השקר הגדול של הביטוח הסיעודי הקולקטיבי

אם גם אתם רכשתם בעבר פוליסת ביטוח סיעודי קבוצתית, ויום אחד נותרתם מול שוקת שבורה, בעמותת "כן לזקן" קוראים לכם להצטרף לעתירה הקולקטיבית שהם מגישים בנושא נגד חברות הביטוח, העומדת בימים אלה בפני הדיון השני.

מכירת פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי, שהחלה לפני כ-20 שנה, הייתה לדברי כתב התביעה הונאת צרכנים המונית, אולי מהחמורות שידעה מדינת ישראל. זאת לאחר שעשרות אלפי המבוטחים שהתפתו לרכוש אותה, נותרו ללא כיסוי להוצאות הסיעוד הצפויות להן, או לאלה שכבר קיימות כאן ועכשיו.

מבקר המדינה כינה את מכירת הפוליסות הפגומות - בדו"ח שפרסם לאחרונה - "כשל מהותי ומתמשך", והטיל את עיקר האחריות על המפקחים על הביטוח בשנים 1998-2011, שאפשרו את המשך שיווקן. "ראוי כי אגף שוק ההון יקיים בדיקה פנימית יסודית", קבע המבקר, "כדי לבחון מדוע לא טופל כשל עקרוני ומתמשך זה במשך שנים כה רבות".

רזיאל צוונג בן ה-80, יו"ר חטיבת הגמלאים האקדמאים בהסתדרות הגמלאים ובעבר מנהל הרשות לצרכן בהסתדרות הכללית, הוא אחד הנפגעים. "לפני שש שנים הוצע לנו לרכוש ביטוחים סיעודיים קולקטיביים", הוא משחזר. "אמרו לנו דבר פשוט: תקנו ביטוח סיעודי שהוא זול מאוד, בעלות של 40-50 שקלים בחודש ובתנאים טובים, וזה באמת היה מפתה. היה לי אמנם ביטוח סיעודי בקופת החולים, אבל הכיסוי הסיעודי של הקופה מוגבל ל-3,000-4,000 שקלים בחודש, ורציתי להרחיב את היריעה".

ידעת שהביטוח הסיעודי הקבוצתי מוגבל בזמן?

"כן, ידעתי שהוא מתעדכן אחת לכמה שנים, אבל זה עדיין נראה לי סביר. המשבר קרה לפני כארבע שנים, כשפרופ' עודד שריג, אז הממונה על הביטוח, החליט להפסיק את הביטוחים האלה באבחת חרב. הוא טען שחברות הביטוח בסכנה, וההחלטה שלו הייתה בלתי ניתנת לערעור".

מבוטח: "הכסף ששילמתי מדי חודש 4 שנים הלך לאיבוד"

 המשפחה נאלצת לשלם את עלות הטיפול הסיעודי, למרות כספי הביטוח ששילמו המבוטחים מדי חודש. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

כמו רבים אחרים גילה צוונג - תושב חולון, אב לשלושה וסב ל-11 נכדים - שנותר בלי ביטוח סיעודי ובלי הכסף ששילם. "מה שנעשה פה הוא שוד לאור היום", הוא אומר. "ברגע שהתקרבתי לתקופה שבה אולי אזדקק לסיעוד, כבר לא היה לי. יתרה מזאת, הכסף ששילמתי מדי חודש במשך ארבע שנים הלך לאיבוד. פג, נמוג, נעלם. לא פיצו אותי, לא החזירו לי אגורה. אתה משלם ביטוח ומקווה להיות מפוצה, והכסף לא מוחזר".

הזכות לטיפול סיעודי בישראל מעולם לא עוגנה כראוי, והאחריות עליה מפוצלת בין משרד הבריאות, קופות החולים, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. כל תחומי הסיעוד מכוסים חלקית בלבד על ידי תקציבים ציבוריים, בשעה שעלות אשפוז סיעודי עומדת כיום על 12,000-25,000 שקלים בחודש, ועלות טיפול סיעודי בבית המטופל עומדת על 8,000 שקלים ויותר.

