איך לפנות בית של הורה שנפטר?
הסרט הרומנטי "הגשרים של מחוז מדיסון" נפתח כשילדיה של עקרת הבית פרנצ'סקה ג'ונסון (מריל סטריפ) מפנים את הבית לאחר מותה ומוצאים בין חפציה מכתבים ותמונות, המעידים על רומן קצר אך סוער שניהלה שנים קודם, בעודה נשואה לאביהם.
במציאות, פינוי הבית של הורה שהלך לעולמו אולי לא יספק יותר מדי דרמות מהסוג הזה, אבל עדיין מדובר במשימה המלווה - מעבר לקושי ארגוני וטכני - בהרבה התרגשות, כאב, געגועים ונוסטלגיה, ומצריכה יכולת לשחרר ולהיפרד.
איך מפרקים בית, עמוס בחפצים וזיכרונות מחיים שלמים, בסמוך לטראומת הפרידה מהורה אהוב? איילת גרינברג, מחברת "לצאת מהבלגן" לארגון ולסידור בתים המסייעת בין השאר בפינוי בתי נפטרים, מספקת כמה עצות ותובנות:
1. אפשר להמתין מעט עם הפינוי, אין מה למהר.
לא חובה לפנות את הבית מיד לאחר השבעה. מצד שני, יש אנשים שמשאירים את בית ההורים סגור במשך חודשים, כי הם לא מסוגלים להתמודד עם הפינוי. גרינברג ממליצה לתת מרווח נשימה, אבל לקבוע יעד דוגמת טווח של חודש, לסמן יום ביומן ולהתחיל בעבודה.
2. החליטו מה עושים עם הנכס.
לפני שמתחילים, כדאי לקבל החלטה מושכלת מה עושים עם הנכס. משכירים? מוכרים? נותנים לנכד לגור בו? החלטה כזאת תעזור לנתב את תהליך הפינוי.
3. קחו עזרה חיצונית בפינוי.
קחו עזרה, אבל מומלץ לא של בן משפחה קרוב. צילום: Shutterstock
רצוי מאוד לא לערוך את הפינוי לבד, ומומלץ לגייס לעזרה מישהו שאיננו בן משפחה קרוב. חברה, גיסה, המטפלת שטיפלה בהורה, כל עזרה חיצונית תסייע. "חשוב שיהיה שם אדם שישמש כרציונל שלכם, שיחשוב בבהירות וידרבן אתכם כשאתם נתקעים".
4. ממה מתחילים?
ראשית, גרינברג ממליצה לא להסתכל על המכלול אלא לרדת לפרטים ולבחור בכל פעם חלל אחר. עיקרון מנחה נוסף הוא ללכת מהקל אל הכבד מהבחינה הרגשית.
"הדבר שהכי קל להתחיל בו הוא האוכל שנשאר במקרר. זה לא שובר את הלב וזו נקודת פתיחה נייטרלית, שיש בה גם דחיפות מסוימת, כי למזון יש תאריך תפוגה. משם אפשר להמשיך למוצרי המזון היבשים שנשארו בארונות המטבח", מציעה גרינברג.
השלב הבא הוא חומרי וכלי הניקוי - גם להם אין ערך רגשי ואפשר לזרוק או לחלק את מה שעדיין תקין בין בני המשפחה. אחר כך אפשר לעבור לקופסאות הפלסטיק, לחדרי השירותים והאמבטיה. "גם שם אפשר לזרוק, לקחת הביתה או לתרום", מציעה גרינברג. "את כל הדברים האלה קל יותר לפנות, וכבר יש הרגשה שמשהו זז. שקיות וארגזים מתחילים לצאת מהבית ובני המשפחה כבר לא חוששים להיות שם".
קושי רגשי רב יהיה בפינוי ארון הבגדים. צילום: Shutterstock
עכשיו, אפשר לחזור למטבח: סירי אלומיניום, מחבתות ישנות – את כל אלה ממליצה גרינברג להוציא החוצה. מצאתם סט חדש של כלי אוכל? אפשר לקחת הביתה או לתת לילדים. סרוויס יקר שאתם מתלבטים לגביו? ארזו ושמרו בארגזים. תוכלו להחליט מה לעשות איתו מאוחר יותר.
"קושי רגשי רב יותר יהיה בפינוי הבגדים מהארון, אבל אין מנוס גם מזה ולכן חשוב שיהיה לידינו אדם מבחוץ במשימה זו", אומרת גרינברג. "אפשר לאמץ כמה בגדים למזכרת, אפשר לתרום, אבל חשוב מאוד לסרוק היטב את הכיסים, כי היו לא מעט מקרים שכסף מזומן או תכשיטים יקרים נמצאו בהם".
5. מה עושים עם חפצים יקרים?
לדבריה, אם יש בבית חפצי ערך כמו יצירות אמנות מקוריות, כלי פורצלן יקרים, רהיטים או שטיחים עתיקים, אפשר לצלם אותם, להתקשר למעריכי אמנות או עתיקות ולקבל חוות דעת על שווים. "למכור חפצי ערך אפשר כמובן גם באינטרנט, באתרי מכירות, וכדאי להעלות תמונה שלהם", היא אומרת. "מכיוון שהתהליך הרגשי של פרידה מהדברים האלה לא קל, לא שווה להתעכב על המחירים ועדיף להתפשר על המחיר כדי למסור את החפץ".
אופציה נוספת היא להציע לחברים ולבני משפחה להגיע לבית ולקחת דברים, אבל במגבלה של זמן. "צריך להחליט שאחרי שבוע הדברים יוצאים החוצה, ולפעמים יש להשתמש באסרטיביות. לא לחכות לשובה של הנכדה שמטיילת ביפן, להתקדם".
