איך להכיר חברים חדשים בגיל מבוגר?

"אני זוכרת שישבתי מול הטלפון והתלבטתי את מי להזמין לקפה ספונטני", מספרת ליאורה, 63 (כל השמות בכתבה זו בדויים לבקשת המרואיינים). "עברתי על הזיכרון בסלולרי שלי ולא התחשק לי לדבר עם אף אחת. עוד פעם לעשות תחרות על מי מהבנים שלנו מתחתן, כמה הם שילמו על הדירה שלהם או כמה מוכשרת הנכדה.

"פתאום קלטתי שכבר אין לי על מה לדבר עם החברות שאיתן גידלתי ילדים. תחומי העניין שלנו התרחקו מדי ונמאס לי להתאמץ", ממשיכה ליאורה, ירושלמית, אלמנה מזה תשע שנים, אם לארבעה וסבתא לשתיים. "מה עושים במצב כזה? מאיפה מתחילים? עם עולם הדייטים עוד איכשהו הצלחתי להתמודד, אבל איך את מוצאת חברה חדשה בגיל שישים פלוס?".

אתי, נשואה, 66, אם לשלוש בנות וסבתא לארבעה, נתקלה בבעיה דומה כשעברה מחיפה לרמת השרון, לגור קרוב יותר לילדים. "הכל משתנה פתאום", היא אומרת, "זה לא רק שאת לא מכירה את המוכר במכולת, זה שאין לך מושג איפה המכולת הנחמדה, לאן יוצאים לסרט, באיזה בית קפה אפשר לשבת. הרגשתי שאני מתעלקת על הבנות שלי. היינו אצלן שלוש-ארבע פעמים בשבוע, כל פעם אצל מישהי אחרת, או שיצאנו איתן ועם הנכדים להסתובב, והן באו אלינו כל סוף שבוע. אבל מהר מאוד הבנתי שהבנות שלי הן לא הפתרון, ושאני חייבת למצוא חברות חדשות בסביבה. נסעתי עדיין פעם בשבוע לחיפה, לבקר חברות מהבית, אבל זה התחיל להרגיש לי מוזר".

יואב, 74, אב לשניים וסב לשישה, חלם לעבור לתל אביב במשך שנים. בגיל 69 ארז את אשתו ואת הפקלאות, מכר את הבית ביישוב בדרום הארץ ועבר אל העיר הגדולה. "התחושה שלי היתה שכל החברים שלי ממילא עברו לתל אביב או מבלים בתל אביב בסופי שבוע", הוא אומר. "איזו טעות! הגענו ותוך שבועיים חטפתי דיכאון. אתה רוצה לצאת להליכה שלך בבוקר, עם מי תלך? זה גר בקצה אחד של העיר, זה גר בקצה שני, ואתה מה? תקוע באמצע ולבד".

התלוננת בפני מישהו?

"בפני מי? לאשתי היה מספיק קשה. את החברים והילדים פגשנו בסופי שבוע, ואז היתה תחושה של כיף, של עשייה. אבל מה קורה במשך השבוע? חמישה ימים שבהם אתה מרגיש לבד לגמרי. פתאום אין לך עבודה ללכת אליה, אין לך מה לעשות, אין לך עם מי להתאמן, אין לך עם מי לריב אפילו. השמנתי, הגדילו לי את המינון של כל התרופות. בדיעבד יכול להיות שהייתי בדיכאון קליני, ואני מופתע שאף אחד מהסובבים לא שם לב".

מחפשים חברים חדשים? חפשו בקבוצות של מוטק'ה

טוב חבר טוב: לצאת ולפגוש אנשים חדשים

"נרשמתי לבריכה, חזרתי לשחות, פגשתי בנות חדשות". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

מחקרים מראים שבדידות בגיל העמידה משפיעה באופן שלילי על הבריאות שלנו - אבל זאת לא בהכרח בדידות פיזית, של מי שגר בגפו או חסר משפחה; מחקר אמריקאי שעקב אחרי 1,600 מטופלים בני 60 ומעלה מצא, שהסיכוי למות עלה ב-45% אם הנבדקים אמרו שהם חשים "בודדים". ליאורה, אתי ויואב, שלא היו מודעות למחקרים, הרגישו את השינויים על עצמם. "הפכתי לאדם ממורמר", אומרת אתי. "כל היום חפרתי בטלפון לאחותי על הטעות שעשינו כשעברנו לרמת השרון. הרגשתי לבד, שאף אחד סביבתי לא מבין אותי, כולן סביבי צעירות ויפות ומעצבנות. בכל ערב, כשבעלי חזר מהעבודה, התחננתי בפניו שנחזור לחיפה".

