כשבן הזוג הופך סיעודי

בן הזוג שלך כבר לא כתמול שלשום. זה לא קורה ביום אחד, אבל פה הוא מתקשה לקום מהמיטה בעצמו, שם מסתבך בהתלבשות, שוכח לצחצח שיניים, מפיל שוב ושוב את האוכל מהמזלג, "בורח" לו במכנסיים. גם אם אין אבחנה של דמנציה, העסק מתחיל להידרדר ואת מתגייסת לעזרה. תומכת אותו בקומו ובלכתו, עוזרת באכילה, ברחצה ובהלבשה, ועם חלוף הימים, הופכת לסוג של מטפלת סיעודית.

הילדים שלכם צופים בהידרדרות בדאגה ומציעים להביא מטפל הביתה, אבל את מסרבת. קשה לך, נכון, אבל אדם זר בבית? צלע שלישית? מישהו שינהל עניינים וייקח שליטה? "אפשר מאוד להבין בן או בת זוג של אדם סיעודי, שמסרבים להכניס מטפל הביתה", אומרת הגרונטולוגית נורית מי-דן. "זה קורה לא מעט. הכנסה של אדם זר לבית שבו חיים בני זוג היא בעייתית, כי ברור שבן הזוג ירגיש אובדן של האוטונומיה. בנוסף להתמודדות עם ההידרדרות של בן הזוג, הוא יצטרך לקבל על עצמו שינוי משמעותי בסדרי הבית ושגרת החיים".

במה השינוי בא לביטוי?

"מן הסתם, המטפל/ת יהיה זה שיתחיל לנהל את העניינים ואולי זה לא תמיד יתאים לרצונותיו של בן הזוג המתפקד, וסביר שהוא - בעיקר אם זו אישה - ירצה להמשיך ולנהל את משק הבית כפי שהוא רגיל".

בת הזוג שמסרבת למהלך - ולרוב מדובר בנשים - תעשה הכול כדי להכשיל אותו, לדברי מי-דן. "היא תגיד שהיא רוצה את הבית לעצמה, את הפרטיות שלה, את הרכוש, את בן הזוג, ושהיא לא רוצה שיובילו מהלך בניגוד לרצונה".

הנשים בעיקר מתנגדות להכניס מטפלת הביתה

 שמטפלת צעירה תרחץ את בעלי? צילום אילוסטרציה: Shutterstock

יש גם אלמנט של קנאה, כשמגיעה הביתה מטפלת צעירה?

"בהחלט. כשאישה צעירה חיה בבית ותפקידה לרחוץ, להלביש ולהאכיל את בעלך, ולמעשה להיות איתו בקרבה אינטימית, זה בהחלט יכול לעורר קנאה והתנגדות. לרוב, הבקשה היא באמת שגבר יטפל בגבר ואישה באישה, אבל לא תמיד זה מתאפשר, כי רוב המטפלות הן נשים". 

סיבה נוספת להתנגדות למהלך, לדברי מי-דן, היא העלויות הגבוהות של העסקת מטפל לכל שעות היממה. "זה עולה לא מעט ורוב הנטל הכספי, נופל על המשפחה. לפעמים זול יותר לאשפז במוסד סיעודי, כי ההשתתפות של משרד הבריאות בעלויות אשפוז גדולה יותר מאשר ההשתתפות של הביטוח הלאומי בעלויות של העסקת מטפל בבית. ההחלטה תלויה לא פעם במצב הכלכלי של המשפחה".

בת או בן זוג מבוגרים יכולים לעמוד בעצמם בטיפול באדם סיעודי?

"תלוי במצבם, ולפעמים הם מטפלים גם כשהם לא במיטבם, כי אין ברירה. כל עוד הטיפול לא דורש מאמץ פיזי חריג או חשיפה פיזית שפוגעת בשני הצדדים, הם יכולים לתפקד בצורה כזו או אחרת, ויש כאלה שעושים את זה".

ואולי התפקיד של הילדים הוא לקחת חלק?

