יומן רשת: כל הסיבות לכתוב בלוג

"יומני היקר" – כך היינו פותחים פעם כל "פוסט" ביומן האישי שלנו, ספרון קטן בכריכה קשה, לעיתים מצויד במנעול קטן. מה שכתבנו שם היה מיועד רק לאותו חבר דמיוני: היומן עצמו. הדבר האחרון שרצינו היה שמישהו נוסף יקרא את הגיגינו.
הבלוג, היומן האינטרנטי, מבוסס על רעיון הפוך: ככל שרבים יותר יקראו, כך יותר טוב. ברוח התקופה ובהתחשב באפשרויות שמספקת הרשת, חשיפה לרבים היא המטרה גם כשמדובר ברגשות עמוקים, בלבטים קיומיים או באירועים אישיים, שבעבר נתפסו כנחלת הפרט.
אבל עולם הבלוגים רחב בהרבה ומעבר לכתיבה אישית, אפשר למצוא בו טקסטים בתחומים רבים ושונים - מפוליטיקה ועד אמנות, מאופנה ועד בישול. כתיבת בלוג יכולה אף להתגלגל למקצוע מכניס. גם במוטק'ה התגבשה בשנים האחרונות קהילת בלוגרים ענפה, בה הגולשים כותבים על תחומים שונים, ואף הפכו לחברים וירטואליים המגיבים זה לזה, חולקים דעות ותומכים.
"בלוג הוא פלטפורמה דיגיטלית, סוג של אתר אינטרנט או יומן אישי ברשת, שכל אחד יכול לפתוח ולייצר סביבו קהילה", מסבירה יונית צוק, בלוגרית ומנחת קורסים לכתיבת בלוגים. "זה יכול להיות בלוג אישי, שיווקי או מקצועי, כשהרעיון הוא להגיע לקהל מאוד ממוקד, עם תחומי עניין דומים.
"בלוגר שכותב על נושאים אישיים יכול לפתח את עצמו באמצעות הכתיבה ולמצוא בה תרפיה אישית. בלוגר שכותב במטרה להעלות מודעות לנושא מסוים, יכול לייצר קהילה ולקדם באמצעותה את הנושא. בלוג עסקי יכול לגרום לעסק לצמוח ולהיות יותר רווחי ומוכר. כך או כך מדובר בפלטפורמה שברגע שמשתמשים בה נכון, יש לה כוח להצמיח קול, לגבש קהילה ולעזור לאדם שכותב".
מה הנושאים שכותבים עליהם בדרך כלל?
"אנשים כותבים על הכול. בכנס בלוגרים בארה"ב הכרתי מישהי שכותבת על קקטוסים. יש הרבה בלוגים בנושאי לייף-סטייל כמו בישול, עיצוב, אופנה, טיולים. יש בלוגים מקצועיים שנכתבים כדי לשווק עסק. אפשר לכתוב על כל דבר, זה מה שיפה. אין לנו עורכי תוכן מלמעלה, אף אחד לא אומר לנו מה ואיך לכתוב".
מחקרים: ביטוי ברשת תורם לביטחון ולדימוי העצמי
"כ-70% מהבלוגרים בארץ ובעולם הם נשים". יוניק צוק, צילום באדיבותה
כדי לכתוב בלוג צריך בעיקר רצון ומטרה, אבל לא יזיק גם כישרון כתיבה כמובן. לדברי צוק, האנשים שמגיעים ללמוד איך לפתוח בלוג עושים את זה לעיתים אפילו רק מהפן הטכני, כדי להבין איך למצוא את הקהילה המתאימה למטרת הבלוג במהירות האפשרית. "בעיקרון אפשר לעשות הכל לבד, אבל הלימוד מקצר תהליכים", אומרת צוק.
מה הפרופיל של הבלוגר הממוצע?
"כ-70% מהבלוגרים בארץ ובעולם הם נשים, וזה לא מפתיע כי נשים הן יותר תקשורתיות. צעירים פחות כותבים ויותר מפרסמים וידיאו-בלוגים. אני מניחה שהבלוגר הממוצע הוא בן 30 ומעלה".
לאנשים מבוגרים שהתפנו ממטלות פרנסת הבית וגידול הילדים, כתיבת בלוג יכולה לשמש ערוץ מעולה לביטוי וליצירת קשרים חברתיים, מה גם שהחסם הטכנולוגי קטן היום מאי פעם, ופתיחת בלוג היא עניין פשוט יחסית. "ראשית מדובר בערוץ תקשורת נוסף של האדם בינו לבין עצמו וגם בינו לבין אנשים נוספים, כי אחד הדברים היפים בבלוגים הוא התגובות", אומרת צוק.