הביטוחים הסיעודיים הופיעו בשנות ה-90, כדי לגשר על הפער בין מה שמדינה נותנת לבין צרכי המטופלים. ניתן היה לרכוש אותם באופן פרטי, או דרך קופות החולים כחלק מהביטוח המשלים. במקביל, הציעו ועדי עובדים של גופים ציבוריים וחברות גדולות לעובדיהם להצטרף להסכם ביטוח סיעודי קבוצתי. הפיתוי: פרמיות נמוכות יותר ותנאים טובים יותר מאשר בביטוחים אחרים. העוקץ: הביטוחים מוגבלים בזמן, ואחת שלוש או חמש שנים יש לחדש אותם, מה שמאפשר לחברות הביטוח לשנות את התנאים.

התוצאה: עשרות אלפי מבוטחים, מרביתם ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך ובהם אחיות, מורים, עובדי תעשייה, אנשי פקידות ועוד, נותרו ללא ביטוח סיעודי. 150,000 מהם - מעל גיל 60. "במשך שנים נגבו מדי חודש סכומי כסף בגין מה שנחזה כביטוח סיעודי, והתברר כעורבא פרח", נכתב בכתב התביעה שהגישה עמותת "כן לזקן". "מעשה אחיזת עיניים זה זועק ומשווע לסעד משפטי".

"במקום לשלם 600 שקל לחודש, מבקשים 2600 שקל. ממה נחיה?"

 חברות הביטוח ניצלו את אי הוודאות בשוק לגבי הביטוחים הסיעודיים והעלו את הפרמיה במאות אחוזים. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

לדברי עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית של "כן לזקן", ועדי העובדים והמבוטחים לא הבינו שביטוח לטווח קצר הוא בעייתי. "'מכרו' להם שהחידוש התכוף ייתן להם אפשרות להתמקח על המחיר בכל פעם מחדש. הם לא ידעו שאפשר יהיה שלא לחדש להם את הביטוח, או להקפיץ את המחיר".

חיים כרמי, איש חינוך מכפר סבא, רכש בזמנו ביטוח כזה דרך הסתדרות המורים. "הביטוח הסיעודי היה צריך לספק לנו ביטחון", מצוטט כרמי בכתב התביעה. "עכשיו אומרים לנו שבמקום לשלם 600 שקלים לחודש מהפנסיה, נצטרך לשלם 2,600 שקלים לחודש. ממה יישאר לנו לחיות? ואם נפסיק, הפסדנו את כל הכספים ששילמנו כל השנים לביטוח. הממשלה הזניחה אותנו מכל הכיוונים, איפה היה המפקח על הביטוח כל השנים? זרקו אותנו לפח".

מרדכי הבר, גמלאי של "קרן מקפת", שרכש בשעתו ביטוח סיעודי קולקטיבי מחברת "כלל", הוא קורבן נוסף של השיטה הפגומה, לאחר שבשנת 2011 החליטה חברת הביטוח שלא לחדש את הפוליסה הקבוצתית של עובדי הקרן. למרות ששילם את הפרמיה במשך שנים, הבר, המיוצג בתביעה על ידי אשתו פרלה וכיום חולה סיעודי, אינו זכאי לכיסוי ביטוחי וכל עלויות הטיפול בו נופלות על משפחתו.  

"יש בין הנפגעים מגוון רחב של אנשים", אומרת עו"ד סולל. "אנשים שהיו שכירים ועבדו במשך שנים במקומות עבודה גדולים ומסודרים. העובדים האלה הצטרפו לביטוח הקבוצתי מתוך אמון במעסיק ובוועד העובדים. למרבה הצער, ועדי העובדים לא הבינו במה מדובר, ועל פי הייעוץ שקיבלו מאנשי מקצוע, מדובר היה בעסק מצוין במחיר נמוך".

