לקראת בחירות: למי אתן את הקול שלי

בנצי (בנציון) דברת, 80, היה חבר "אגד" 40 שנה ומדריך תיירים מטעם החברה 27 שנה. כשאשתו האהובה חלתה הוא יצא לפנסיה. לפני שנתיים היא נפטרה, ולפני מספר חודשים עבר דברת לבית דיור מוגן עד 120 בראשון לציון, קרוב לבנותיו וששת נכדיו. "בהתחלה המשכתי לגור בדירה שלנו", הוא מספר, "אבל הבדידות, הזיכרונות והגעגועים הורידו אותי מהפסים. הבנתי יחד עם הבנות שהפתרון הוא דיור מוגן. אני עדיין נוהג ושתי בנותיי במרחק עשר דקות נסיעה".

מחכה למפלגה שתרים את דגל האוכלוסייה הקשישה

"איפה הכסף? מה עם ניצולי השואה?" בנצי דברת, צילום באדיבותו

"אני וכל משפחתי היינו ניצולי שואה, כולנו שרדנו, אבל מובן שהייתה לי ילדות עשוקה. נכון יותר, לא הייתה לי ילדות. בגיל 12 זכיתי והגענו לארץ ישראל. כנער התגייסתי לצה"ל, בהמשך שירתתי גם במילואים והוספתי עוד עשר שנים של התנדבות. כל המשפחה שלנו ממשיכה לתרום למדינה. בנינו בעשר אצבעות את המדינה הזאת, ואני לצערי לא רואה מה אנחנו משאירים לדורות הבאים.  

"מערכת הבריאות חולה, תוחלת החיים עלתה, אנחנו נתפסים בעולם כמדינה מתקדמת בטכנולוגיה, ברפואה ובחקלאות. שלחנו ממש עכשיו חללית לירח, אבל מה קורה במחלקות של בתי החולים? מה קורה עם החוסר הנוראי בכוח אדם? במשך עשר שנים חוויתי את אותה מערכת על בשרי והניסיון היה מר. אשתי חלתה, נכנסה ויצאה מבתי חולים לסירוגין ושום דבר לא השתפר. ככל שהאוכלוסייה גדלה, הזדקנה וחלתה, מערכת הבריאות פחות נתנה ונותנת מענה. אשתי נכנסה עם דלקת ריאות, קיבלה במחלקה פנימית חיידק אלים כתוצאה מזיהום ונפטרה. אף אחד כבר לא אמור למות מדלקת ריאות.

"זה מה שקורה כשאין אדם, חדרי בידוד, מיטות, כשרופאים בורחים לעבוד בחוץ לארץ. פחות ופחות הולכים ללמוד רפואה. למה להם, עם התנאים המשפילים האלה. מערכת הבריאות צועדת במקום מבחינת תקציבים, מבחינת תקנים ורופאים טובים. אני לא מבין ברפואה אבל אני רואה את ההתנהלות של המערכת. אשתי עברה מבית חולים לבית חולים וראיתי המון שנים סבל.

"שלא לדבר על הקשישים העריריים שאין להם כסף לתרופות. זה לא יתכן שבראש המערכת הכל כך חשובה הזאת לחיי אדם - מהפגייה ועד בית העלמין - יעמוד פוליטיקאי שלא בא מהתחום. הוא כבר יושב שם עשר שנים. פעם בכובע של שר, פעם בכובע של סגן שר. הוא מבין ברפואה פחות ממני. הייתי רוצה לראות בראש מערכת הבריאות פרופסור מומחה, שיהיה מקובל על הסתדרות הרופאים. שמבין את המערכת, שמבין ברפואה, שמבין את הצרכים של החולים ואת הצרכים של העובדים. בדיוק כמו שהייתי רוצה ששר החינוך יהיה מישהו שמגיע מהחינוך ולא פוליטיקאי. אני ניצול שואה ואני מסודר - יש לי ביטוח לאומי, פנסיה מאגד ותגמול חודשי כניצול שואה. אבל לא כולם היו באגד, ולא כולם מקבלים את הזכויות שלהם. יש אנשים שמתלבטים אם לרכוש תרופות או לשלם שכר דירה.

"המדינה קיבלה עשרות מיליוני מארקים מהגרמנים במסגרת השילומים, ועד היום ממשיכה לקבל. אבל מה המדינה עשתה עם זה? איפה הכסף? מה עם ניצולי השואה, כמה מהם נותרו בחיים? למה לא לתת להם שיבה מכובדת? כואב לי.

"אני מחכה למפלגה שתטפל, שתעזור לנזקקים, לתשושי הנפש, לקשישים שנמקים בכל מיני מוסדות סגורים ללא בקרה. שמתעללים בהם ומכים אותם. אני מחכה למפלגה הזאת שתרים את הדגל של האוכלוסייה הקשישה. זה יפה שיש לנו קשרים עם כל מיני מדינות באפריקה, זה עולה לנו הון תועפות. אין מה לעשות עם התקציב הזה פה?".

המדריך המלא לגמלאים: דעו את זכויותיכם
 

השקר הגדול של הביטוח הסיעודי הקולקטיבי

בבריטניה מונתה שרה לענייני בדידות. ואצלנו?

יוזמה: עזרה לקשישים בודדים

"מעדיפה למות ולא לעזוב את הבית"

ומה אתם חושבים? בואו לדבר על זה בפרלמנט של מוטק'ה