"בנוסף, מחקרים של הפסיכולוג פרופ' עזי ברק, העוסק בהתערבויות פסיכולוגיות באינטרנט, מראים שביטוי ברשת תורם הרבה מאוד לביטחון העצמי ולדימוי העצמי. זה ממש סוג של תרפיה. בלוגים מאפשרים גם לעבד חוויות קשות כמו מחלות, אובדן וקושי פיזי, כשהבלוגר יוצא גם מחוזק וגם מחזק אחרים במצבו, וגורם להם להזדהות – הבלוגר מרגיש שהוא לא נופל למעמסה על המשפחה עם הקושי שלו, כי הוא מוצא אפיקי ביטוי ונחמה באנשים שהם לכאורה זרים, אבל בסופו של דבר הופכים לאנשים הכי קרובים".
מחקר שנערך בטקסס מצא שכתיבת יומן - בין אם ברשת ובין אם כיומן אישי – מסייעת להפחית לחץ, חרדה, כאב כרוני, דיכאון ועוד. במחקר נמצא כי הכתיבה עצמה, במיוחד של טקסט רגשי, תורמת להתמודדות עם מצבים קשים בחיים.
הקהל לבלוג מגיע באמצעות מנוע החיפוש של גוגל, שלדברי צוק מאוד אוהב בלוגים בגלל המבנה של הבלוג וטריות התכנים. בנוסף, אפשר להפיץ את הבלוג בניוזלטר, בפייסבוק או מפה לאוזן. "מה שברור הוא שברגע שכותבים בלוג, צריך לדעת להפיץ אותו".
"הכתיבה ברשת זמינה, לא עולה כסף ומגיעה להרבה אנשים"
"המדיום של הבלוג שבה את ליבי". מרגלית קוטב, צילום באדיבותה
כשמרגלית קוטב בת ה-72 מכפר סבא החלה בכתיבת בלוג על תחום העיסוק שלה - ייעוץ לפי הפילוסופיה האינדיאנית - היא אפילו לא ידעה מה זה בלוג. רק כשלמדה את הנושא במסגרת קורס הבינה שהיא בלוגרית, ופצחה בכתיבת בלוג נוסף, הפעם בנושאים אישיים, המתפרסם באתר "מועצת הנשים של כפר סבא". "אני כותבת בו בכל פעם משהו חדש שאני מבינה על החיים", היא אומרת.
הכתיבה לא חדשה לקוטב, נשואה, אם לחמישה וסבתא ל-13. היא כבר הוציאה בעבר ספר לילדים וסיפורים פרי עטה, ואף שימשה ככותבת תוכניות לימודים במשרד החינוך. "מכיוון שיש לי מיומנות כתיבה ותמיד גם משהו להגיד, המדיום של הבלוג שבה את לבי", היא מסבירה. "הבנתי שאין כאן ממש כללים וחוקים. ברגע שכותבים משהו ומכניסים אותו למסגרת של בלוג - זה הופך לבלוג.
"כתיבה אצלי היא סוג של צורך, ובבלוג אני יכולה להתבדר ולהשתעשע בכתיבה לא מחייבת, על כל מה שעולה בדעתי. יש לי גם דף פייסבוק, שבו אני כותבת רגע לפני השינה או רגע אחרי היקיצה, ואם הרבה נשים עושות 'לייקים', אני הופכת את הפוסט לבלוג, שזה מאוד פשוט טכנית".
מה נותן לך השראה לכתיבה בבלוג?
"כל דבר. אני יוצאת העירה או הולכת לים וכבר יש לי מה לכתוב. אני אדם ערני, העיניים והאוזניים שלי תמיד כרויות. השתלטתי על התוכנה, שהיא מאוד ידידותית, אני יודעת להכניס תמונות ועם הזמן הבלוג הפך לארכיון של כל היצירות שלי.
"בעבר הוצאתי ספרים, אבל היום אני לא מרגישה בזה שום צורך. הכתיבה באינטרנט זמינה, לא עולה כסף, לא תופסת מקום בספרייה ומגיעה להרבה אנשים. אני לא צריכה כלום מעבר לתגובות וללייקים, ומרגישה שאני מביאה את עצמי לעולם באופן פחות כבד ומחייב. אני מפיקה מזה הנאה שלא תשוער, זו לגמרי תרפיה. אם אני עצובה או מדוכדכת, אני מיד מתיישבת לכתוב".
