אוהבת את בעלי, אבל גם גברים אחרים

כמעט כל זוג שלישי במגזר היהודי בארץ מתגרש. באמריקה, אגב, מדובר בכל זוג שני. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2013 התחתנו בישראל למעלה מ-52 אלף זוגות, והתגרשו למעלה מ-14 אלף. במילים אחרות: 27% מתוך הזוגות שנישאו באותה השנה. גם סטטיסטיקת הבגידות לא מזהירה: המחקרים מעידים שכל גבר שני וכל אישה שלישית בוגדים, אבל האמת היא ככל הנראה הרבה יותר כואבת.

נשאלת השאלה האם המודל המונוגמי פשט את הרגל? האם הגיע הזמן לחפש דרכים אחרות לאהבה? יש כמה כאלה, ולטובת מי שלא שמע עד היום - נעים להכיר, פוליאמוריה. המשמעות המילולית מלטינית: ריבוי אהבות. אל תבלבלו בין פוליאמוריה לפוליגמיה: פוליגמיה מתייחסת לריבוי נישואים, על פי רוב בין גבר אחד למספר נשים, בעוד שפוליאמוריה מתייחסת לריבוי אהבות.

פוליאמורים מאמינים שאפשר לאהוב בצורה רומנטית יותר מאדם אחד במקביל. בניגוד ליחסים פתוחים, המאפשרים מין מזדמן עם פרטנרים מחוץ לזוגיות, בפוליאמוריה לא פעם מדובר במערכות יחסים אינטימיות הנמשכת זמן רב. לי ראובני בר דוד, מטפלת מינית מוסמכת, מנתחת את המודל ומסבירה למה הוא נפוץ בעיקר בגיל השלישי.

- האם באמת המונוגמיה פשטה את הרגל?

"המציאות פוגשת את רובנו בסיטואציה שבה שיעור הגירושין עולה, שזוגות רבים אינם מונוגמיים, כלומר מנהלים כמה מערכות יחסים במקביל, כאשר לרוב יש קשר משמעותי גלוי ופומבי וקשרים סודיים בצללים. לא יודעת אם אפשר להגיד שהמונוגמיה פשטה את הרגל, אבל אפשר להבין שאנשים מחפשים פתרונות יצירתיים כדי להפיג את השעמום ואת השגרה.

הפוליאמוריה חוגגת במיוחד בגיל השלישי

 בגיל 50 פלוס רבים נוטים לראות את החיים שלהם לפני ואחרי, ורוצים לחקור את המיניות ולגוון אותה. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

"פוליאמוריה לכאורה מייצג פוטנציאל אינסופי של אהבה: כמו שאני יכולה לאהוב יותר מילד אחד, וזה ברור, כך אני יכולה לאהוב גם כמה פרטנרים. אנשים לרוב מייחלים לעצמם אפשרות ליהנות מכל העולמות, אך לא רוצים שאותו הדבר יהיה מנת חלקו של בן או בת זוגם. לעומתם, יש כאלה שדווקא מפרגנים ומעודדים התנסויות מרובות, קבועות או מזדמנות. מתוך ההכרות שלי, פוליאמוריה עובד לאורך זמן כאשר בן או בת הזוג מנהלים קשר משני  עם מישהו ממגדר שונה מהקשר הראשוני. למשל אישה הנשואה לגבר, ויש לה קשר משני עם אישה אחרת. בסיטואציה כזו זה הרבה פחות מאיים על הקשר הראשוני המשמעותי". 

- רבים מהזוגות הפוליאמורים הם בגיל השלישי. למה דווקא בגיל הזה?

