יצאו לטרקים בעולם - עם הילדים והנכדים

זה קורה יותר ויותר. בני 60, 70 ואפילו 80 לוקחים תרמיל, לפעמים גם מקל, ובמקום לנוח בטירה בטוסקנה, או לטייל בדרום צרפת באוטובוס ממוזג, הם עושים טרקים בנפאל, ניו זילנד, דרום אמריקה או אוסטרליה. מטפסים על הרים, חוצים נהרות, וצועדים עשרות קילומטרים. יש כאלה שאת טיול ה"אחרי צבא" המאוחר הזה עושים בחברת אחד הילדים או אפילו הנכדים. שוחחנו עם שלושה אמיצים כאלה, שמספרים על הקשיים, החוויות, ומה זה עשה לקשר שלהם עם הילדים והנכדים? (ספוילר: בעיקר טוב).

אריק בהט (72) מהוד השרון עסק בביוכימיה, ובגיל 50 עבר לעסקי הנדל"ן. כיום הוא פנסיונר, נשוי פעם שנייה, אב לארבעה וסב לארבעה. טרקים לא היו בדיוק על סדר יומו, אבל אז, ממש לפני שנתיים כשהוא בן 70, הגיעה ההצעה מבתו מאיה בת ה-25, והוא לא יכול היה לסרב.

"במשך שנתיים מאיה עשתה טרקים בעולם", הוא מספר. "היא קיבלה אישור עבודה לשנה בניו זילנד, ושלושה חודשים לפני הסוף צלצלה לשאול אם אני רוצה להצטרף אליה לטרק. הסכמתי ללא היסוס. היא חשבה שזה יהיה מדליק, שלושה חודשים אחד על אחד עם אבא. היה מרתק. הנופים היו מדהימים ביותר - פיורדים, מערות נטיפים". בהט נחשף שם לארגון בשם HOSTING Israeli travelers, שהקים קיבוצניק ישראלי שהתנצר, המתווך בין משפחות מארחות בניו זילנד לבין טיילים. "מאד אהבו שם את העניין של אבא ובת, זה היה קצת קינקי בעיניהם".

אחרי טרק עם הנכד בדרום אמריקה, הצטרף לטרק עם נכד נוסף באוסטרליה

 איתן יהלום באוסטרליה עם הנכד ניתאי וחברים שפגשו בדרך. צילום באדיבות יהלום

איתן יהלום (81) מכפר סבא, איש חינוך, נשוי פלוס חמישה ילדים ו-15 נכדים, תמיד אהב מסעות. הוא עשה פה ושם טרקים בימי חייו, כולל אחד לנפאל עם בתו ובעלה לפני 20 שנה.  אבל הטרקים המרגשים ביותר עבורו היו ללא ספק אלה שעשה עם שניים מנכדיו. כשהיה בן 71 יצא עם אורי נכדו לטרק בארגנטינה ובצ'ילה. אורי כבר היה בטיול של אחרי צבא בדרום אמריקה, וסבא איתן הצטרף אליו לחודש וחצי. שלוש שנים אחרי הטרק עם אורי, התקשר אליו הנכד ניתאי שהיה בדיוק בטרק באוסטרליה, וביקש ממנו להצטרף אליו לחודש וחצי.

יהלום שוב נסע ללא היסוס. אז כבר היה בן 75. "מה שנפלא בטרקים זה היופי של הטבע. פעם חשבנו שהכי יפה זה הירוק, עד שהכרנו את העושר של הצוקים והמרחבים", הוא מספר בהתרגשות. "הטרק הראשון עם אורי התחיל באושויה - השפיץ הדרומי של ארגנטינה. זה נקרא טרק הכבשים. הרים מושלגים, לגונות מדהימות, יערות, נחלים. היינו במפלי האיגואסו, עשינו טרקים עם סוסים, וכמובן את טרק הטורוסים הידוע בדרום צ'ילה.  מטפסים בלילה רק כדי לראות את הזריחה שאין כמוה, בצבעים של כתום ואדום. זה מראה נהדר".

יהלום הגיע לטרק מצויד במקלות הליכה, שהפכו לאטרקציה. "עם ניתאי נפגשתי בסידני באוסטרליה, ומשם יצאנו לטרקים. הטרק בטסמניה היה מדהים ביופיו. כל הטרק היינו עם תרמיל ענק על הגב כולל שאריות אוכל, כי אסור להשאיר שום דבר בשמורה. עשינו שם את טרק אוברלנד - שישה ימי הליכה בין עמקים, קרחונים, יערות גשם וכרי מרעה".