אבל שלושת המרואיינים שלנו מצאו כל אחד את דרכו ליצור קשרי חברות חדשים, שאינם מבוססים על נוסטלגיה מהצבא, אינם קשורים לגידול הילדים או למקום העבודה. ליאורה הצטרפה לחוג ספר, התחילה לעבוד בחצי משרה בחנות מתנות ונרשמה לחוג צורפות בשכונה קרובה למקום מגוריה. "המורה מכל האנשים היתה מקסימה, והפכנו לחברות הכי טובות. דרכה הכרתי קבוצה של חמש נשים חדשות, שגרות עשר דקות נסיעה ממני. אפילו פתחנו קבוצת וואטס-אפ משותפת. לפעמים אני קמה בבוקר ויש לי 40-50 הודעות שם".

אתי מצאה שני אפיקים שעזרו לה: "נרשמתי לבריכה וחזרתי לשחות, משהו שמאוד אהבתי לעשות בחיפה, ושם פגשתי נשים חדשות במלתחות, בקפה, במגרש החנייה. זה לקח זמן, לא אשקר, אבל עכשיו יש לנו ממש רוטינה, כמה נשים שמגיעות לבריכה בימים קבועים, ואנחנו נפגשות לקפה מפעם לפעם". אתי בחרה גם להתנדב בעמותה שמסייעת לקשישים ניצולי שואה, "ושם באמת פגשתי אנשים יוצאי דופן, שאני גאה לקרוא להם חברים שלי".

עדיין מתגעגעת לחיפה?

"במובנים רבים, כן. גרתי שם רוב החיים שלי, הייתי מורה ומחנכת, ועדיין מוזר לי ללכת ברחוב בלי שיעצרו אותי תלמידים לשעבר או הורים. אבל לפחות אני מרגישה עכשיו שיש סביבי מעגל חברתי עשיר שמעשיר אותי".

לצאת ולעשות, להגשים חלומות. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

יואב נזכר בסיבה המרכזית שבגינה רצה לעבור לתל אביב, ושם נמצא המזור לבעיותיו: הים. "בהתחלה הלכתי לבד. בכל מיני שעות, הרי זמן לא חסר לי. יצאתי להליכות, הלכתי לשחייה, הסתכלתי על השחקנים של המטקות, התיישבתי ליד חבר'ה ששיחקו שש-בש, כל מה שעושים בים. כל הקיץ, כל יום, ים. את מוצאת שם את כל עם ישראל, וחלק ממנו הופך לחברים שלך.

"אלה בחיים לא יהיו חברים שלחמו איתי או עשו איתי מילואים שלושים שנה, אלה לא יהיו החברים מהעבודה שראיתי כל יום, כל היום, אבל הם אחלה אנשים, וכיף לנו לבלות איתם, גם בנפרד וגם בזוג. אני שמח שהעזתי ויצאתי מהבית, אני שמח שנזכרתי שאנחנו גרים שני מטר מהכחול הגדול הזה".

אפשר גם להיפגש בזוגות

להכיר חברים דרך המחשב: הקבוצות החברתיות של מוטק'ה

ויש עוד דרך להכיר חברים – קלה, נעימה ופשוטה, שאפילו לא מצריכה מכם לצאת מהבית (לפחות לא בשביל שלב ההיכרות): הקבוצות החברתיות של מוטק'ה. מצפון הארץ ועד דרומה, הקבוצות של מוטק'ה מציעות מפגשים ופעילויות חברתיות, ובראש כל אחת עומד מנהל או מנהלת, שמארגנים את המפגשים ומנצחים על הפעילות. חשוב לציין שכל מובילי המפגשים עושים זאת בהתנדבות, ומשקיעים זמן ואנרגיה לטובת הצלחתם.