"אני נהנה מעצם הכתיבה"
"לכתוב בלי לקבל תגובה זה לא נוח". פוסט "אלטלנה" של אברהם מורדו, צילום מסך מתוך הבלוג שלו במוטק'ה
זירת בלוגים תוססת אפשר כאמור למצוא גם באתר מוטק'ה, בה הבלוגרים כותבים פחות או יותר על הכול - מהגיגים על ענייני היום ועד חוויות מטיולים בחו"ל ודייטים בגיל השלישי. לדברי אברהם מורדו בן ה-83 מקריית גת, מהבלוגרים הוותיקים באתר, אחד הבונוסים הגדולים של המדיום הוא התגובות. "לכתוב בלי לקבל תגובה זה לא נוח", הוא אומר. "גם אם אין תגובות, אני יכול לראות את מספר הגולשים שקראו את הפוסט. את האחרון שלי, למשל, על פרשת האנייה אלטלנה, קראו 144 איש וזה משמח אותי".
מורדו, אלמן, אב לשניים וסב לחמישה, יליד יוון שגדל בקיבוץ כפר גלעדי, עסק במהלך חייו בעבודות שאין דבר ביניהן לבין כתיבה. רק לאחר שפרש לגמלאות לפני כמעט 20 שנה, גילה שזה מה שהוא אוהב, לקח קורסים בכתיבה יוצרת והתיישב לכתוב. "מילדות קראתי הרבה ספרים, וכנראה הכתיבה הייתה כל השנים בתת ההכרה שלי", הוא מסביר. "הייתי גם עסוק בפרנסה והראש לא היה פנוי. כשהתפנה זמן הבנתי שאני יכול, או אולי אפילו צריך, לכתוב".
כיום, בנוסף לבלוג במוטק'ה מורדו כותב טור שבועי בשם "מה נשמע" בעיתון המקומי של קריית גת, שעוסק, כמו הבלוג שלו, בפוליטיקה ובאקטואליה, וגם בסיפורים מחייו ומילדותו באי היווני זקינטוס. "אני כותב כשיש לי מה לכתוב", הוא אומר, "לא רק בשביל לכתוב. אני נהנה מעצם הכתיבה. בגיל צעיר לא הבנתי את זה".
צילום: Shutterstock
מעוניינים לפתוח בלוג? הנה מספר טיפים של יונית צוק איך לעשות זאת נכון:
1. כתבו מתוך תשוקה, עניין ורצון להעביר מסר.
2. אל תנסו לחקות אחרים - מצאו את הקול שלכם.
3. אל תבקרו את עצמכם יותר מדי, שחררו.
4. אל תכתבו בצורה אקדמית - ההיפך, עדיף לכתוב בגובה העיניים ובשפה יומיומית ברורה, כדי שאנשים יתחברו לתכנים שלכם.
5. צרפו תמונות כדי להעשיר את התוכן.
6. הגיבו לבלוגים אחרים, כדי שיגיבו גם לכם.
7. זכרו שלמילים יש כוח, לטוב ולרע. כשכותבים משהו לא טוב על מישהו, עלול להיות לזה מחיר.
8. מצאו כותרת ממש טובה לכל פוסט - זה מה שגורם לאנשים להסתקרן ולהיכנס לתוכן.
9. אל תשכחו לשתף ולהפיץ את הפוסט שלכם, על מנת שיגיע לכמה שיותר אנשים.
רוצים גם? כנסו למדריך לכתיבת בלוג באתר מוטק'ה
לכתוב את החיים: הבלוגרים של מוטק'ה נחשפים
לא סיפור: גם אתם יכולים להוציא ספר לאור
להגשים חלום: ספר שירה ראשון בגיל 86
ואפשר גם לכתוב אוטוביוגרפיה
ניתן לחלק את החיים שלנו בחלוקה גסה מאוד לשני חלקים מרכזיים. המחצית הראשונה - מלידה עד גיל 65. על פי רוב, זו...
מי לא אוהב פרחים? זר פרחים יפה הוא מתנה שכיף לתת ולקבל, ולא רק בחגים או באירוע מיוחד. כשאנחנו רוכשים זר,...
מחפשים מה לעשות עם הנכדים בפסח? הנה הצעה לפעילות מיוחדת, שיש בה גם גאווה ישראית וגם...
*~כתבה כייפית נהניתי ליקרוא~*
אליה וקוץ בה
מה שנקרא you can not win them all , מרוב זה שהכל פתוח ומותר הכל , גן העדן הזה מלא בשפה נוראית ומפוצץ בנושאים אישיים חסרי ערך אי אפשר לספק את צפיותיהם של כ ו ללללל ם