"בגיל 50 פלוס אנשים רבים נוטים לראות את החיים שלהם כלפני ואחרי, כלומר מה עוד לא הספקתי ומה אני רוצה להספיק. פוליאמוריה קוסמת לבני הגיל המבוגר, הנמצאים בקשר משמעותי ומובנה שבו הם מרגישים שהם רוצים לחקור את המיניות שלהם ולגוון אותה עם בני זוג קבועים, אחרים מהקשר הראשוני. זאת מבלי לפרק את החבילה, בין אם מסיבות רגשיות - עדיין אוהבים, מעריכים ומכבדים זה את זו - ובין אם מסיבות כלכליות - ממשיכים להחזיק משק בית משותף. זהו גיל שבו מרבית האנשים פנויים מילדים שזקוקים להשגחה צמודה, והם פנויים לתפוס את עצמם כאינדיבידואלים".

בחיפושיי אחר זוגות פוליאמורים לכתבה גיליתי להפתעתי ארון מתכת נעול היטב. מעטה סודיות ודיסקרטיות, שבתוכו מעט מאד אנשים - בעיקר בני הגיל השלישי - הסכימו להיחשף בשמם המלא. ד"ר מאשה הלוי (44), שאנה פישל (37) ופיטר (שם בדוי, 50) הם בין אלה שבחרו בפוליאמוריה - כל אחד מהם בשלב אחר בנישואיו - וכן הסכימו להתראיין לכתבה. לפניכם הסיפור של כל אחד מהם.

"בסביבות גיל 40 גיליתי שיש אופציות אחרות לחיי זוגיות"

 "הבנתי שאני רוצה להתאהב שוב, להיות עם גברים אחרים אבל לא לבגוד". ד"ר מאשה הלוי, צילום באדיבותה 

ד"ר מאשה הלוי היתה בכלל מרצה לגיאוגרפיה. השינוי שחל בחיי הזוגיות שלה גרם לה להבין שהיא חייבת לעשות שינוי כולל בחייה. היום היא מנחה אישית וזוגית - אחרי 15 שנה של נישואים מונוגמיים ושלושה ילדים, היא חיה במערכת יחסית פוליאמורית יחד עם בעלה.

- את זוכרת מתי זה קרה, הבחירה בפוליאמוריה?

"זה קרה בסביבות גיל 40. אני לא יודעת אם זה היה משבר גיל, אבל הבנתי שאני לא רוצה לחיות ככה כל החיים. אני רוצה להתאהב שוב, להיות עם גברים אחרים, אבל לא לבגוד. לא רציתי לחיות בשקר וגם לא רציתי להתגרש. התחלתי לבדוק באינטרנט וגיליתי שיש אופציות אחרות לחיי זוגיות. עולם ומלואו של אופציות".

- בעלך הרגיש אותו הדבר?

"בהתחלה פחות, אני הייתי זאת שמשכה החוצה. דרך אגב, מעל 90% מהמקרים הנשים הן שמושכות החוצה. לאט לאט זה קרה. אם אין הסכמה וזה לא מתאים לשני הצדדים זה לא עובד, אם אחד חוגג והשני סובל זה לא יקרה. פשוט כי הצד השני ידאג שגם אתה תסבול. בהתחלה היתה תקופה שלמה של בירורים, של ניסיונות. זאת תקופה מאד סוערת של אי ודאות, עם הרבה כאב אבל גם עם הרבה אושר. תקופה של שיחות מאד קשות אבל מאד מקרבות".

יותר קל למצוא זוגיות שנייה בתוך קשר קיים

"יותר קל לאנשים לצאת מהארון מאשר לצאת מארון הפוליאמוריה". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

- יש כללים לפוליאמוריה?

"כל זוג קובע את החוקים שלו. מותר להביא הביתה או אסור להביא הביתה? כמה פעמים בשבוע מותר לקיים יחסי מין וכיו"ב. עם הזמן, כשלומדים לבטוח אחד בשני, אין איסורים. יש תיאומים, יש התחשבות בצרכים, אבל אין חוקים. אני למשל יודעת עם מי בן זוגי נמצא והוא יודע עם מי אני נמצאת, אבל שם זה מסתיים".

- אנשים מחפשים שנים אהבה ולא תמיד מוצאים, והנה יש אנשים שמוצאים כמה. איך זה?

"קל יותר למצוא זוגיות שנייה כי לא מחפשים את המושלם. הוא לא חייב להיות החבר הכי טוב והמאהב הכי מושלם. ברגע שיוצאים מהקטע של בן זוג לחיים, הכל הופך לקל יותר. אפשר פשוט להתאהב במישהו מענג וכייפי".

- התקשיתי מאד למצוא זוגות שידברו על זה, אפילו בעילום שם. בושה? מבוכה?

"יותר קל לאנשים לצאת מהארון מאשר לצאת מארון הפוליאמוריה. אנשים פוחדים שלא ייקחו אותם לעבודה אם יגלו, שיפגעו בהם ובילדים שלהם. בארה"ב היו מקרים שלקחו ילדים ממשפחות פוליאמורות למשפחות אומנה, היו מקרים שפיטרו אנשים. אני באופן אישי רוצה להביא כמה שיותר למודעות את הפוליאמוריה. לנרמל את זה".

"הפוליאמוריה אפשרה בינינו פתיחות בדרגות שלא ידענו קודם"

פיטר (שם בדוי) ואשתו החליטו אחרי 20 שנות נישואים וילדים בתמונה, שהמונוגמיה לא מתאימה להם יותר. לשאלה האם הבחירה בפוליאמוריה נבעה ממשבר בנישואין הוא משיב בשלילה. "זה דווקא הגיע מזוגיות חזקה עם בסיס מאד איתן. בשלב מסוים התחלנו לנסות כל מיני דברים מתוך סקרנות", הוא משתף. "בהתחלה אלה היו התנסויות מעולם הטנטרה. לאט לאט התחלנו לגלות את העולם של הפוליאמוריה. ראינו שלא רק שזה לא מאיים, אלא זה ממש עושה טוב לזוגיות שלנו".

- מישהו אחד תמיד מוביל לשם. מי זה היה אצלכם?

"אני, אבל צריך להיות ברור שאם אשתי לא היתה מכילה את הכיוון הזה, זה לא היה קורה. אנחנו כל הזמן מדברים ומשתפים. אף פעם לא מגיעים למקום שבו השני לא יכול להכיל את הקושי. אם המחיר גבוה מהרווח זה לא קורה. הפוליאמוריה אפשרה פתיחות בינינו בדרגות שלא ידענו קודם".

- יש לכם כללים?

"תמיד הדברים נעשים בתיאום ובהסכמה. נכון להיום אנחנו לא ישנים מחוץ לבית. המינון הוא כזה שאנחנו מסוגלים להכיל אותו. הכללים משתנים כל הזמן. בגדול זאת מערכת יחסים שבה כל אחד יכול לעשות מה שבא לו, מבלי לפגוע בשני. פרגון הדדי מאד חשוב, צריך ללמוד איך להכיל קנאה. אם אני חוזר מבילוי ואני רואה שאשתי מסוגלת להכיל את מצב הרוח הטוב שלי זה מרגש אותי. מערכת היחסים שלי עם אשתי הולכת ומתהדקת. המון ריגושים, התאהבויות מחדש. קרבה גדולה".

- למה החלטת לבצע את הראיון בשם בדוי?

"אנחנו עובדים במקומות עבודה שמרניים למדי, לא רוצים לעורר פרובוקציה. גם את הילדים אנחנו לא רוצים לחשוף ולהשפיע עליהם. מאד חשוב קודם לבנות מערכת יחסים מונוגמית ויציבה, ורק אחר כך להיחשף לאהבות מרובות".

נשואה לגבר, נמצאת במערכות יחסים משניות עם נשים

שאנה פישל ובעלה. "התקופה היחידה שהייתי בה מונוגמית היתה בתיכון". צילום: באדיבות פישל

שאנה פישל נולדה בניו יורק, גדלה בירושלים, למדה בבוסטון והתגוררה בתל אביב. בימים אלה ממש היא שבה לארה"ב יחד עם בן זוגה וילדיה. היא שואפת לעשות שם דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית על הפוליאמוריה. מחקר אמיתי לגבי כמה זוגות פוליאמורים באמת נשארים ביחד. תוך כדי לימודי תואר שני בבוסטון פגשה את טוני (44), שהיה אז די.ג'יי ומורה לפיזיקה, והחיבור ביניהם היה מיידי. הם התחתנו, וכמה שנים אחר כך נולדו להם תאומים, היום בני שמונה. 

- כבר כשהתחתנתם היה ברור לך שטוני לא יהיה בן זוגך היחיד?

"התקופה היחידה שהייתי מונוגמית בה היתה בתיכון. ידעתי שאני רוצה להתחתן אבל לא חיפשתי יחסים מונוגמיים. התחלתי לגלות עולם שלם של אפשרויות. בתחילת הזוגיות בינינו לא ידעתי איך לספר לטוני שאני לא מונוגמית. להפתעתי, כשאמרתי לו שאני רוצה חתונה אבל לא מונוגמיה, הוא זרם איתי. היה לו חשוב להיות איתי".

 - אז למה בעצם להתחתן?

"זה היה קל יותר מבחינה חוקית - אני יהודייה וטוני לא, רצינו לחיות בארץ ולגדל ילדים. אנחנו מאד מחויבים לתא המשפחתי שלנו. רצינו יחסים עם בסיס. טוני הוא המעודד הכי גדול שלי, אנחנו מאד תומכים אחד בשני. יש בינינו תשוקה ואינטימיות, אבל רוב בני הזוג שלי מחוץ לתא המשפחתי הן נשים".

"הקושי הוא בהתמודדות עם הקנאה, ועם השאלה מה לספר ומה לא"

- אז אצלך הבחירה בפוליאמוריה היא למעשה ליהנות מכל העולמות והמינים?

"אני ביסקסואלית. לקח לי הרבה זמן להגיד את זה. אני אוהבת את בן הזוג שלי ונמשכת אליו. רק אחרי שהתחתנתי אפשרתי לעצמי להיות ביחסים אינטימיים אמיתיים עם נשים. הבנתי את הכמיהה שלי להיות בקשר רגשי ותשוקתי עם נשים, וטוני היה זה שנתן לי את הלגיטימציה".

- מה הכי קשה בפוליאמוריה עבורך?

"התמודדות עם קנאה ועם הכנות, שבלעדיה אין פוליאמוריה. עם השאלה מתי לספר ומה, ומתי לא. אם בן זוגי מעלה קנאה, איך אני מכבדת את הקנאה שלו? אנחנו מתמודדים עם זה ביחד. אני מחויבת לא לפגוע לעולם בבן זוגי. פוליאמוריה יכולה להיבנות רק מתוך יחסים טובים, היא לא יכולה להיות פתרון למשבר בחיי נישואין".

- איך הילדים מקבלים את זה?

"בת זוגי הקודמת גרה איתנו כמה חודשים בבית. הילדים מבינים ויודעים. צריך מאד להיזהר עם ילדים, ילדים חושבים שמה שקורה אצלם בבית זה מה שקורה גם אצל אחרים, אני לא חושבת שהם יודעים שזה שונה מהנורמה. הם יודעים שיש משפחות של אימא ואימא ואבא ואבא, יש להם דודה ודודה. אימא שלי התגרשה פעמים. אז אין כבר נורמה, העיקר שיש להם אהבה בבית ושאנחנו שם בשבילם".

לגוון את חיי המין אחרי גיל 50 

מגע אישי: עשו סקס עם עצמכם

מה פתאום לאונן? אני סבתא!

מיניות אחרי גיל 50 - זה אפשרי

גברים בני 50 פלוס? אל תוותרו על סקס

עכשיו זה מדעי: זוגיות טובה, סקס טוב 

סקס בפרק ב': אפילו טוב יותר