מחפשים קבוצה קרובה לבית? מוזמנים לחפש באינדקס שלנו

מוטק'ה צפון

נפגשים אחת לחודש. חברי הקבוצה, צילום באדיבות לאה שניאור

מנהלת: לאה שניאור (ותק: 8 שנים)

מספר החברים: באתר רשומים מעל 500, יש שתי קבוצות וואטס-אפ כשכל אחת מונה כ-60 חברים (למפגשים מגיעים כ-20 איש).

תדירות המפגשים: פעם בחודש.

פעילויות: במפגש האחרון חבר מהקבוצה העביר ערב חידודי לשון ומשחקי חברה. נגן  אורגן שמגיע מדי פעם ומנגן קטעים מתוך סרטים ומופעים. לפעמים מגיעה להרצות עובדת סוציאלית בכל מיני תחומים. המפגשים מתקיימים באולם וחברי הקבוצה אחראים לכיבוד.  כל שלושה חודשים חוגגים ימי הולדת משותפים. לפעמים אנחנו יוצאים לפאב אירי לשמוע מוזיקה. יש גם מפגשים פרטיים, חברויות שנולדו בתוך הקבוצה ובילויים משותפים.

הרכב הקבוצה: הרוב נשים אבל יש גם גברים. מגיעים מהקריות, מכרמיאל, מרמת ישי, מקיבוץ גבת ומעתלית. כולם פנויים בגילאים 60-80.

היכרויות רומנטיות: היו פה ושם ניסיונות. לפעמים גברים מתקשרים אלי לבקש עצות איך להתחיל עם מישהי.

תקשורת: פייסבוק, מיילים ושתי קבוצות וואטס-אפ. מי שאין לו וואטס-אפ מקבל הודעה פרטית ב-.SMS   

למה זה טוב: אני עובדת קשה כדי שזה יצליח, ומקבלת גב נפלא מהאתר. אנחנו צוחקים ומקשקשים, יש אווירה. הקבוצה מאפשרת חברה נעימה לאנשים באותו סטטוס. נוצרו גם תתי קבוצות, אנשים שהתחברו לאחרים. שבת אחת הייתי לבד, כתבתי משהו בקבוצה ותוך עשר דקות התאספנו חמישה אנשים, הלכנו לסרט ואחר כך לבית קפה.

מצטרפים חדשים: כל הזמן מצטרפים אנשים חדשים, זה עובר מפה לאוזן.

מוטק'ה הרצליה

מנהלת: נינה יקואל (ותק: כ-7 שנים)

מספר החברים: באתר רשומים מעל 600 איש, מגיעים בדרך כלל לפעילות בין 10-15.

תדירות המפגשים: אחת לשבועיים.

פעילויות: יש כמה מועדונים לגילים שלנו בתל אביב, ומדי פעם אנחנו יוצאים לרקוד בימי שישי. באמצע השבוע נפגשים לקפה ולארוחה באחד הבתים, לפעמים אני מביאה מרצה בנושאים שונים. אני פסיכותרפיסטית במקצועי, לפעמים אני מארגנת גיבוש קבוצתי. יש גם מפגשים פרטניים, אנשים שנפגשים והולכים לסרט בשלישי בשלייקס או לבית קפה.

הרכב הקבוצה: כולם פנויים, חמישה גברים והרוב נשים בגיל 65 ומעלה. מגיעים מכל המקומות בארץ, רובם אנשים שהיו עצמאיים וחלקם עדיין עובדים. אני היחידה שעדיין עובדת במשרה מלאה.

היכרויות רומנטיות: יש זוג אחד שהכיר בקבוצה. בפורים היינו במועדון קאנטרי בחולון, ואני ועוד שתי נשים הכרנו גברים שהגיעו ממקומות אחרים.

תקשורת: בוואטס-אפ הקבוצתי, אני מודיעה על מפגשים.