כבר ב-2013 הוגדרו הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים "פצצה מתקתקת"

 החברות מכרו למבוטחים את פוליסת הביטוח הסיעודי הקולקטיבי כמשתלמת ביותר, שעה שההפך הוא הנכון. צילום אילוסטרציה: Shutterstcok

דו"ח מבקר המדינה מצטרף להטלת האחריות על אותם יועצי ביטוח. הללו הפרו, לדברי המבקר, את חובתם החוקית לדאוג לטובת המבוטחים, בכך שהמליצו להם להצטרף לביטוח הקבוצתי על אף סימני אזהרה ברורים. "גם חברות הביטוח", הוסיף המבקר, "יכלו ככל הנראה לפעול באופן אקטיבי יותר, על מנת למנוע את המשבר בתחום". 

ביטוח סיעודי קולקטיבי הוא פורמט בעייתי מלכתחילה. כפי שהסביר ב-2013 פרופ' שריג עצמו, לשעבר הממונה על הביטוח במשרד האוצר וכיום יו"ר חברת ביטוח, כשקבוצה מבוטחת ביחד, הפרמיה זהה לכל חבריה בכל הגילים. בחלוף הזמן, הקבוצה כולה מזדקנת והסיכון של חברת הביטוח גדל. שריג הגדיר את הנושא באותה ישיבה "פצצה מתקתקת".

שנתיים קודם לכן, ב- 2011, נחשף הכשל לראשונה, כאשר בוטלו הסכמי הביטוח הסיעודי הקבוצתי של עובדי "קרן מקפת". הגמלאים גילו אז שלא מחדשים להם את הביטוח, או שמחדשים אותו בתעריף חודשי גבוה בהרבה. הטיעון של חברת הביטוח היה שהגיל הממוצע של קבוצת המבוטחים עלה, ועמו הסיכון של החברה. 

בעקבות המקרה, אסר שריג על המשך שיווקם של הביטוחים האלה, אך בפועל הדבר לא נעשה. במאי האחרון גיבשה רשות שוק ההון פתרון שיאפשר למבוטחים לשמור על זכויותיהם למשך כל חייהם, אלא שחברות הביטוח, המעסיקים וארגוני העובדים לא מיהרו להעביר את המבוטחים לפוליסה החדשה, שהיא יקרה יותר למבוטחים.

"כשהכשל התברר כל מיני גורמים התחילו להיכנס לעניין", מספר צוונג, "ואמרו שצריך להאריך את תוקף הפוליסות האלה, עד שתגיע נוסחה שתחליף אותן. היו מאז כבר שלושה או ארבע מתווים - של דורית סלינגר, המפקחת הנוכחית על הביטוח, של שר הבריאות יעקב ליצמן, של ח"כ איציק שמולי ושל הסתדרות הגמלאים. אנחנו הצענו שיהיה מתווה משולב, שיהיה כלול בחוק הבריאות הממלכתי. כלומר: שייגבה סכום נוסף למה שמשלמים היום, כדי לפתור את בעיית הסיעוד".

תביעה ייצוגית לפיצוי כל מבוטח בסכום של 350,000 שקלים

על פי התביעה: "זהו קפיטליזם במשמעו הדורסני". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

מעבר לפעילותו בנושא בהסתדרות הגמלאים, צוונג חרד לגורלו האישי. "נותרתי בלי ביטוח סיעודי. אני אמנם בריא ומתפקד, אבל מי יודע מה יקרה איתי מחר בבוקר. רימו אותי. הבטיחו לי משהו וקיבלתי נאדה. אני מכיר אנשים שלא קיבלו את הכיסוי הסיעודי וכבר נפטרו, והגזל נמשך עד היום".

ומי משלם על הסיעוד, המשפחה?

"לפעמים. לא תמיד המשפחה רוצה לשלם ויש משפחות שלא רוצות להוציא את הכסף על האבא או האימא הזקנים, ואלה נשארים בלי שום אפשרות לממן את הסיעוד. אני עבדתי כל חיי, שילמתי מיסים, שירתי בצבא - ויום אחד אני קם ואין לי".

לדברי צוונג, זהו אחד ממקרי הגזל הגדולים במדינה. "הכאב הוא גדול", הוא אומר בעצב. "זו התפרקות של החברה שלנו מערכים של ערבות הדדית, של אכפתיות, של אמפתיה לחלש. כמי שנולד בארץ הזאת, כואב לי".

