לצבוע (את השיער הלבן) או לא לצבוע?

לצבוע או לא לצבוע – זאת השאלה. בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים יותר ויותר לנשים עם שיער אפור או לבן שמדברות על כך שהפסיקו לבקר במספרה. האם מדובר בטרנד, בתופעה או בתהליך של שחרור שקשור לגיל? נראה כי יש יותר נשים שמפסיקות לצבוע או לפחות, יותר נשים שמדברות על זה.

איך שלא נהפוך את העניין, נגלה כי מדובר בנושא שמעורר מחלוקת ושורשיו נעוצים עמוק יותר מאשר בעולם היופי. כי לצביעת שיער כמו לאי צביעת השיער יש אמירה חזקה והיא מעידה, על פי רוב, על נשיות שבטוחה בעצמה.

אחרי שסיביל גולדפיינר, מייסדת קום איל פו, סיפרה כאן בגילוי לב שהפסיקה לצבוע את השיער ולהתאפר, קיבלתי תגובות רבות ועל כן הלכנו לשוחח נשים שלא צובעות את השיער הלבן והן סיפרו בגילוי לב מה הוביל אותן לעשות זאת, על התהליך שעברו ועל התגובות שהן מקבלות מהסביבה.  

גולדי אזוליס-לויס: אף פעם לא צבעה

"אף פעם לא עברה לי על הראש מברשת של צבע", מספרת גולדי אזוליס-לויס (59) מקרית גת. "התחלתי להלבין בגיל 40 ותמיד חשבתי שזה מחמיא ומאוד יפה לי טבעי. זה לא בריא לצבוע ואני מרגישה שיותר נשים רוצות לחזור לטבעי. נשים משלמות המון כסף כדי לקבל את הגוונים שלי יש".

גולדי אזוליס-לויס. צילום באדיבותה

איך הסביבה מקבלת את השיער הלבן שלך?

"שאלתי את בעלי אם זה מפריע לו והוא אמר שהוא חושב שאני יפהפייה ככה ושהוא הולך איתי בגאווה. הוא מחמיא כל הזמן. אני מרגישה טוב עם עצמי וזה מה שחשוב. חשוב שאני ארגיש טוב. לא איכפת לי מה אומרים. אחותי הגדולה צובעת את שיערה והיא ניסתה לשכנע גם אותי לצבוע. אמרתי לה שזה לא יעזור לה ובסוף היא גם הפסיקה לצבוע. לפעמים ילדים קטנים קוראים לי סבתא רק כי יש לי שיער לבן. בעיני, הגיל זה רק מספר וזה לא קשר לצבע השיער".

 
גולדי אזוליס-לויס בגיל 40. צילום באדיבותה

ומה בנוגע לאיפור?

"אני מתאפרת מעט מאוד. לא ביום יום, אלא רק באירועים מיוחדים כשבא לי להיראות עוד יותר יפה. מה שחשוב זה שאני ארגיש טוב עם עצמי ושכל אחת תעשה מה שטוב לה. בוטוקס למשל אני לא עושה ולא מתכוונת לעשות".

 את שלוש הנשים הבאות פגשנו דרך קבוצת הפייסבוק אפורות ויפות שתומכת בנשים שרוצות להפסיק לצבוע את השיער.

סול קרן: יצאתי לעצמאות והפסקתי לצבוע את השיער

סול קרן בשיער צבוע. צילום באדיבותה

אצל סול קרן (53) השחרור מהצבע הגיע בעקבות היציאה לעצמאות מקצועית. "בהכשרתי אני מתכננת נוף ואחרי שנים כשכירה החלטתי לפתוח סטודיו משלי לעיצוב באמצעות צמחיה. עד גיל 48 צבעתי את השיער ואני לא מבינה איך עשיתי את זה. היציאה לעצמאות מקצועית עזרה לי לצאת לעצמאות פנימית, לשחרר המון דברים בתוכי.

כל הזמן אומרים 'זה הטבע שלך'. למה הם מתכוונים בעצם? כמו בטבע, תהיי את, תקבלי את עצמך, עם הקמטים והכל. תראי את המושלם שבלא מושלם כי רק הטבע הוא המושלם ואנחנו צריכות לקבל את זה ואת עצמנו".

מי הרגשת שלא מקבל את השינוי?

