גמלאים למען גמלאים: למצוא ייעוד חדש בפנסיה

את היציאה שלה לגמלאות עברה בתיה גלעדי, 59, ללא משברים מיוחדים. כנראה בגלל שהחליקה היישר מתפקידה כמורה ומחנכת בחטיבת ביניים לעבודה התנדבותית הוראתית, גם אם תוכנית הלימודים שונה משהו, והתלמידים לרוב מבוגרים ממנה.

בשלוש השנים שהיא מנחה קבוצות בתוכנית "חוסן זהב", גלעדי מצליחה גם לתרגל את יכולותיה הדידקטיות וגם לתרום לקהילה. "המעבר מהוראה להנחיית קבוצות היה לי מאוד טבעי", היא מספרת. "ללמד זה בדי.אנ.איי שלי. לא יכולתי למצוא אפיק התנדבות מתאים יותר לפנסיה".

תוכנית "חוסן זהב" של מרכז "חוסן" ע"ש כהן-האריס, נועדה להעניק לאנשים בגיל השלישי ולסביבתם הקרובה כלים מעשיים לשיפור החוסן האישי, המשפחתי והקהילתי, לנוכח אתגרי הגיל. בנוסף, היא מאפשרת למי שזה עתה פרשו לגמלאות, מרחב של התנדבות ותרומה לקהילה כמנחי קבוצות.

התוכנית מפעילה כיום בכ-10 רשויות מקומיות סדנאות של עשרה מפגשים, במסגרות לגיל השלישי כמו מועדוני יום ומתנ"סים, קבוצות מתנדבים, או בבתיהם של מרותקי בית. המתנדבים, כ-100 במספר כיום, זוכים להכשרה על ידי מרכז "חוסן" ופועלים בקהילה, בשיתוף עם הרשויות המקומיות וארגונים כמו "עזר מציון".

לדברי נגה פורת, מנהלת תוכנית "חוסן זהב", עובדת סוציאלית עם התמחות בעבודה קהילתית, הרעיון הוא לבנות מודל שיש בו מרוויחים שונים. "המתנדבים מחד, שהם בדרך כלל גמלאים צעירים, אנשים עם המון יכולת, ידע, צמא ללמוד ורצון לתרום לקהילה, ואשר לומדים את כלי החוסן גם עבור עצמם. ומאידך - אוכלוסיית הגיל השלישי שמאוד זקוקה לכלים האלה".

"אדם שפורש מהעבודה עלול להרגיש שאיבד את הזהות"

 קבוצת "חוסן זהב" בפתח תקווה מתרגלת הרפיה. צילום: נגה פורת

התוכנית נוגעת בכל קשת הבעיות המאפיינות את הגיל השלישי, תקופת החיים שלדבריה מזמנת את השינויים הרבים ביותר בזמן הקצר ביותר. "אדם פורש מהעבודה שנתנה לו משמעות ומילאה את זמנו רוב חייו, ועלול להרגיש שאיבד את הזהות", היא מפרטת. "יש לו אמנם זמן פנוי להגשים חלומות, אבל מה הוא עושה כשהוא קם בבוקר? הוא צריך להגדיר מחדש את התפקידים ואת תחומי העניין, אחרת ילך לאיבוד וישקע.

"הילדים צריכים אותו כבייביסיטר לנכדים? הוא רוצה גם חיים משלו. אנשים סביבו הולכים לעולמם, ומה עושים עם הבדידות? עוברים לדיור מוגן, או נשארים בבית ובסביבה המוכרת? הגוף עובר שינויים ויש ירידה בתפקוד, ביכולות ובאנרגיות, והשאלה היא מתי בוחרים להתעקש ומתי לוותר, דווקא בשביל לשמר את השליטה".

ומה זה בעצם חוסן? פורת מציעה לפרש את המילה גם כחיסון וגם כחוזק. "אנחנו רוצים לחסן ולחזק. לתת לאנשים מבוגרים כלי חוסן להתמודד עם יחסים במשפחה ועם בן או בת הזוג, עם התנהלות מול גופים גדולים, טיפול במצב הבריאותי, אובדנים, מצבי לחץ ומשבר. חוסן הוא היכולת להסתגל ולהתמודד עם מצב מאתגר. לזהות את האתגר ולדעת לבחור את הכלי המתאים".