עמותת "כן לזקן" הוקמה ב-2004 כגוף ללא מטרות רווח, שנועד להבטיח את זכויותיהם של בני הגיל השלישי בישראל. התביעה הייצוגית שהגישה העמותה בשם הנפגעים מופנית נגד שלוש חברות ביטוח גדולות: "הראל", "מגדל" ו"הפניקס". עבור כל נתבע המשתתף בה, היא דורשת פיצוי של 350,000 שקל.

המבוטחים שרכשו במיטב כספם ביטוחים סיעודיים קולקטיביים, על פי כתב התביעה, היו קורבן ל"סדרת מעשי אחיזת עיניים". "גרמו להם להאמין כי ביטוח זה ימשיך ויעמוד להם לעת זיקנה, אך שורת הרווח של חברות הביטוח לצד רשלנות רגולטורית קשה, מונעות מהם לקבל את הכספים".

איך מתאפשר כשל כזה? כל פי התביעה, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר אישר לחברות הביטוח למכור לציבור למעשה מוצר פגום. חברות הביטוח ניצלו את הרשלנות ומכרו מוצר שידעו - או לפחות היה עליהן לדעת - שהוא פגום, עבור בצע כסף - והציבור סמך עליהן, רכש את המוצר הפגום ונותר ללא ביטוח סיעודי.

הביטוח הסיעודי אמור על פי כתב התביעה לתת מענה לחלש ולחסר היכולת, בדרך של אחריות תאגידית, אך במקום ערבות הדדית וסולידריות חברתית, נתגלתה מפלצת הנאחזת בסעיפים הסכמיים חסרי שחר. "זהו קפיטליזם במשמעו הדורסני, אשר שורת הרווח בלבד עומדת לנגד עיניו. 'הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם' היא טענה שלא ראוי שתישמע, לא מפי חברות הביטוח ולא מפי הרגולטור".

"דו"ח המבקר מאשש את הטענה על הונאת המבוטחים על ידי חברות הביטוח"

 "לא יתכן שמעולם לא הובא לידיעת המבוטחים שהביטוח יפקע בדיוק כשיזדקקו לו". שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, צילום באדיבותו

הסתדרות הגמלאים פועלת כאמור גם היא לתיקון המצב. "כגוף היציג של גמלאי ישראל", אומר יו"ר הסתדרות הגמלאים שמוליק מזרחי, "פנינו לאחרונה ליו"ר שדולת הגמלאים בכנסת, ח"כ איציק שמולי, שיעלה בוועדה לביקורת המדינה את כשלי הביטוחים הקבוצתיים, כפי שפורסם בדו"ח המבקר.

"דו"ח המבקר מאשש את הטענה שלנו על הונאת המבוטחים על ידי חברות הביטוח, תוך העלמת עין על ידי המפקחים על הביטוח לדורותיהם. לא יתכן שמעולם לא הובא לידיעת המבוטחים בצורה ברורה, שתקופת הביטוח מוגבלת עד לחמש שנים ותפקע למעשה בדיוק בזמן שיזדקקו לכספים".

לדברי מזרחי, כבר בשנת 1998 הזהירה המפקחת על הביטוח דאז מהבעייתיות של הפוליסות הללו, אך בפועל לא נעשה דבר על ידי האוצר. בשנת 2011 ביטל המפקח על הביטוח לשעבר פרופ' שריג את הפוליסות, מבלי לתת פתרון לרבבות גמלאים שנותרו ללא ביטוח, תוך יצירת חוסר ודאות בקרב המבוטחים.

"יתרה מזאת, חברות הביטוח ניצלו את ההחלטה של שריג ואת אי הוודאות שנוצר בשוק, כדי להעלות את הפרמיות של ביטוחי הסיעוד הפרטיים במאות אחוזים, מ-400 שקלים ל-1,200 שקלים בחודש, מה שאילץ עשרות אלפי מבוטחים לוותר על הביטוח".

