חזרה לבריאות טובה

מצפצפים עליכם: הכל על תופעת הטינטון

צפצופים באוזניים? כנראה שאתם סובלים מטינטון, תופעה מציקה הנפוצה בעיקר מעל גיל 60 ובעיקר בלילה. איך מאבחנים את הבעיה, מה הגורמים לה ומהן דרכי הטיפול?
עדי כץ 06/12/17
מצפצפים עליכם: הכל על תופעת הטינטון
צפצופים בלתי פוסקים באוזניים המשבשים את איכות החיים? יש מה לעשות. צילום: Shutterstock

 

 

זה נשמע כמו ממטרה שלא חדלה לטרטר, כמו צרצרים חסרי ליאות או סתם כצפצוף מתמשך באוזניים, שמאיים להטריף את הדעת. "טינטון" (טיניטוס בלטינית) היא תופעה מעיקה, ואחד מכל עשרה מאיתנו יסבול ממנה במהלך חייו, בעיקר מעל גיל 60 ובעיקר בלילה, כשמנסים להירדם.

 

לדברי ד"ר זוהר יואכימס, רופא אף אוזן וגרון ב"שירותי בריאות כללית", טינטון מוגדר כתחושה של שמיעת צליל באוזניים או בראש, ללא מקור חיצוני. "האדם שומע את הצליל", הוא אומר, "אבל אם יחפש את המקור שלו בטלוויזיה שנשארה דולקת, במזגן או באזעקה - הוא לא ימצא".

 

תיאורים רבים כבר ניתנו לתופעה המעצבנת: צפצוף, שריקה, רחשי פכפוך או זרימת מים, זמזום של מתח חשמלי גבוה, קריאת חיזור של צרצרים או משב רוח. יהיה הדימוי אשר יהיה, התופעה עלולה לפגוע קשות באיכות החיים, לחבל ביכולת להירדם ולהביא למתח, בעיות ריכוז, עצבנות ודיכאון.  

 

The sound of silence, כשם שירם של סיימון וגרפונקל, הוא תיאור אפשרי נוסף של הבעיה. "הרבה פעמים הצליל או המודעות אליו גוברים כשהולכים לישון והבית שקט", אומר ד"ר יואכימס. "לעומת זאת, ברחוב סואן או בקניון, כשיש רעשי רקע והמוח עסוק במשהו אחר, לא שמים לב לצליל והוא פחות מפריע".

 

את תופעת הטינטון אפשר לחלק בדרכים שונות, אבל שני הסוגים העיקריים הם הטינטון הפועם, המופיע בקצב פעימות הלב, והטינטון הרציף. "במקרים נדירים יותר, כשהבעיה נובעת ממפרק הלסת, יכולים להישמע גם תקתוקים יותר מהירים".

 

הטינטון גם יכול להיות קבוע, או כזה שבא והולך ללא סיבה נראית לעין. הוא יכול להיות חד צדדי או לכלול את שתי האוזניים, מה שיכול לרמז על מקור הבעיה. "אם הטנטון מופיע רק באוזן אחת, צריך לחפש בעיה באותה אוזן. אם זה דו צדדי, הסיבות יכולות להיות אחרות".

 

 

צפצופים באוזניים: "הטינטון מתקשר ללקות שמיעה"

 

כשאדם מתלונן על טינטון, חשוב תחילה לבדוק את מצב השמיעה שלו. צילום: Shutterstock

 

 

מי עלול לסבול מטנטון?

"השכיחות של תופעת הטינטון עולה עם הגיל, למרות שגם צעירים ואפילו ילדים יכולים ללקות בה. היא מופיעה יותר אצל מבוגרים, בשל הקשר שלה למנגנוני ההזדקנות של האוזן וללקויות השמיעה שמגיעות עם השנים. כשמישהו מתלונן על התופעה, חשוב מאוד לבדוק תחילה את מצב השמיעה שלו".