"נתחיל באמא שלי שכל הזמן אומרת 'זה מזקין, זה לא יפה, את צעירה, את צריכה להיראות מטופחת'. גם החברות בהתחלה לא הבינו את זה, אבל בערבות הזמן שתיים מהן הפסיקו גם כן לצבוע. מה זה משנה מה אומרים, משנה מה אני מרגישה. אני לא צריכה אישור מהסביבה כדי להיות קיימת. יש תפיסה של רושם ראשוני, ולדעתי זה הפנימיות ולא החיצוניות, זה מה שאת מוציאה, זה מה שאת לוכדת. אם אתה אדם קשוב לעצמו, מה זה משנה אם יש לו שיער לבן או כתום, מה ההבדל?".

 
סול קרן, מבט מאחור על השיער היפהפה והמאפיר. צילום באדיבותה

הפסקת גם להתאפר?

"איפור מינורי בלבד. יש לי שקעים כאלה באזור העיניים, ולי באופן אישי זה מפריע לי, אז אני כן מבהירה, אבל לא איפור כבד, לפעמים ליפסטיק שיורד אחרי רגע. אין מצב לבוטוקס. אני בעד שכל אחת תעשה מה שהיא אוהבת ומרגישה שטוב לה, אבל שתהיה משוחררת כי היא רוצה ולא כי מצפים ממנה".

את שלוש הנשים הבאות פגשנו דרך קבוצת הפייסבוק "אפורות ויפות". בקבוצה נשים בכל הגילאים שמשתפות בתהליך, בתמונות, בחששות ובמחמאות.

מיה בן חנוך: "הפסקתי לצבוע ולא פרגנו לי"

מיה בן חנוך (63) מספרת: "זה בהחלט אישיו שהייתי עסוקה בו. עכשיו אני לגמרי בלי צבע, אבל זה תהליך לא פשוט והתגובות לא תמיד מפרגנות. הפסקתי לצבוע סביב גיל 60, כי נמאס לי מההשתעבדות כל חודש למספרה. הייתי בביקור בארצות הברית וראיתי שיש הרבה נשים בגילי עם שיער לבן והכל טוב, וזה דירבן אותי".

 
מיה בן חנוך בצילום עכשווי. הצילום באדיבותה

למה את מתכוונת בתגובות לא מפרגנות?

"הבוסית שלי הגיבה בצורה מאוד קשה. אנחנו באותו גיל והיא צובעת את השיער ומהרגע שהחלטתי להפסיק היא כל הזמן העירה לי שזה נראה נורא ומוזנח, ושאני חייבת לעשות משהו עם זה. עד שבסוף אמרתי לה שאני לא מוכנה לשמוע את ההערות. היא התנצלה ואמרה שזה היה ממקום חברי. בעיני זה לא בדיוק חברי ומאוד לא נעים".

 
מיה בן חנוך בשיער צבוע. צילום באדיבותה

ספרי על התהליך שעברת.

"בהתחלה הוצאתי הון במספרה על גוונים כדי שזה לא יראה מוזנח. פעם אחת יצאתי בצבע סגול. במספרה אחרת נכנסתי עם הלבן והספר אמר שזה נראה נורא ומאוד מבגר, אז עשיתי אחורה פנה ויצאתי משם. את צריכה להיות חזקה לעמוד מול זה.

בעיני התהליך האמיתי הוא לקבל את הגיל, להפסיק להילחם. בוטקסטים, ניתוחים והחלקות שיער – הכל כדי להיות צעירה בכל מחיר. והשאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא האם את רוצה להיות את או לקחת חלק במירוץ האינסופי הזה". 

איך הגיבה הסביבה הקרובה?

"אנשים שקרובים אליי דווקא קיבלו את זה טוב. לפעמים אני מסתכלת במראה ואני מזכירה לי את אמא שלי. ההורים שלי קיבוצניקים ואמא שלי בחיים לא צבעה. היא התחילה להאפיר בגיל 40-50 ותמיד אמרה לי בשביל מה את צריכה את זה. אח שלי גם לבן לגמרי. וגם גיסתי שהיא בת 50 הפסיקה לצבוע. והיא גם מאוד פרגנה.

זה תהליך פנימי שעוברים עם הגיל וגם בהתמודדות עם הסביבה. קוראים לך גברת וכבר לא שואלים אם אני אזרחית ותיקה. זה ברור. גם למצוא בן זוג זה יותר קשה. אם הם בני 60-7-0 הם רוצים מישהי שנראית צעירה אז השיער הלבן אולי מגביל אותי. מצד שני, יש את אלה שמפרגנים 'איזה אומץ יש לך', כאילו אני עושה משהו מיוחד, למרות שאני עושה משהו טבעי".  