"לא תמיד יש ילדים, לפעמים הם גרים רחוק, לפעמים יש נתק ביחסים בגלל קונפליקטים שלא נפתרו. צריך לזכור שדור הביניים כיום מטפל גם בדור הצעיר וגם בדור ההורים. לפעמים לשני בני הזוג יש הורים נזקקים והעלות הכלכלית והעומס המנטלי והנפשי הם כבדים".

"כשבן הזוג הבריא הופך למטפל, הוא נשחק"

 אדם סיעודי שאינו מטופל כמו שצריך עלול להידרדר מבחינה פיזית וקוגניטיבית. צילום: Shutterstock

מה הנזקים שעלולים להיגרם לאדם סיעודי שלא מטופל כמו שצריך?

"כשהתרופות לא ניתנות בזמן, האוכל לא נאכל בזמן, הביקורים אצל הרופא נדחים או מבוטלים וההיגיינה הגופנית לא מטופלת, עלולה להיות הידרדרות פיזית וקוגניטיבית מואצת, הסתגרות, בדידות, פחד, דיכאון וחוסר ישע".

אבל את המצוקה, היא אומרת, רואים גם אצל בן הזוג המטפל. "הוא נשחק עד תום. טיפול באדם סיעודי זו התמודדות קשה, ואז יוצא שהאדם הסיעודי מידרדר ובן הזוג בעקבותיו".

אחד החששות הגדולים מפני העסקת מטפל הוא התנהגות מתעללת או חסרת כבוד מצידו כלפי ההורה הקשיש. "לצערנו, זה קורה לא פעם ולא פעמיים", אומרת מי-דן. "עובדים זרים לא מיומנים בטיפול באדם עם דמנציה מתקדמת, ואז מגיעות ההתעללויות, שמתגלות רק כשמוצאים שטפי דם ושריטות על גוף הקשיש, או כשהוא מגיב בהסתגרות ובדיכאון".

מצד שני, התעללות באדם חולה וזקן יכולה להגיע גם מצד בן הזוג. "נתקלתי במקרים של בני זוג מבוגרים שמכים אחד את השני", היא מספרת, "כי הם לא יכולים להתמודד. היא לא יכולה להרים או להפוך אותו כי אין לה כוח, ולפעמים גם הוא עצמו אלים מהתסכול. אנחנו מדברים על מקרים שבהחלט קיימים".

"אנחנו כבר לא חיים בחמולות, הילדים לא יכולים לטפל בהורים"

 הרבה פעמים הילדים פונים בשם ההורים לעובדות הסוציאליות, ומבקשים עזרה בשכנוע ההורים למטפל. צילום: Shutterstock

ואיך פותרים את זה?

"כל המשפחה צריכה להתגייס ולהחליט מה הפתרון המתאים לכולם ברמה הטיפולית, האישית והכלכלית. לקחת בחשבון גם את העובדה שכאשר לוקחים עובד זר שחי בבית, המשפחה צריכה לדאוג לרווחתו, למצוא החלפה כשהוא יוצא לחופשה, לשמור על זכויותיו, כמו מנוחה של שעתיים ביום וחופשה בסוף שבוע.

"פתרון אפשרי הוא קבלת שעות סיעוד מהביטוח הלאומי, כלומר מטפלת שמגיעה הביתה כמה פעמים בשבוע לכמה שעות. יש כאן עזרה משמעותית, אבל אין פלישה טוטאלית הביתה, ובזה קל יותר לשכנע".

גם מזל גולדשטיין, ראש חטיבת הסיעוד בעמותת "מטב" ועובדת סוציאלית במקצועה, נתקלת לא פעם בהתנגדות להכנסת מטפל הביתה, מצד בן הזוג וגם מצד האדם הסיעודי עצמו. "זה הכי טבעי בעולם", היא אומרת. "אף אחד לא רוצה להכיר בכך שהוא זקוק לטיפול. הרבה פעמים הילדים הם אלה שפונים אלינו, בבקשה שנעזור לשכנע את ההורים".