 

לצד לקות בשמיעה, לטינטון יכולות להיות מגוון סיבות, מהצטברות שעווה ודלקות אוזניים ועד למחלות קשות. "לרוב מדובר אכן בלקות שמיעה, וכמעט כל סוג של לקות עלול לגרום גם לטינטון, אבל זו יכולה גם להיות תוצאה של חשיפה לרעש. רעשי ירי או פיצוצים, חשיפה למוזיקה רועשת, עבודה במפעל רועש. מובן שככל שמשך החשיפה לרעש והעוצמה שלו גדולים יותר, עולה הסיכון לנזק תמידי.

 

"בהקשר של הגיל המבוגר, יש לציין שגם נטילת תרופות שונות עלולה לגרום לבעיה. סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה, שהיום פחות נמצאים בשימוש מהסיבה הזאת, תרופות משתנות, כימותרפיה ואפילו האספירין הישן והמוכר. לכן אחד הבירורים שעורכים עם אדם שמתלונן על טינטון, הוא מהן התרופות שהוא נוטל".

 

סיבות נוספות לטינטון יכולות להיות שינויים במבנה חוליות הצוואר ובעיות במפרק הלסת ושרירי הלעיסה. "זה יכול להופיע גם בעקבות חבלות צוואר וראש בעקבות תאונות דרכים. מכה בחוליות הצוואר המכונה 'צליפת שוט', למשל, עלולה לעיתים לגרום לטינטון. לעיתים רחוקות, חוסר בוויטמין B12 עלול לגרום לתופעות הקשורות באוזן, כמו סחרחורות וטינטון".

 

 

טנטון באוזן: להפוך את התופעה ממטרד קשה למשהו נסבל

 

 

 האם הטינטון מעורר חרדות, או שאצל אדם עצבני וחרד הטינטון יותר מפריע? צילום: Shutterstock

 

 

בכל מקרה, אחריותו של רופא אף אוזן וגרון היא לשלול תופעות מסוכנות יותר שעלולות לגרום לבעיה, כמו גידול שלוחץ על עצב השמיעה, מחלות הקשורות במוח כמו טרשת נפוצה ובעיות כלי דם במוח. "זו הסיבה שאם מופיע טינטון חדש שלא חולף מעצמו תוך זמן קצר, יש לבצע הערכה במרפאה".

 

האם יכולה להיות לתופעה גם סיבה נפשית? לדברי ד"ר יואכימס, זוהי שאלת הביצה והתרנגולת. "לא ברור האם עצם הטינטון גורם לאפקט פסיכולוגי, או שאצל אדם עצבני וחרד הטינטון יותר מפריע וחודר למודעות. יש המון מחקרים בנושא והרבה פעמים חלק מהטיפול מיועד להפחית את החרדה, להרגיע ולתת כלים פסיכולוגיים להתמודד עם הבעיה, כלומר לקבל ולהכיל אותה או להתעלם ממנה, כדי שתהפוך ממטרד קשה למשהו נסבל".


איך מאבחנים את הטינטון ואת הסיבות לו?

"למעשה אין בדיקה אחת ספציפית שיכולה למדוד את הטינטון. חשוב לשמוע את התיאור של הנבדק ולבצע בדיקות כמו בדיקת שמיעה ובדיקת מאפייני טינטון, הנערכת במכון שמיעה על ידי קלינאי תקשורת. בבדיקת מאפייני הטינטון משמיעים למטופל צלילים שונים, כדי שיצביע על העוצמה ועל התדר המדויק של הצליל שהוא שומע. בנוסף, יש שאלונים שהנבדק ממלא, שמטרתם למדוד עד כמה הבעיה פוגעת באיכות החיים, מהי עוצמתה ותכיפותה ועד כמה היא מדאיגה אותו".

 

אפיון הבעיה חשוב גם במקרים של תביעות נזיקין. "כשאדם מבקש לתבוע גורם מסוים, את הצבא או מקום העבודה למשל, על נזק בשמיעה שגרם להופעת הטינטון, יש צורך בבדיקה לאפיון הצליל ולאימות הפגיעה וחומרתה. הטינטון מוכר בביטוח לאומי ובמשרד הביטחון כפגיעה שמקנה עשרה אחוזי נכות. זה מראה שגם המחוקק התייחס לבעיה, שעלולה לפגוע בתפקוד ובריכוז ומשום כך גם ביכולת ההשתכרות".

