"אני לא מתביישת במילה זקן"

מה יחסיכם עם המילה "זקן"? יש הרואים בה מילת גנאי מזלזלת, ומוצאים לה תחליפים אסתטיים יותר - אבל כבר שנים, העמותה שנלחמת בצורה הכי מיליטנית למען הגיל השלישי בישראל, דווקא מחבקת אותה בלהט. זוהי עמותת "כן לזקן", החתומה על לא מעט מאבקים חברתיים, ושהכניסה לשורותיה לאחרונה יושבת ראש חדשה, נמרצת ומוכרת - ענת סרגוסטי.

"אני לא מתביישת במילה 'זקן'", אומרת לנו סרגוסטי בת ה-65, "יש המון הכחשה בקשר אליה אבל יש אסכולה שאומרת שצריך לשאת אותה בגאון. הרי גם אם אנחנו לא זקנים, ההורים שלנו זקנים, סבא וסבתא שלנו זקנים - ואנחנו מקווים לחיות חיים ארוכים. הבעיה היא לא המילה, אלא הדימוי של זקנים כשקופים בחברה, כמי שלא מועילים ושעדיף שלא נראה אותם"

אחת הפעולות הייחודיות של העמותה היא עזרה יומיומית לחבריה בהתמודדות מול מוסדות המדינה, בקו חם, ייעוץ משפטי וליווי. "מה שמדליק בארגון הזה הוא שאמנם הוא רזה מבחינת משאבים וכוח אדם, אבל עשיר במתנדבים ומתנדבות, חלקם אנשים שהיו שכירים בביטוח הלאומי ומכירים היטב את כל המנגנונים", מספרת סרגוסטי.

"הם מכירים את הכשלים ואת האנשים בתחום ויכולים לעזור ברמה האישית, לצלצל למנהל המחוז, לפתור בעיות. המערכת מאוד לא ידידותית למשתמשים, הרבה אנשים לא יודעים מה הזכויות שלהם ואיך להתמודד עם הקשיים ועם הבירוקרטיה. כל קשיש נאלץ להתמודד מול שבע-שמונה מערכות שונות - משרד הרווחה, ביטוח לאומי, הרשות המקומית, קופת חולים, הביטוח הפרטי וקרן הפנסיה. לכל אחד קריטריונים, זכויות וטפסים אחרים".

"צריך לעשות חשיבה מחודשת על גיל הפרישה"

 הבעיה היא לא במילה זקן, אלא בדימוי של הזקנים כשקופים בחברה. ענת סרגוסטי, צילום: בני גמזו אונלייף

"כן לזקן" לא מפחדת מעימותים - עוד טרם כניסתה של סרגוסטי לתפקיד, היא הגישה עתירה נגד חברות הביטוח  שביטלו לפני שנתיים את הביטוחים הסיעודים הקולקטיביים, באופן חד צדדי, והשאירו יותר ממאה אלף איש בלי ביטוח. "זו תביעה ייצוגית שעורכת הדין יפעת סולל הגישה בשמנו, ואנחנו מחכים שהיא תתברר", אומרת סרגוסטי. "למרות שהתראנו למפקחת על הביטוח שזה מה שעומד לקרות - לא עשו שום דבר בעניין הזה, חלק מהאנשים עברו לביטוח בקופות החולים עם פרמיות גבוהות, וחלק נותרו בלי ביטוחים".

סרגוסטי גם לא שוללת דיון מחודש על גיל הפרישה. "בעולם שבו מה שמגדיר אותך בחיים זה מה שאתה עושה, להיות גמלאי ישר הופך אותך למוחלש. אתה כבר מחוץ למעגל העשייה ואין לך זהות, ולכן הכוח הוא קטן, אין משהו שמארגן אותם. אבל גם אחרי שפרשת מהעבודה יש לך 20 שנה של תפקוד מלא, שאתה יכול להיות משמעותי ולא רק לתרום לכלכלה אלא גם לעצמך.

"צריך אולי לעשות לזה חשיבה מחודשת. שוק העבודה משתנה והרבה יותר אנשים הם פרילנסרים או עובדים במשרה חלקית - זה יכול להתאים לאוכלוסיה מבוגרת. למה לא להעסיק אותם למשל בחברות הטלפון, לתת מענה טלפוני ללקוחות? מי שלא רוצה לעבוד כי אין לו פנסיה זו סוגיה נפרדת, אבל יש אנשים שישמחו כמה פעמים בשבוע לעבוד אחר הצהריים, ואין סיבה לא לאפשר את זה".

