עתיקה, צבעונית ומסתורית: טיול במרוקו

תשלובת של נופי מדבר והרים, חופי ים ואוקיינוס, תרבות מזרחית עם שיק צרפתי, ערים תוססות ושווקים צבעוניים - כל אלה הם כרטיס הביקור של מרוקו. לישראלים, עם או בלי שורשים בהרי האטלס, מציעה המדינה הצפון אפריקאית גם מסע בזמן אל תרבות יהודית עתיקה ומפוארת. מרוקו כבר מזמן הפכה לטרנד למטיילים מישראל, ואם אתם מחפשים יעד מעניין לטיול בפסח הקרוב, היא ללא ספק עונה על ההגדרה. 

שוחרי הזווית היהודית יוכלו למצוא כאן את הרבעים היהודיים, ה"מלאחים" הציוריים, בהם חיו יהודים במשך מאות בשנים, עד שהתפזרו בתחילת שנות ה-50 בין ישראל, צרפת וקנדה. במרבית הרבעים השתמרו בתי הכנסת העתיקים ובתי העלמין.

ובכלל, ברחבי מרוקו נותרו לא מעט אתרים ואזכורים ליהודים שחיו בה. מקבריהם של המקובל הירושלמי "בעל המופת" רבי עמרם בן דיוואן ליד העיר אוזאן, ושל רבי שמואל אבוחצירא בעיר ארפוד, שהפכו אתרי עלייה לרגל והילולות שנתיות; ועד לבית שבו התגורר הרמב"ם בכבודו ובעצמו, בעיר פס.

הנה האטרקציות שלא תרצו לפספס:

עיר בירה על שפת הים: רבאט

 עיר חוף מלאה בהפתעות. רבאט. צילום: Shutterstock

מוקד המשיכה התיירותי העיקרי במרוקו הוא הערים הצבעוניות. רבאט הבירה שוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי, ועל גדת נהר בשם "בו רגרג". שילוב של בנייה מוסלמית עתיקה עם סגנונות אירופיים, זיכה אותה לפני כמה שנים בתואר "אתר מורשת עולמי" של אונסק"ו.

יש בעיר אוניברסיטה, תיאטרון, מוזיאון ארכיאולוגי וגלריות אמנות, ולאיזון אפשר לשוטט בשווקים האוריינטליים ולשבת בבתי הקפה הצרפתים, בבארים ובמסעדות. לא כדאי לפסוח בעיר על המאוזוליאום המפואר בו קבורים מוחמד החמישי ובנו חסן השני, על מגדל חסן הגדול, מסמלי העיר שבנייתו לא הושלמה, ועל ארמון המלוכה המוקף גנים מטופחים.

אתר מעניין נוסף הוא "קסבת אודייה" הציורית, שהוקמה במאה ה-12 על צוק. הכניסה אליה עוברת דרך שער מרשים והבתים והסמטאות צבועים בלבן ובתכלת נגד עין הרע. כאן תוכלו לשבת באחד מבתי הקפה הקטנים ולהתמוגג מעוגיות מרוקאיות ותה חם עם נענע, ולתצפת על העיר הפרושה למטה.

אם באתם לטיול שורשים, אל תפספסו כמובן את הרובע היהודי של רבאט, שתושביו ידעו שגשוג לאורך השנים אך גם סבלו רדיפות - ואפשר עדיין למצוא בו רחובות הקרויים בשמות עבריים.

נשמע מעניין? הצטרפו לטיול מאורגן לגולשי מוטק'ה למרוקו במחיר מיוחד!

עדות לחיי פאר: מקנס

כיכר אל-הדים. צילום: Shutterstock 

מקנס, הממוקמת מזרחית לרבאט, היא מארבע ערי המלוכה המרוקאיות. עדות לחיי הפאר שהיו נהוגים כאן בעבר, בעיקר במאה ה-18, כשהעיר שימשה כבירת מרוקו, אפשר למצוא בארמון המלכותי המעוצב בהשראת ארמון ורסאי ומוקף גנים מטופחים, באורוות הענק שאכלסו את 12,000 סוסי המלך ובמחסני התבואות הרחבים.

כמו בכל עיר מרוקאית יש כאן רובע עתיק. כדאי לפקוד את כיכר אל-הדים, בעבר אתר מפגש ומסחר ואת מוזיאון דאר ג'מאי, המציג מוצגי קראפט כמו שטיחים, תכשיטים, כלי קדרות ועבודות עץ. על מנת לרכוש לעצמכם כמה כאלה, תצטרכו לגשת לשווקים הרבים בעיר, המחולקים על פי מרכולתם - שוק שטיחים, שוק רקמה, שוק תבלינים ועוד.

גם במקנס השתמר ה"מלאח", הרובע היהודי העתיק, שממוקם בחלק ההיסטורי של העיר ובו תוכלו לבקר בבית הכנסת הגדול, בשער "באב אל מנסור" המרשים ובתלמוד התורה, שעדיין מופעל על ידי קומץ היהודים שנותרו בעיר.

