אם כל הסיוטים: תחבורע ציבורית
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע הזמן לחשבון נפש. למשל הפקקים בדרך לירושלים הבירה ממנה ובחזרה, שעדיין מתנהלים בכבדות מאז השבילים בהרים של ראשית המדינה.
והרכבת, אף היא עדיין מתנשפת באיטיות בעלייה לעיר הבירה, והרי ההמצאה הזו של מסילה תהפוך בקרוב בעולם הנאור לטיסה מרחפת ומהירה. הבה נבחן גם את המצאת הרכבת התחתית, שבלונדון למשל כבר חגגה כמעט מאה שנה. בתל אביב שלנו החלו בהתרגשות רבה בהמצאה החדשנית: פסי רכבת שיחלפו מקצה העיר ועד הקצה השני.
הידד! אבל תושבי העיר הגדולה מתחננים לממשלה: אולי תחפרו כבר מנהרה שבה תנוע הרכבת מתחת, ולא תחצה את בתי השכונות שיולידו פקקים מהנץ השחר ועד החשיכה הסמיכה. תנו לנו לעבוד בשבת, זועקים בוני המסילה ומרחיבי כבישי הגישה, בכך נמנע הפרעות בשאר ימי השבוע ונשבש קשות את התחבורה.
חלילה, זועק המיעוט באוכלוסייה, זה המגדל ציצית וחובש כיפה. אנחנו נכפה על כל המדינה וכמובן על תושבי תל אביב הגדולה לקיים את מצוות התורה. ואנחנו תמהים: מדוע מיעוט כופה על הרוב במדינה למנוע מתושבים דלי הכנסה הרוצים בסוף השבוע לנוע בחופשיות ברכב ציבורי לבקר קרובי משפחה? אתם תמשיכו להיכלא בבתיכם או להשתמש בתחבורה יקרה, שהרי זו מדינת היהודים ושומה עלינו לכבד את מסורתה. זו התגובה.
אל תתמכו באלפי צעירים בריאים המתמכרים לתפילה
מתי גם לנו תהיה רכבת קלה? צילום: Shutterstock
ובכותל? אנחנו ממשיכים להציק בשאלה: מדוע נגזר עלינו להיפרד משאר בני המשפחה ולהתייצב מעבר לגדר החוצצת בין שותפים לשמחה? הרי בין משחררי הכותל שסיכנו את חייהם ופרצו את החומה ראינו גברים צעירים מאירי עיניים נטולי כיפה? האם המשחררים ובני משפחותיהם צריכים להיכנע ולהתמכר לחומה חוצצת ומפרידה?
ועוד הרבה שאלות מציקות: האם מדינה שרוב תושביה חילוניים ומתקדמים, ומבקשים להשתלב בעולם הרחב, חייבים לכוף את ראשם ולהיכנע ליהודים טובים חמי לב ויראי שמיים, המאלצים את כולנו לקיים מצוות ומנהגים שאכן חיזקו אותנו אלפי ומאות בשנים?
אחזור ללא ליאות על התביעה: יש להתיר ולפרוץ את הטבעת שלעיתים מחניקה, ולאפשר לכל אחד מאיתנו על פי מצפונו, דרכו ואמונתו לחיות את חייו ללא שמץ של כפייה. ועוד עצה שבהחלט תעורר מחלוקת חריפה: הגיעה העת שלא לתמוך באלפי צעירים בריאים ואיתנים המתמכרים לתפילה אך נטולי רצון לעבודה ושירות בצבא, ולתבוע מהם לזקוף ראשם בגאווה ולא להתפרנס על חשבונם של אחיהם היוצאים מדי יום לעבודה. כל אלה יהיו המתנה הגדולה שלנו, ושל המדינה.
פניות לגדעון רייכר - [email protected]
ומה אתם חושבים? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...
מאז קמה המדינה לפני שבעים שנים המיעוט הקולני הוא סלע המחלוקת.
עוד לא קמה מנהיגות שסחפה אחריה קולות אזרחים שמוכנים בשביל ארצנו לעשות מהפך אמיתי ולא בשיטת שמור לי ואשמור לך...
בתקווה ובכמיהה שהדור שיעקוף את ילדינו (נכדינו)יגדל לערכים אנושיים ויאפשר לשני שליש מדינה חיים ללא כפייה דתית וכל יום בשנה מתאים למלא בו משימות לאומיות הרי תפילה בלי עשייה אין בה כלום.