יתכן שהילדים רוצים להביא מטפל, כדי להוריד מעצמם את הנטל ורגשות האשמה?

"כל מקרה לגופו, אבל לפעמים הילדים בכלל לא חיים בארץ וכמעט תמיד הם אנשים עסוקים, שעובדים ומגדלים משפחות. ונגיד שהילדים יבואו לבית ההורים כל יום אחרי העבודה, מי יגיש ארוחת בוקר? מי יעשה קניות?

"אנחנו כבר לא חיים בחמולות, מבנה המשפחה השתנה. כל אחד גר במקום אחר ואנחנו לא יכולים לטפל בהורים 'פול טיים' כמו בדורות הקודמים, כששלושה דורות גרו ביחד, הנשים לא עבדו ותוחלת החיים הייתה קצרה יותר".

תנו לבני הזוג תחושת שליטה ובחירה בסוג העזרה הנחוצה

"להרבה מבוגרים קשה עם הרעיון שמישהו זר יסתובב להם בבית". מזל גולדשטיין, צילום באדיבותה

מצד שני, הילדים מודאגים ומחפשים פתרון שיספק להם שקט נפשי. "הם רוצים שמישהו יהיה שם", אומרת גולדשטיין, "שההורים לא יהיו לבד בבית, בעיקר בלילה, אבל זה תהליך לא פשוט ואנחנו רואים משפחות שזה לא מצליח. מביאים עובד, וכעבור זמן קצר אומרים לו ללכת.  

"אני עם אימא שלי לא הצלחתי", היא מתוודה. "היא אמנם חיה לבד, אבל היה לה מאוד קשה עם הרעיון שמישהי מסתובבת לה בבית. היא שאלה 'למה היא ישנה כאן בלילה? אני לא רוצה'".

מה עושים במקרים האלה?

"אם באים לזוג מבוגר ואומרים 'אתם צריכים מטפל' זה נשמע מרתיע, אבל אם עושים שיחה עם עובדת סוציאלית בהשתתפות כל בני המשפחה, ומנסחים ביחד את הצרכים, זה יכול להתקבל אחרת.

"צריך לנהל את השיחה מאוד ברגישות, לתת לבני הזוג תחושה של שליטה ושל בחירה בסוג העזרה שהם מבקשים, אפילו אם זה רק ללכת לבית מרקחת להביא תרופות, לבשל או לנקות קצת את הבית. חשוב לתת להם את הקרדיט שהם יודעים מה הם צריכים ומה נכון להם".

כפתרון ביניים, גם גולדשטיין ממליצה על מטפלת ישראלית שאינה מתגוררת בבית ומגיעה לפרקי זמן מוגדרים, במימון הביטוח הלאומי, על פי הזכאות לגמלת סיעוד. "זה נותן מעטפת של ביטחון", היא אומרת. "מטפלת כזאת יכולה לעזור במקומות שצריך, אפילו רק להפיג את הבדידות".

גם היא מדברת על הנזק שעלול להיגרם לבן הזוג שנותר לבד במערכה. "זה מאוד שוחק פיזית ונפשית לטפל באדם סיעודי, והרבה פעמים רואים שבן הזוג נעשה בעצמו חולה. מטפלת בבית, גם לכמה שעות, מאפשרת לקחת הפוגה של כמה שעות, להתאוורר, לצאת לבילוי חברתי או לחוג, לעשות דברים למען בן הזוג המטפל עצמו, וזה מאוד חשוב לבריאות הגוף והנפש".

 [#middleBanner] 

המדריך המלא להורה הסיעודי

השקר הגדול של הביטוח הסיעודי הקולקטיבי

"הקשישים הסיעודיים הפכו לשקי אגרוף"

כל מה שצריך לדעת לפני שבוחרים מטפל להורה

מטפלים בקשישים - אבל גם בצוואה שלהם

המדריך המלא לבחירת חברת סיעוד

בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה של מוטק'ה