מורשת יהודית בבית הרמב"ם: פס

מהעתיקות והצבעוניות שבמדינה. פס, מבט מלמעלה. צילום: Shutterstock

צפונית מזרחית לעיר מקנס שוכנת פס, עיר ציורית ומהעתיקות במרוקו, שנחשבת לבירתה הדתית והתרבותית של המדינה ולאחת הערים הקדושות לאיסלאם. הצביון הדתי-מסורתי של העיר יפגיש אתכם כאן עם חמורים ופרידות ככלי תחבורה, בעלי מלאכות מסורתיות והרבה גברים מוסלמיים עטורי זקן. אלכוהול תתקשו למצוא ואת עובדת היותכם מישראל, עדיף אולי להצניע כאן.

העיר העתיקה של פס מרושתת ב- 9,400 רחובות וסמטאות. כניסה לכלי רכב אין, אבל אפשר לשוטט רגלית דרך שער העורות המרשים המעוטר אריחי קרמיקה כחולים וירוקים ולאורך בתי מידות עתיקים, לצד מסעדות, חנויות, שווקים ודוכני בורסקאים, אורגים וטווים שלא שמעו על המודרניזציה.  

הקדושה הדתית המכובדת תמצא גם בפינה היהודית: בפס הוקם כבר במאה ה-15 המלאח היהודי הראשון. השם לקוח כנראה מביצת המלח שעליה הוקם. ניתן לבקר כאן בבית בו חי הרמב"ם תקופה מסוימת, ולפקוד את בית העלמין היהודי, בו טמונים המקובל רבי חיים אבן עטר וגם סוליקה הצדיקה, שנרצחה כי סירבה להמיר את יהדותה וקברה הפך אתר עלייה לרגל לנשים שמקוות לזיווג ולבן זכר.

רוצים עוד פרטים? לחצו כאן והצטרפו לטיול מאורגן לגולשי מוטק'ה למרוקו במחיר מיוחד!

צבעונית ושוקקת חיים: מרקש

לא לפספס את השווקים במרקש. צילום: Shutterstock 

מרקש היא האטרקציה האקזוטית והמרגשת של הטיול. היא ידועה גם בשם "העיר האדומה", על שם הצבע השולט בבתיה, ושוכנת בדרום מערב מרוקו. שמה של העיר יצא בעיקר בזכות כיכר השוק "גמע אל פנה" השוקק חיים יום ולילה. כאן תוכלו לראות בזאר מזרחי אמיתי מהו, כולל מאלפי נחשים, להטוטנים, נגני רחוב ומגידי עתידות, בין דוכני תבלינים, בדים, עורות, בשמים, כלי נחושת ותכשיטים.  

כדאי לבקר בעיר במסגד קוטוביה שנבנה במאה ה-12 ומגדלו מתנשא לגובה 70 מטר, ובארמון אל באהיה, שמשמש למגורי מלך מרוקו בחלק מימות השנה. גם כאן חיה בעבר קהילה יהודית, שהתגבשה לאחר גירוש ספרד, ובמלאח המקומי אפשר לראות את המזוזות שעדיין קבועות על המפתנים ואת בית הכנסת שהשתמר.

אירופאית ומתוחכמת: קזבלנקה

 המסגד המפואר של קזבלנקה. צילום: Shutterstock

אי אפשר בלי קזבלנקה, העיר והסרט. עיר הנמל והעיר הגדולה במרוקו, שנבנתה על ידי הצרפתים בשנות -20 וה-30 של המאה שעברה, היא אטרקציה מודרנית שיכולה לספק אתנחתא מכל האקזוטיות הזאת ולא מעט ניחוח פריזאי, בדמות מבני ארט-דקו, שדרות רחבות, טיילת שוקקת ובתי קפה מסוגננים.

אבל גם כאן כדאי לבקר במסגד, זה שבנה חסן השני ומתפאר בצריח בגובה 210 מטר, מהיחידים במרוקו שהכניסה לבני דתות אחרות מותרת אליו. גם הקסבה של העיר שווה כמובן ביקור.  

בקזבלנקה חיה בעבר הקהילה היהודית הגדולה במרוקו, שהשפיעה רבות על פיתוח המסחר בעיר. כעיר נמל, הייתה קזבלנקה גם שער היציאה ליהודים מכל רחבי המדינה, בדרכם לישראל או לצרפת. אל תפספסו את המוזיאון היהודי של קזבלנקה שבפרבר אואזיס, המציג את ההיסטוריה של יהודי מרוקו, באמצעות תשמישי קדושה, חפצי אמנות, שחזור של בתי כנסת, ספרים וחומרים כתובים. מי שהשאירו במרוקו שורשים משפחתיים ודאי יתרגשו ממה שימצאו שם - אבל לא רק הם. 

הסתקרנתם? הצטרפו לטיול מאורגן לגולשי מוטק'ה למרוקו במחיר מיוחד!

 [#middleBanner]