 שימי אביב ובתו ניצן עם ילדים מקומיים בנפאל. צילום באדיבות אביב

שימי אביב (59) מבן שמן, איש חינוך בפנימייה החקלאית בכפר הנוער בן שמן, נשוי פלוס שלוש בנות וארבעה נכדים, כבר עשה לא מעט טרקים בעברו, בעיקר בדרום אמריקה. ממש בימים אלה הוא חזר מטרק בנפאל עם בתו ניצן בת ה-22. טרק סובב אנאפורנה בהרי ההימליה. "אנחנו משפחה שמאד אוהבת לטייל", הוא מספר. "עם הבת האמצעית שלי כבר עשיתי את שביל ישראל. הטרק בנפאל היה חלום משותף שלי ושל ניצן. יותר מכל התרשמתי שם מהתושבים הנפאלים ומהפשטות הנפלאה שלהם. הם מצליחים להתמודד ולשרוד עם חוסר בדברים בסיסים כמו חשמל, מים תחבורה. ניזונים מקצת אורז ועדשים וממשיכים לחייך. בטרק עצמו אכלנו ממש את המאכלים המקומיים, בערים הגדולות כבר היו מסעדות".

"הכי קשה היה לסחוב את כל הציוד על הגב"

 אריק בהט עם בתו מאיה בניו זילנד, צילום באדיבות בהט

אף אחד מהמרואיינים בכתבה לא עשה אימוני כושר מיוחדים לפני הטרק. בהט מקפיד ללכת באופן קבוע למכון כושר כדרך חיים, יהלום עושה הליכות, רוקד ריקודי עם ומומחה לשביל ישראל, ואביב מעיד על עצמו שהוא תמיד בכושר, אבל לפני הטרק דאג לרכוש את הציוד הנכון. "עשינו את כל החיסונים שצריך, קנינו מקלות הליכה, נעליים טובות", הוא אומר. אבל למרות שהיו מוכנים להרפתקה, היו פה ושם קשיים.

בהט: "הכי מאתגר היה לטפס שניים שלושה קילומטרים על הרים תלולים, הלוך חזור, לפעמים עם כל הציוד כולל האוכל. יאמר לזכותי שלא נפלתי אפילו פעם אחת. היו רגעים שממש נכנסנו לתוך החושך כדי להספיק, ואז היינו מוצאים את עצמנו באמצע יער וג'ונגלים. מדליקים פנס ומקווים לטוב. היה קשה, אז מה? המסלולים שם מאד מסודרים, המדינה מתחזקת אותם".

"היה קשה, אז מה?". אריק בהט בניו זילנד, צילום באדיבותו

יהלום: "הקושי הכי גדול עבורי היה לקחת את הציוד על הגב. היה טרק אחד  עם אורי בשלג, שלא הייתי בטוח שאצליח לסיים. חלק חזרו אחרי כמה קילומטרים, אנחנו המשכנו הלאה. היו רוחות איומות, הרגשתי שאני באפיסת כוחות, אבל המשכתי. עם ניתאי עשיתי טעות שנתתי לו להוביל במקום שאני אוביל, בקצב ובכושר שלי. היו טרקים שניתאי כבר חשש לי. הטרקים באוסטרליה היו מאד מסודרים. כל 12 קילומטר מגיעים לבקתה. יום אחד הרגשתי ממש לא טוב, ובאמצע הלילה הלכתי לחפש בחדר האוכל מלח, כי הרגשתי שאני מיובש לגמרי. בדרך כלל יש טבליות של מלח. ניתאי היה מודאג, וכל הזמן שאל אם אני בסדר. פשוט בלעתי מלח שולחן".

אביב: "הכי קשה היה הגובה עצמו. שיאו של הטרק הוא חציית פאס (pass, מעבר הרים) בגובה 5,416 מטר. הכנו את עצמנו היטב, לקחנו כדורים ייעודיים ואוכל שמתאים לעליה ולירידה מגובה כזה. מרק שום, כי כל מה שקשור לשום עוזר בגבהים. שתינו הרבה מים. הקפדנו לא לישון מעל גובה 500 מטר. מי שלא עושה את זה יכול לחטוף מחלת גבהים, ואז זה סיפור".

"אשתי פחות מאושרת מזה, אבל לא היתה לה ברירה"

 "אם יקרה לי משהו, לפחות זה יהיה באמצע טיול". איתן יהלום בטרק על סוסים, צילום באדיבותו

המשפחה לא חששה? בכל זאת אתם לא צעירים?

