוספים. חוסר גישה והעדר מאגר נתונים אחד, מונע מהם לדבריו לקבל את זכויותיהם והוא קרא להעביר את הטיפול בהם מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, לידי משרד העבודה והרווחה.

מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה עפרה רוט מסרה שהרשות הרחיבה את מעגל הזכאים וגם יוצאי בולגריה, לוב, מרוקו ואלג'יר וילדיהם של עובדי כפייה, הוכרו כזכאים לגמלת הסיעוד. השרה לשעבר לימור לבנת, המשמשת כיו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה, סיפרה שהקרן סייעה ב-2015 לכ-50 אלף ניצולים, העניקה סיוע של שעות סיעוד לאחר אשפוז, סבסוד לחצני מצוקה, סיוע סוציאלי פרטני ועוד.      

איך לוודא שלא מתעללים בהורים שלכם

איך לחיות בכבוד אחרי הפנסיה

הצטרפו לקהילת הצעות עבודה

למרות הכל, טוב להזדקן בישראל