עדנה גרוניך: "אומרים לי שאני אמיצה"

עדנה גרוניך. צילום באדיבותה

גם לעדנה גרוניך (53) אמרו שהיא אישה עם הרבה אומץ. "בשבע השנים האחרונות הייתי בדיאלוג הזה. אני לא צובעת כמעט שנתיים ועדיין מקבלת תגובות כל הזמן. יש כאלה ששואלים למה אני לא צובעת ויש כאלה שמקנאים ואומרים 'איזה אומץ יש לך'. ככל שקיבלתי את עצמי יותר ואת הגיל שלי זה הלך ביחד, זה שיחרר את הקבלה. של ההלבנה, זה השלם שלי.

זה מסע איכותי להבנה שזה לא אומר כלום אם אני עם שיער לבן ועם קמטים. היום אני פחות מתחברת למלחמה על סמנני הגיל. מאוד מקבלת אותי ומכבדת אנשים שמתבגרים וחושבת שזה מאוד טבעי.

"יש בזה משהו מאוד משחרר מכל הלחץ והמרוץ המטורף להיראות כמו בתכתיבים החברתיים. אני מאוד מועצמת מזה והסביבה מתייחסת בהתאם. ההופעה הכללית מתכתבת עם התחושה הפנימית. אני לא משחקת תפקיד של מישהי אחרת, אני לא צעירה, נטולת דאגות.

עדנה גרוניך מלבינה בגאווה. צילום באדיבותה

מה המסר שלך לנשים שמחבטות בשאלה אם לצבוע או לצבוע.

"תעשו מה שמרגיש לכן נכון. תהיו אמיצות ותשתחררו מהמירוץ".

סוזי גרינפלד: "בגיל 65 הפסקתי לצבוע ביום אחד, כי די לעבדות"

סוזי גרינפלד. צילום באדיבותה

אצל סוזי גרינפלד (71) ההחלטה להפסיק לצבוע היתה יותר קלה: "הפסקתי לצבוע לפני חמש שנים. כי זה היה סוג של עבדות מצד אחד וזה לא בריא מצד שני. תמיד היה לי שיער ארוך וזו חתיכת עבודה ואני לא אחת שמאוד אוהבת להתעסק עם הדברים האלה, אז הפסקתי ביום אחד. כמו שמישהו מחליט להפסיק עם סיגריות. אני מאוד מרוצה מאיך שאני נראית".

איזה תגובות קיבלת?

"היתה תקופה שחלק אמרו שזה מבגר, אבל אני עושה מה שאני רוצה. אני מספיק בטוחה בעצמי ואיך שאני נראית. דווקא יש הרבה נשים ששואלות באיזה צבע אני צובעת. לדעתי זה בכלל לא קשור לגיל, יש הרבה דברים שברגע שזה הופך לאופנה אז לא משנה הגיל ופתאום זה יפה. אני לא מתחשבת בדברים האלה ועושה מה שמתאים לי. מה שנשים אחרות חושבות, שיחשבו".

סוזי גרינפלד. צילום באדיבותה

צ'ארו ויאס: משאירה את קצוות השיער הלבנות

האחרונה ששוחחנו איתה היא צ'ארו ויאס (51) מפרדס חנה, שהחליטה להשאיר את השיער הטבעי הלבן עם השיער שאותו היא צובעת.

"אני מעצבת אופנה שלא אוהבת ללכת לפי הזרם. עכשיו זה 'אין' In לא לצבוע. מהרגע שהשיער שלי התחיל להלבין, אני משאירה קצוות שיער לבנות ואת השאר אני צובעת".

 
צ'ארו ויאס. משלבת בין שני העולמות (צילום באדיבותה)

למה את לא משאירה את הצבע הטבעי?

"אין לי עניין להרגיש מבוגרת. יש נשים שזה מתאים להן, יש נשים שזה לא מתאים להן. אני, בכל אופן, לא הולכת לפי העדר. אני לא רוצה להיראות יותר זקנה כרגע. אין שום חשיבה של אג'נדה או משהו, זה אישי שלי. לא מרגיש לי שאני מוכנה להיות לבנה לגמרי. אולי אף פעם לא ארגיש את זה. הקטע עם השיער החצי לבן נראה טוב בעיניי, השוונצים של הלבן מצחיקים אותי ואנשים מגיבים לזה טוב. שואלים אותי על זה כל הזמן".

 סודות הטיפוח: שיער מושלם - כך תעשי זאת בקיץ

סודות הטיפוח: לשמור על השיער הלבן

סודות הטיפוח: הטרנד החם בטיפוח פנים: מסכות בד חד פעמיות

לא צובעת, לא מתאפרת: הסודות של מייסדת קום איל פו

סודות הטיפוח של ניצה שאול

דליה מזור - פעם כוכבת, תמיד כוכבת

 סודות הטיפוח של אילנית

סודות הטיפוח של חני נחמיאס