"יש לי אפשרות להשפיע"

 "יש גמלאים שישמחו לעבוד כמה פעמים בשבוע, ואין סיבה לא לאפשר את זה". צילום: Shutterstock

שמה של סרגוסטי תמיד עולה בהקשרים של מאבקים חברתיים, ולא רק קשורי גיל. אחרי קריירה ענפה בעיתונות, שכללה כתיבה וצילום עבור "העולם הזה" ועריכת המהדורה המרכזית ואולפן שישי בחדשות ערוץ 2, היא התפנתה לעשייה חברתית. כמו למשל הקמת "אג'נדה", מרכז לתקשורת חברתית והשתתפות בגרעין המקים של "תא העיתונאיות", דף הפייסבוק שאחראי בין היתר על חשיפת פרשת עמנואל רוזן. בשנים האחרונות היא מרצה ועורכת ספרי עיון, ובשהותה בארצות הברית ניהלה שם את ארגון "בצלם".

בעוד עיתונאים חברתיים אחרים עברו ישירות לפוליטיקה, סרגוסטי מעדיפה בינתיים את עולם האקטיביזם והעמותות. "אני אומרת בזהירות שיותר קל להשפיע מבחוץ מאשר מבפנים. אני לא צריכה להתיישר לצווי מפלגה ותנועה. כשאת מחוץ למערכת את יכולה להגיד מה שאת רוצה ולהרים כל דגל שאת חושבת שראוי, ואת נושאת במחירים ובפרסים לצד הדבר הזה, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. יש בזה הרבה מאוד חירות. בגלל שאני באה מעיתונות, הדברים שלי מהדהדים. אני יודעת איך המנגנונים עובדים, מכירה אנשים, יש לי אפשרות להשפיע".

את מתגעגעת לפעמים לאקשן של העיתונות?

"יש די.אנ.איי של עיתונאית שהחזקתי הרבה שנים, אבל מצד שני, אני שמחה שאני כבר לא שם. האקלים התקשורתי השתנה והקצין והכל תזזיתי ותחרותי, אז אני שמחה לא להיות שם היום. זה סטרס מאוד גבוה וגם מפתחים רמה מאוד גבוהה של ציניות כדי להתמודד איתו. העבודה שלי בחדשות 2 הייתה כיפית, נהניתי מכל רגע. ברגע שעזבתי את החדשות הרגשתי שאני צריכה לקלף מעליי שכבות ציניות, זו שפה שמדברים אותה והיום כשאני פוגשת חברים מהתקשורת אני צריכה לחזור לדבר את השפה הזו, ומחפשת את המילון".

היית בקשר עם אורי אבנרי עד מותו השנה, את עדיין מקבלת תגובות לגביו?

"אורי אבנרי היה בית הספר שלי לעיתונות. למרבה הצער, היום צעירים לומדים רק דוקטרינה עיתונאית אחת, זו  של גלי צה"ל, אבל 'העולם הזה' היה בית ספר לעיתונות ואני שמחה שלמדתי את זה שם וממנו. משם קיבלתי את סט הערכים העיתונאיים שלי שליווה אותי גם במאבקים החברתיים שלי. זה כולל את ערך העצמאות, לא לעשות חשבון לאף אחד, לא להיבהל ולא לשלם מיסים כאלה ואחרים. לחפש את האמת בכל מקום. מעט מהעליהום עליו אחרי מותו הגיע אלי, אבל במקביל הגיעו גם תגובות מפתיעות. לאורי לא הייתה משפחה, אבל כמות הטלפונים והמיילים וההודעות שקיבלתי עליו הייתה לא תאמן. אפילו הנשיא דיבר עליו. היו תגובות טובות ותומכות, שכיסו על כל הרעל שיצא".

[#middleBanner] 

"לנוח? אני רגיל ללכת להפגנות"

לעת זיקנה: כך תדאגו לעצמכם ולרכושכם

כך תחסכו כסף בתשלום החשבונות השוטפים

המדריך המלא לגמלאים: דעו את זכויותיכם