 

 

צלצולים באוזניים: מוזיקת רקע שקטה יכולה לעזור

 

כשהולכים לישון אפשר לשים ברקע מוזיקה שקטה, או להשאיר טלוויזיה בווליום נמוך. זה יעזור. צילום: Shutterstock

 

 

ואיך מפסיקים את הצפצוף? למרבה הצער אין גלולת פלא שתעלים אותו, אבל אפשר לסגל דרכי התמודדות. "כשאדם חשוף לרעש חיצוני, הוא מפסיק לשמוע את הטינטון ולכן מיסוך הוא כלי מאוד חשוב", מסביר ד"ר יואכימס. "כשהולכים לישון אפשר לשים ברקע מוזיקה שקטה או הקלטה של רחש גלי ים או המיית רוח, שניתן להוריד מהאינטרנט. אפשר להשאיר את הטלוויזיה פועלת בווליום נמוך. אדם שפיתח חרדה מקשיי ההירדמות, יכול גם להיות מטופל בכדורי שינה ואין בכך שום בעיה".

 

לדבריו, המודלים הקיימים היום לטיפול בבעיה לא מכוונים לחסל אותה, אלא להפוך אותה מתופעה מציקה למשהו שאפשר לחיות איתו, ומשלבים טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, מיסוך ולפעמים גם תרופות. אם קיימת לקות שמיעה, יש להשתמש במכשיר שמיעה. הרכבת המכשיר מפחיתה את הצליל, מכיוון שהיא מגבירה את החשיפה לרעשים מבחוץ. מעבר לכך, יש מכשירי שמיעה שמספקים מיסוך של צליל רקע מתמשך ורציף, שמסתיר את הטינטון.

 

"במקרים אחרים, כשהגורם לבעיה הוא פקק שעווה או הצטברות נוזלים באוזן, סילוק הפקק יביא לסילוק הטינטון. אם הסיבה היא תזוזות בחוליות הצוואר או בלסת, יש טיפולים כירופרקטיים ומניפולציות על החוליות, שיכולים קצת להקל".

 

במקביל, מציע ד"ר יואכימס לנסות גם תרופות אלטרנטיביות, שהוכחו כיעילות לטיפול בבעיה. "יש דיווחים שג'ינקו בילובה למשל, תמצית שמייצרים מעץ שגדל במזרח, מקלה לפחות על חלק מהחולים. גם טיפול בדיקור סיני יכול לעזור, או תרגול של טכניקות רגיעה כמו מדיטציה, ביופידבק ודמיון מודרך".

 

 

שומעים: המדריך המלא לבחירת מכשיר שמיעה

שינה טובה עוברת דרך אימון המוח

נפטרים מהנחירות: 10 דרכים להפסיק לנחור

4 אפליקציות שיעזרו לכם להירגע

פשוט לנשום: מדיטציה להפחתת חרדות

ליהנות מחשיבה חיובית

 

יוגה בגיל השלישי: כך תעשו זאת נכון

 

 

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה

 

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה

פרקינסון: מה עושים כשהכדורים כבר לא עוזרים?


פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח בה הולכים ונפגעים הדרגתית תאים, בעיקר באזור בגזע המוח שאחראי על ייצור...

לקריאת הכתבה
המחלה הקטלנית שאין לה תסמינים

בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן

כדי להבין מהי מפרצת בטנית (או אאורטה בטנית), יש להבין תחילה איך פועל...

לקריאת הכתבה
איך שעון החורף משפיע על הגוף שלנו?

הלילהכולנו הזזנואת השעונים שעה אחת אחורה (אוקי, בואו נודה בזה, בעידן הדיגיטלי הרוב הוזז אוטומטית, ולנו רק...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה