אורי גלר: "אני עובד על סדרת דרמה אמריקאית על חיי"

מה לא נאמר על אורי גלר - שהוא מגלומן, פנטזיונר. בתוכנית של הקומיקאי האמריקני ג'וני קרסון הוא אף הושפל, לאחר שהתארח בתוכניתו The tonight show ב-1973 והכפיות לא התעקמו כמובטח. אבל גלר, 73, לא מתרגש. להפך, הוא כמעט אוהב את זה. "כל הקריירה שלי אני אפוף בחילוקי דעות, זה מה שבנה את המיסטיקה סביבי. ניסו להשמיץ אותי אבל הכתבות השליליות למעשה עשו אותי", אומר גלר בראיון למוטק'ה. "אני מקבל את כל הכתבות השליליות, רק תאייתו את השם שלי נכון ותדברו עלי".

אחרי סרט תיעודי על חייו ששודר ברשת BBC הבריטית, ספרים שפרסם ואפילו מסמכים שפרסמה סוכנות הביון האמריקנית CIA, שטענו ליכולותיו העל-טבעיות, לאחרונה חתם גלר חוזה עם תחנת טלוויזיה ענקית אמריקאית, לדבריו. הוא לא רוצה להגיד עדיין מי היא. "אני אהיה שותף ליצירת סדרה דרמטית על החיים שלי", הוא חושף כאן בחשיפה ראשונה.

כעת, בפעם הראשונה בישראל, הוא מציג תערוכת יחיד מקיפה בגלריה אלטמן ביפו העתיקה. הציבור הרחב אמנם מכיר את גלר כמנטליסט בינלאומי, שהפך לסלב בקנה מידה עולמי ונודע כחברו הטוב של מייקל ג'קסון, אבל גלר הוא אמן פעיל ופורה בתחום האמנות החזותית מגיל צעיר מאוד. בשיחה איתו הוא מספר שצייר ויצר לצד אמנים ידועי שם כמו סלבדור דאלי, אנדי וורהול ודיוויד הוקני. "אני מגיל 5 מצייר", הוא מספר בראיון למוטק'ה. "ההורים שלי התגרשו בגיל 11 ואמא לקחה אותי לקפריסין, שבה התגוררנו 6 שנים ושם ניצחתי את התחרות 'צייר השנה' בבית הספר, עם ציור של איכר יווני שראיתי בניקוסיה. הזכייה בתחרות נתנה לי דחיפה ענקית לצייר".

אז איך זה שאנחנו מכירים אותך בגלל הכפיות ולא בגלל היצירות?

"אחרי הצבא התחלתי להופיע וזנחתי את הציור, חזרתי אליו ממש במקרה. סלבדור דאלי שמע עלי ולא האמין שיש מי שיכול לעקם כפיות בכוח המחשבה. הוא זימן אותי לניו יורק, נעשינו חברים והראיתי לו יצירות שלי. הוא שינה לי את כל סגנון הציור והנחה אותי ליצור בשמן ואקריליק, הכיר לי את הגלריסט בנג'מין הלוי שהפך להיות הגלריסט שלי, ייצג אותי ופתח לי דלתות בעולם. אבל אז נסחפתי עם הכפיות וזנחתי עוד פעם את הציור. כל תקופת התהילה הגדולה שלי, משנת 79' עד 83' לא ציירתי, אבל אז שוב חזרתי ליצור ומאז אני לא מפסיק. בהמשך שילבתי בין שני העולמות".

"עיצבתי למייקל ג'קסון את עטיפת האלבום האחרון"

מתכנן לפתוח מוזיאון בקרוב שיציג את המתנות שקיבל לאורך השנים משועי עולם.אורי גלר, צילום: Glyn Ridgers

התערוכה מספקת הצצה לכ-200 עבודות עדכניות שעוסקות בחלומות, בדמיון ובפנטזיה, לצד מהדורה מוגבלת של צלחות קרמיקה עם ציוריו של גלר, שכבר כבשו את ליבם של אספני אמנות רבים ברחבי תבל ואף נמכרו בחנות הכלבו הבריטית היוקרתית הרודס. עוד בתערוכה: חוברות קומיקס מארוול אותנטיות משנת 1976, שהודפסו במספר עותקים מוגבל והציגו את גלר כגיבור-על המציל את העולם. גלר עצמו, שמתגורר כיום במרחק הליכה מהגלריה, נמצא בה בימי התערוכה. ניצלנו את ההזדמנות לשוחח איתו כאן, אך שיחתנו נקטעת שוב ושוב כי כל כמה דקות נכנסים לגלריה תיירים שמזהים אותו ומבקשים להצטלם איתו, חיילים שעוברים במקום המתלהבים לראותו ומגישים לו כפיות לכיפוף ועוד. גלר לא מאבד סבלנות ונשאר נחמד בצורה בלתי רגילה לכולם, מחייך, מצטלם בסבלנות, ואת חיילי הצנחנים גם מזמין לכוס קפה.

"לא הרבה יודעים, אבל עיצבתי את עטיפות האלבומים של ג'סטין טימברלייק ומייקל ג'קסון. דאלי, שאותו זכיתי להכיר אישית, עזר לי לא מעט בשיפור הטכניקה. למשל, אם תסתכלו בזכוכית מגדלת בעטיפת אלבומו האחרון של ג'קסון, תוכלו לראות את שמות ילדיו. זה משהו שלמדתי מדאלי", מסביר גלר. "אני נתתי לג'קסון את ההשראה והרעיון לייצר את הדיסק בכמה צבעים. כשג'סטין טימברלייק היה בלהקת אן סינק ציירתי להם את הכוכב שהפך ללוגו שלהם. אמרתי להם שבזכות הכוכב הם יקבלו מקום ראשון ובאמת צדקתי, התקליט היה מקום שני בבילבורד של אותה השנה".

אפשר לדבר עם גלר שעות, הוא עמוס בסיפורים וזיכרונות. על הצלחות עם ציוריו המוצגות בגלריה למשל הוא מספר כי "מוחמד אל פייד, הבעלים של הרודס שבנו נהרג בתאונה עם הנסיכה דיאנה, ראה ציור שעשיתי לה על פיסת נייר במסעדה ורצה אותו על צלחת. בשיתוף עם חברת צלחות קרמיקה יצרנו אוסף שנמכר עד תום. מה שלא זכרתי הוא שמוחמד אל פייד נתן לי 111 צלחות מתנה. לפני כמה חודשים פתחתי את הקונטיינר שלא פתחתי מאז שעשינו עלייה לישראל, ומצאתי את הצלחות. ליד המוזיאון שאני מקים בימים אלה עומדת גלריית אלטמן, ועם החוצפה הישראלית שלי נכנסתי והצעתי להם את הצלחות, הציורים והקומיקס שלי. נוצרה כימיה בינינו וכך נולדה התערוכה".

"הנסיך פיליפ מאמין בכוחות שלי"

אחת הצלחות עם ציור של אורי גלר המוצגת בתערוכה, צילום: באדיבות גלריית אלטמן 

אגב צלחות, גלר מספר כי העניק צלחת לבית ראש הממשלה שמוצבת שם לצד ציורים של גדולי הציירים, ומספר שהשאיל לבנימין נתניהו כפית, אבל לא סתם כפית, אלא כזו "שהייתה שייכת לווינסטון צ'רצ'יל שאכל איתה מרק במלון סבוי, אבל המקור שלה הוא קינג ג'ורג' השלישי שכיהן 60 שנה. נתתי את הכפית לשרה נתניהו ואמרתי לה 'תני לביבי, שיחזיק איתו שהאנרגיה של הכפית תעזור לו בבחירות, ואז תחזירי לי כי אני רוצה את זה במוזיאון שלי'. אגב, גם הפוליטיקאי בוריס ג'ונסון שלח כמה פרלמנטרים לפגוש אותי, והוצאתי מהאוסף שלי כפית שהייתה שייכת לגולדה מאיר ונתתי אותה לבוריס. מסרתי לו שבזכותה הוא יזכה. כפית אחת נמצאת בכיס של בעלה של מלכת אנגליה, פרינס פיליפ, שמאמין בכוחות שלי".

איזה מוזיאון אתה מקים?

"מוזיאון אורי גלר שייפתח עוד 4 חודשים יציג את כל המתנות שקיבלתי במשך השנים משועי עולם, ציירים ואנשים מפורסמים. לא יהיו בו עבודות שלי. למשל, ליאונרדו דה וינצ'י המטיר עלי מתנות, כמו כדור קריסטל שכאשר מסר לי את הכדור העמדתי פנים שאני מתלהב אבל לא האמנתי שהוא אמיתי, עד שלפני 3 שנים וחצי אני קורא בעיתון 'טיים' שמצאו ציור של דה וינצ'י, סלבטור מונדי, ומה ישו מחזיק בציור בידו? את כדור הקריסטל שנתן לי. ואז הבנתי שהוא לא עבד עלי, זה באמת הכדור".

לונדון לא מחכה לו

צלחת נוספת פרי יצירתו של אורי גלר המוצגת בתערוכה, צילום באדיבות גלריית אלטמן

אחרי 48 שנים בלונדון חזרת לגור בארץ, ביפו. אתה מתגעגע ללונדון?

"אני ואשתי חנה מאושרים כאן. אנחנו מאוהבים ביפו. בכלל, אנחנו אנשים צנועים, אני בן להורים עניים שברחו מהנאצים והגיעו ליפו, אז זו גם סגירת מעגל. אנחנו בכלל לא מתגעגעים, אנחנו מגשימים חלום לגור בישראל. אני פטריוט, ציוני, המקום שלי הוא בארץ ישראל, כל חיי בחו"ל נמשכתי לחזור לעם שלי, אני מרגיש שלכל ישראלי יש את המשיכה הרוחנית לגור בארץ אבל לא כולם עושים את זה. עזבנו אחוזה ענקית על גדות התמזה עם 8 חדרי שינה לטובת דירה קטנטונת ביפו, וכל כך טוב לנו".

ילדיו, עם זאת, נשארו לגור בחו"ל. בתו נטלי גרה בלוס אנג'לס, נשואה ואמא לשתי נכדותיו רומי וליה. "אנחנו נוסעים אליהם וגם מדברים עם הנכדות כל יום בפייס-טיים", הוא אומר. בנו דניאל הוא תובע בכיר בלונדון, "ואני לא אתפלא אם יהיה התובע הכללי של אנגליה", הוא אומר בגאווה בלתי מוסתרת.

אף אחד מילדיך לא נמשך לעולם הזוהר כמוך?

"נטלי רצתה להיות שחקנית, אבל כשנחתה בלוס אנג'לס ועשתה ניסיונות להשתלב בתעשייה, ראתה שיש עוד מיליון בנות כמוה והבינה שזה לא העתיד שלה. דניאל תמיד רצה להיות עו"ד והרבה פעמים הוא צוחק ששופטים שואלים אותו: 'מיסטר גלר, האם אתה קשור לאורי גלר?' וכשהוא עונה בחיוב, הם קופצים ומבקשים שלא יקרא את מחשבותיהם".

"ליאור סושרד מדהים, אני מפרגן לו"

"ליאור סושרד למד ממני איך להשתמש בחוצפה הישראלית ובכריזמה". אורי גלר, צילום: Glyn Ridgers 

אפרופו עולם הזוהר, גלר השתתף כשופט בתוכנית "גוט טאלנט ישראל" לצד שמות צעירים כמו נועה קירל ומורן אטיאס. "הייתי רוצה לעשות זאת שוב, זו עבודה אינטנסיבית אבל כיפית מאוד. יכול להיות שבעתיד אהיה שופט עם סיימון קאול, אבל עדיין לא בטוח שזה יקרה".

מה אתה חושב על האמנים הצעירים בישראל?

"בארץ יש טאלנטים מדהימים ביותר ואני מדבר על כולם, מעומר אדם ועד נועה קירל שאני מנבא לה עתיד ענק בחו"ל, וכמובן ליאור סושרד שהוא היורש שלי. גיליתי הרבה מנטליסטים בתוכנית 'דה נקסט אורי גלר' (בארץ הפורמט נקרא 'אורי גלר מחפש את היורש' – ק.א) ששברה את הרייטינג ושודרה ב-30 מדינות בעולם. בכל ארץ היה האורי גלר המקומי שלהם והם כולם מצליחים".

מה אתה חושב על ההצלחה של ליאור סושרד?

"הוא מדהים, אני מפרגן לו. הוא פשוט למד ממני איך להשתמש בחוצפה הישראלית ובכריזמה שלו. לכולם יש כריזמה אבל רק מעטים יכולים להפעיל אותה בכיוון הנכון, ולא מוכנים לקבל לא כתשובה. יש עוד מנטליסטים כמו נמרוד הראל, נבו אבוטבול שהוזמן לעשות אודישן בגוט טאלנט בניו יורק, ינאי ניב. כולם צעירים שגדלו עלי בתור ילדים, ראו אותי בטלוויזיה. אני רואה את כולם ועוזר לכולם, אין אצלי להגיד לא".

התערוכה של אורי גלר בגלריה אלטמן, מזל שור 1 ביפו העתיקה, פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום עד 31/1/20. שעות פתיחה: ימים ב׳ - ה׳  11:00-20:00, ו׳ 11:00-15:00, שבת 11:00-20:00, א׳ – סגור.

מ"האח הגדול" למספרת סיפורים

הסופרת והמשוררת דתיה בן דור בתערוכת צילומים

"אל תקראו למופע הזה נוסטלגי"

הצטרפו לקהילת הפנאי והתרבות של מוטק'ה