חפצי ערך אפשר למכור, או לחלק בין בני המשפחה. צילום: Shutterstock
ומה לגבי ספרים? "אם יש בבית הנפטר אוסף ספרים בעל ערך, אפשר להתקשר לחנויות ספרים משומשים, אבל אל תצפו למכור סדרות של 'עם עובד' או ספרי רם אורן פופולריים, למשל", היא אומרת. "ספרי קודש אפשר למסור לגניזה בבתי כנסת. ספרים מיוחדים אפשר לתרום למחלקה בבית חולים או לכל מוסד אחר. את השאר, כדאי להוביל למיכלי מחזור הנייר. לספריות אין טעם לתרום - הן מלאות, כי הן רוכשות ספרים מההוצאות במחיר נמוך".
פתרון אפשרי למי שלא מסוגל לעשות את העבודה בעצמו הוא חברות לפינוי הבית, שהרווח שלהן הוא התכולה עצמה והן לרוב לא גובות תשלום מעבר לזה. "כשמזמינים חברת פינוי חשוב קודם כל לסרוק את הבית ולוודא שלא נשאר חפץ בעל ערך גבוה או יקר ללבכם", אומרת גרינברג. "אם יש חפצים שתרצו לזכור, אפשר לצלם אותם וגם את הבית עצמו לפני הפירוק".
6. ואם רוצים לתרום?
[#middleBanner]
אחת הדרכים הטובות להיפרד מחפציו של ההורה, היא לתרום אותם לנזקקים. אפשר להתקשר למוקד העירוני במקום המגורים ולבדוק היכן מוסרים חפצים, כלי בית, רהיטים, בגדים וכיו"ב לתרומה. אפשר לבדוק את הנושא גם באינטרנט, ולנסות אתרי מסירת חפצים כמו "אגורה" או קבוצות פייסבוק כמו "פשפשוק למסירה".
"כשתורמים חשוב לדעת שלא תמיד הנתרמים יבואו לקחת את החפצים", אומרת גרינברג. "עמותות התנדבותיות לרוב מדוללות משאבים, וצריך להסיע אליהן את הדברים. אם מדובר ברהיטים גדולים, יתכן שזה יהיה כרוך בעלות של הובלה וצריך להחליט האם משקיעים במצווה הזאת, או מוותרים. מה שחשוב הוא לא להתמהמה - אם הבית יעמוד ריק חודשיים עד שתיפטרו מכל הספות הישנות, תפסידו עליו כסף".
7. מה עושים עם הניירת?
יש לשמור מסמכים חשובים כמו צווי ירושה, תעודות לידה, מסמכי טאבו וכיו"ב. צילום: Shutterstock
החלק הקשה והבעייתי ביותר בפינוי בית הוא המסמכים של הנפטר, שבהחלט כדאי להשאיר לסוף. "הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לאסוף את הניירת מכל המגירות והשידות ולארוז אותה בנפרד בארגזים או בשקיות", מציעה גרינברג. "בהרבה בתים של קשישים יש כמות מאוד גדולה של ניירות שלא מוינו, כולל דברי דואר שאפילו לא נפתחו".
עם זאת, חשוב מאוד לא לזרוק בחופזה שום מסמך: "עדיף לקחת הכול הביתה וברגע של פנאי וריכוז לעבור על כל הניירת בשקט", ממליצה גרינברג. "לצד חשבונות חשמל וטלפון ישנים, יכולים להיות שם גם מסמכים חשובים. צווי ירושה, תעודות טאבו, תעודות העברת בעלות, תעודות לידה, מסמכי נדל"ן וכל מה שמעיד על רכוש או על כסף שנמצאים במשפחה".
לגבי מסמכים רפואיים, אין צורך לשמור סיכומי מחלה ישנים, אבל כדאי לשמור מסמכים רפואיים הנוגעים, למשל, למחלה תורשתית העוברת במשפחה. "כמובן, חשוב לשמור מסמכים רפואיים מהתקופה האחרונה, כמו קבלה על פינוי באמבולנס, קבלות מבתי חולים, החזרי כספים על תרופות, ביטוחים סיעודיים וכיו"ב, ומאוד חשוב לדעת היכן נמצאת הניירת של העובד זר, אם היה כזה, שטיפל בהורה", מסכמת גרינברג.
רק לא קבורה בירקונים: כל פתרונות הפרידה
מחושך לאור: איך להתמודד עם הורה דמנטי
חיים שכאלה: צוואה מצולמת לדור הבא
הצטרפו לקהילת דילמות במשפחה של מוטק'ה
"מאז פרוץ המלחמה, כותרות החדשות והרשתות החברתיות עוסקות בעיקר בסיפורי ילדים ובמשפחות צעירות. בני הגיל...
משפחה. מילה אחת שבתוכה כל כך הרבה מורכבויות מכל סוג שהוא. אבל בחגים זה הולך ומתגבר, כי אם בימות השנה אנחנו...
בקיץ הזה הבת שלנו תלבש לבן, או אולי יהיה זה הבן שישבור את הכוס, אבל אנחנו לא ממש בעננים. לא שלמים עם הבחירה...
אין ספק שמישהו פעם יברך אותכם על כך !!
רעיון מקסים
אני מציע לשים בקרטונים ולאחסן בבוידעם יום אחד תתגעגעו אליהים . זה לא עולה כלום אבל יתן לכם הרבה נחת נוסטלגי בבוא הזמן .