בהט: "אשתי בדיוק התחילה קריירה חדשה בהנהלת חשבונות, והתאים לה להישאר לבד ולהתרכז בזה. הסביבה הקרובה רק פרגנה.  מה עוד שלא ממש ידעתי מה מחכה לי".

יהלום: "אשתי קצת פחות מאושרת מהמסעות האלה. הספקתי לעבור אירועי לב ושלושה צנתורים, אז היא קצת חוששת, אבל לא היתה לה ברירה. אני ממעט לחשוש. אימא שלי נפטרה בגיל 48 ואבא שלי בגיל 68. אחרי שעברתי את הגיל שלהם, כל השאר זה בונוס. אם זה יבוא, אז לפחות באמצע טיול".

אביב: "אשתי נותנת את התמיכה והרוח הגבית".

 "זה לא ברור מאליו לנסוע עם הילדה". שימי אביב והבת ניצן בנפאל, צילום באדיבות אביב

מה זה עשה לקשר שלכם עם הילדים, עם הנכדים?

בהט: "מאד נהנינו, אבל זה לא היה פשוט. אני בן 70, היא בת 23. כל אחד עם אפיוני הדור שלו. אני החלטתי עם עצמי על כמה כללים: כשאני איתה אני משלם על הכל, ואני נותן קדימות לכל מה שהיא רוצה. אם זה לשמוע בדרך את המוזיקה שלה, אם זה לכבד את הרצון שלה לא לדבר על נושאים משפחתיים ופוליטיים. אני מאד אוהב לדבר והתאפקתי. היא היתה צריכה להסתגל לזה שמדי פעם ביקשתי לעצור כדי לנשום. בפרספקטיבה, הטרק הזה עשה לנו רק טוב, למרות שפה ושם היו מתחים. הבת למדה להכיר אותי לטוב ולרע. אני אותה קצת פחות. היא מאד סגורה, אבל יחסית לעצמה נפתחה".

הקשר עם הילדים והנכדים התחזק

 עד היום מספרים זיכרונות מהטיול. איתן יהלום עם הנכד אורי בדרום אמריקה, צילום באדיבות יהלום

יהלום: "היה נפלא. עד היום בכל מפגש אנחנו מספרים זיכרונות מהטיולים. למדתי על הנכדים המון, על היכולות שלהם, על הקשר שלהם עם אנשים והסביבה. תוך כדי טיול יש המון שיחות על היחסים עם ההורים, על המשפחה, על עצמנו. זה לא יכול היה לקרות בחיי היום יום. כשעושים הכל ביחד, אוכלים ביחד, ישנים ביחד, הכל צף".

אביב: "זה לא ברור מאליו, לנסוע עם הילדה, לישון באותו חדר, לשמוע את הנשימות אחד של השני. זאת חוויה. היינו בראש אחד אני חושב. היא ילדת הזקונים שלי, גיליתי שהיא אמנם הילדה הקטנה שלי אבל אני יכול לסמוך עליה. ברמה האישית הבנתי שאפשר לעשות מסעות כאלה בכל גיל. הרגשתי הרבה יותר צעיר מכל הצעירים שהיו שם מבחינת יכולות".

טרק זה לא מסע שמתאים לכל אחד, אבל שלושת הגברים הללו שעשו את זה יותר מפעם אחת, ממליצים בחום לכל סבא או סבתא לעשות את זה עם אחד מבני המשפחה, ילד או נכד. "זאת הזדמנות להתקרב ולהכיר בתנאים ובאינטנסיביות שלא תחזור על עצמה בשום סיטואציה אחרת", אומר בהט. אצל אביב ויהלום יש בקנה טרק נוסף. בתו הגדולה של אביב, בת 33, כבר בונה על טרק עם אבא לניו זילנד, ויהלום? הוא אמנם בן 81 אבל ממש בימים אלה חזר מטרק בכרתים, הפעם עם חבר. הנכד שנמצא עכשיו בצבא כבר הזהיר אותו שיישאר בכושר. "לעת בלותי היתה לי עדנה", מסכם בהט את החוויה.  .

 [#middleBanner] 

 דרושים שותפים לטיול מוצלח בחו"ל

בני ה-50 פלוס שחורשים את שביל ישראל

לקמפינג יצאנו: כך תארגנו טיול שטח חווייתי

עשו את זה בגדול: הזוג שחי בהודו 10 שנים

הגשימה חלום: תרמילאית בת 64

האישה שיצאה למסע מלכת המדבר 

מחפשים שותפים לטיול? הצטרפו לקהילת שותפים לטיול במוטק'ה