הסתדרות הגמלאים נעזרה, לדבריו, לאורך השנים בהסתדרות הכללית בראשות אבי ניסנקורן, שלא פעם איים להשבית בשל כך את המשק. "אנחנו דורשים פתרון מקיף ויסודי לרבבות קשישים שאין להם ביטוח סיעודי", הוא אומר. "צריך לזכור שהמפקחת הנוכחית על הביטוח, דורית סלינגר, הודיעה שלא תאריך את אלה שעדיין בתוקף, החל מ-1 בינואר 2018".

הסתדרות הגמלאים דורשת גם להנהיג חוק ביטוח סיעודי ממלכתי כפי שהובטח, לדברי מזרחי, כבר ב-1994. "שר הבריאות ליצמן הציע לחוקק חוק כזה, אבל ראש הממשלה ושר האוצר התנגדו, כי זה כרוך בהעלאת מיסים. נפגשנו עם מנכ"ל משרד הבריאות ודרשנו שיעביר בממשלה חוק סיעוד ממלכתי, או שהממשלה תתמוך בהצעה של ח"כ שמולי לחוקק חוק סיעוד ממלכתי לכלל אזרחי ישראל. מסקר שערכנו עלה, שרוב הציבור מוכן להעלות את תשלומי ביטוח הבריאות באחוז אחד, כדי לממן את זה".

מי יכול להצטרף לתביעה נגד חברות הביטוח?

[#middleBanner] 

ובחזרה לעתירה של עמותת "כן לזקן": זו דורשת בשם המבוטחים להשיב להם את הכספים שנגבו שלא כדין תוך הטעייה צרכנית, למצוא פתרון חירום - ביטוחי או מימוני - למבוטחים לשעבר, שנקלעו למצב סיעודי לאחר סיומה החד צדדי של הפוליסה, ולתת הוראה לפיה יורשו המבוטחים לרכוש ביטוחים סיעודיים באמצעות קופות החולים, באותם תנאים להם היו זכאים כשהצטרפו לביטוחים הללו. בכלל זה, סכומי הפרמיה החודשית והכיסוי הביטוחי.

כמו כן, דורשים התובעים להורות להשיב לעיזבון הנפטרים שהיו מבוטחים בעבר את כל הסכומים ששילמו עבור המוצר הפגום.   

"אנחנו לפני הדיון השני בעתירה, ורוצים בשלב הזה לצרף אנשים שנפגעו", אומרת עו"ד סולל. "הם יכולים להיות בני 60 ומעלה, שהיה להם ביטוח שבוטל - גם אם היה להם במקביל ביטוח דרך קופת החולים – או כאלה שהביטוח שלהם בוטל והפכו בינתיים לסיעודיים. בנוסף, יכולים להצטרף לתביעה בני משפחה של קשישים שהיו סיעודיים ונפטרו בינתיים".

עו"ד סולל מדגישה, שככל שיצטרפו יותר תובעים לתביעה הייצוגית, כן ייטב. "אנחנו נמצאים בשלב של צירוף תובעים נוספים, כדי להגדיל את הכוח הציבורי של התביעה. ממי שפנו אלינו קודם, ביקשנו שיחכו לשלב הרלוונטי והנה הוא הגיע. לצערנו, חלק מהמוטבים הם אנשים מבוגרים שמצבם הבריאותי לא מאפשר לקחת חלק פעיל בהתנהלות משפטית, או שחוששים מהתמודדות עם רשויות השלטון. במקרים כאלה, אנחנו מקווים שבני המשפחה ירימו את הכפפה".

בני 60 פלוס העונים על הקריטריונים יכולים להצטרף לתביעת "כן לזקן" בטלפון 2284 *

הכשל הסיעודי הגדול: המדינה מפקירה את הקשישים

"הקשישים הסיעודיים הפכו לשקי אגרוף"

כל מה שצריך לדעת לפני שבוחרים מטפל להורה

לטפל בהורים המזדקנים

מטפלים בקשישים - אבל גם בצוואה שלהם

כל מה שצריך לדעת על דיון מוגן בישראל

משלמים ביטוח סיעודי? המדינה לא תדאג לכם 

ומה אתם חושבים? בואו לדבר על זה בפרלמנט של מוטק'ה