כלי החוסן הניתנים בתוכנית הם לדבריה כלים פסיכו-סוציאליים, מעשיים ופשוטים ליישום. "מבחינה תיאורטית, התוכנית מבוססת על גישת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. היא כוללת כלים כמו איזון פיזיולוגי, הרגעת הגוף במצבי לחץ, התמודדות עם מחשבות מכשילות או דאגות מטרידות, הרחבת הקשב, איזון רגשי להתמודדות עם רגש חזק ומציף ושיפור התקשורת הבין אישית. הכלים האלה מאפשרים הגדרה מחודשת של שליטה, במציאות משתנה".

לתפקיד המנחים, מגויסים כאמור גמלאים צעירים, עם רקע של עבודה מול קהל. "הם יכולים להיות מורים, עובדים סוציאליים, מנחי קבוצות וכיו"ב", אומרת פורת. "אנחנו מכשירים אותם לצאת לקהילה ולהעביר את כלי החוסן, כשהכוונה היא לתת לקהילה משאב שיישאר בידיה. הבונוס למתנדבים, מלבד תעסוקה, הוא גם קניית ידע וכלים ליישום בחיים שלהם עצמם".

"זו התנדבות מאד מעשירה שגם תורמת לי אישית"

"לא יכולתי למצוא אפיק התנדבות מתאים יותר לפנסיה". בתיה גלעדי, צילום באדיבותה

לבתיה גלעדי, נשואה ואם לשלושה המתגוררת בנתניה, התוכנית "התאימה בול", כהגדרתה. "ידעתי שאני רוצה אחרי הפרישה לעשות משהו למען הקהילה", היא מספרת, "אבל חיפשתי עיסוק התנדבותי בתחום שאני אוהבת. כששמעתי שבעיריית נתניה פותחים קורס מנחי קבוצות של 'חוסן זהב', ידעתי שזה הכיוון, הגעתי למיונים והתקבלתי".

גלעדי עברה את מסלול ההשתלמות והחלה להנחות קבוצת קשישים במתנ"ס של העירייה בנתניה. עם סיומה, הוצע לה להנחות קבוצה ניסיונית של בני זוג לחולי אלצהיימר. "הרמתי את הכפפה", היא מספרת, "ולמדתי על המחלה, על התופעות ועל הקשיים".

למרות שהגיעה מצוידת בידע ובהכשרה, המפגש הראשון עם בני משפחות החולים לא היה קל. "הקורס הראשון שהעברתי היה מבחינתי מאוד טעון. תיאוריה זה דבר אחד, אבל כשאתה שומע ב'לייב' עם איזה קשיים אנשים מתמודדים, זה יוצר מעמסה נפשית ורגשית ולפני כל מפגש עשיתי שעות של הכנה. היום זה כבר קל יותר. ככל שעושים, מקבלים מיומנות. גם העור נהייה עבה יותר, ועדיין - אני מתרגשת בכל פעם מחדש מהדברים שעולים בקבוצה".

מה דרוש כדי להיות מנחה לקבוצות שכאלה?

"הרבה יכולת הכלה, חוזק נפשי. לדעת לנווט את השיחה, להקשיב, לאפשר לאנשים להתבטא ולא להיות ביקורתי ושיפוטי. לתת לגיטימציה גם לרגשות השליליים, אבל להציע אלטרנטיבות אחרות להתמודדות".

מכיוון שלתת זה כידוע גם לקבל, גלעדי מרגישה שהיא יוצאת מורווחת. "זה מאוד מאתגר וזאת תחושה נהדרת, שאני יכולה לעזור לאנשים לעבור את היומיום טוב יותר", היא מספרת בהתרגשות. "אנשים משתפים אותי, חולקים עמי דברים, וזה גם מאוד מעשיר. אנחנו פותחים דברים ולומדים להסתכל עליהם בצורה קצת אחרת, מה שכמובן תורם גם לי באופן אישי. בעיקר, אני מרגישה שיש לי זכות גדולה לעשות את העבודה הזאת ולהכניס אור ותקווה לחיים של אנשים".  

למידע נוסף, ניתן ליצור קשר עם מנהלת התוכנית: נגה פורת 052-6740475 [email protected].

 [#middleBanner] 

יוזמה חדשה: המבוגרים מעוררים את הפריפריה

בחזרה לשוק העבודה בגיל 61

עושים את מה שאוהבים - בלי לצאת לפנסיה

"הקושי מתגמד לעומת תחושת הנתינה"

האנשים שמצילים חיים ב-20 דקות 

המכורים להתנדבות: "זו סיבה לקום בבוקר"

יצאנו לפנסיה, ומה עכשיו?

הצטרפו לקהילת ההתנדבות של מוטק'ה!