בבריטניה מונתה שרה לענייני בדידות. ואצלנו?

בדידות נחשבת כיום בעולם המערבי לסוג של מגיפה. התקשרויות באינטרנט ורשתות חברתיות וירטואליות אמנם יכולות ליצור הכרויות יפות גם מחוץ לרשת, אבל עדיין בבית, לבד בין ארבעה קירות, די קשה להימלט מתחושת הבדידות.

בבריטניה החליטו לאחרונה לעשות משהו בנדון ברמה המערכתית, כשראש הממשלה תרזה מיי הכריזה על כוונתה למנות שרה לענייני בדידות, לא פחות. "בדידות היא המציאות העצובה של החיים המודרניים עבור יותר מדי אנשים", הסבירה מיי את ההחלטה, "אני רוצה להתמודד עם האתגר הזה עבור החברה שבה אנו חיים".  

על פי נתוני דו"ח של הצלב האדום הבריטי, שמכתיר את הבדידות כ"המגיפה הנסתרת", מעל תשעה מיליון בריטים חשים בודדים, חלק מהזמן או תמיד. כ-200 אלף אזרחים בריטים ותיקים העידו בסקר, שלא ניהלו שיחה עם אדם קרוב כבר למעלה מחודש.

הכוונה למנות לתפקיד את טרייסי קראוץ', תת השרה לענייני ספורט וחברה בממלכה, היא חלק מתוכנית רחבה ללוחמה בבדידות בבריטניה. מאחוריה עומדת "הנציבות לענייני בדידות", שהוקמה בפרלמנט הבריטי על שם חברת הלייבור ג'ו קוקס, מי שהעלתה את נושא הבדידות למודעות בבית המחוקקים ונרצחה לפני כשנה וחצי על ידי ימני קיצוני, ערב ההצבעה על הברקזיט.

בין השאר, הוחלט בבריטניה לגבש נתונים על מימדי הבדידות בממלכה ולהקצות תקציב לנושא, במטרה לסייע לממשל ולארגוני הסיוע לפתח אסטרטגיה רחבה לטיפול בבדידות. 

"הוכח שבדידות גרועה לבריאות יותר מעישון 15 סיגריות ביום"

 מחקרים מצאו כי קשישים שדיווחו על בדידות חלו ונפטרו מוקדם יותר. צילום: Shutterstcok

הבדידות עלתה לכותרות בבריטניה גם כי ידוע היום שלא מדובר רק בבעיה חברתית. בדידות יכולה גם להרוג, כפי שציין לאחרונה מארק רובינסון, מנכ"ל ארגון הסיוע הגדול בבריטניה העובד עם קשישים. "הוכח שבדידות גרועה לבריאות יותר מעישון 15 סיגריות ביום", אמר רובינסון, "אבל הבעיה הזאת יכולה להיפתר והיא לא צריכה להיות מנת חלקם של אזרחים מבוגרים".

בדידות יכולה, כמובן, להיחוות בכל גיל והיא למעשה תחושה סובייקטיבית. אדם יכול לחוש בודד כשהוא נמצא בין אנשים, ומאידך להרגיש מלא ומסופק כשהוא עם עצמו. אבל בגיל השלישי יש יותר סיכויים לפתח תחושת בדידות, פשוט בגלל שרוב הזמן אנשים בגיל הזה נמצאים לבד - הפרישה מהעבודה, היציאה של הילדים מהבית, התאלמנות במקרים מסוימים, בני משפחה וחברים שהולכים לעולמם, ירידה בניידות ופגיעה במצב הכלכלי - כל אלה עושים את שלהם.

מחקרים מצאו שבדידות אכן הורגת, ובדרך גם מביאה לדיכאון, לירידה קוגניטיבית ולמחלות לב. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה ועקב אחר 1,600 בני 71, העלה שהקשישים שדיווחו על תחושות בדידות נטו להתקשות בפעילויות יומיומיות וחלו ונפטרו מוקדם יותר.  

גם אצלנו בישראל, עם מזג אוויר ידידותי בהרבה מזה שבבריטניה ועם אנשים חמים יותר הבדידות קיימת, וארבעת הקירות הם המרחב של רבים מהמבוגרים. מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת יום האזרח הוותיק בשנה החולפת, עולה כי 210,000 מבני ה-65 פלוס בישראל חיים לבד - שיעור המהווה 23% מבני שכבת הגיל שלהם (לעומת 5% בלבד שחיים לבד בקרב בני ה-18-64). רק 4% מבני ה-65 פלוס בארץ, רובם נשים אלמנות, חיים בבתי ילדיהם.

בגיל המבוגר גם זוגיות היא כבר לא עניין מובן מאליו. 82% מהגברים בני ה-65 פלוס בישראל חיים אמנם עם בת זוג, אבל רק 49% מהנשים חיות בזוגיות. רק 4% מבני ה-65 פלוס חיים במוסדות, כלומר הרוב המכריע של המבוגרים בישראל חי בבית. 11% מבני ה-65 פלוס בארץ מספרים שהם חשים בדידות לעיתים קרובות. ל-9% אין למי לפנות בשעת צרה או מצוקה. 

סוגיית הבדידות כבר כונתה בעבר בישראל "מחלת הדור"

בישראל אולי הבינו שסוגיית הבדידות בקרב מבוגרים - או כפי שכונתה על ידי השר לאזרחים ותיקים בעבר אורי אורבך ז"ל "מחלת הדור" - דורשת מענה. אבל כשנושא הבדידות עלה לא פעם בשנים האחרונות לדיון בוועדות הכנסת, היה זה רק במסגרת דיון רחב יותר על מצבם של הקשישים.

בשטח אמנם כבר נעשים כמה דברים בתחום, כפי שמפרט המסמך "תוכניות ממשלתיות לתמיכה בקשישים בודדים" של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אך העבודה עוד רבה. בין השאר, פועלים בארץ 163 מרכזי יום לקשיש המספקים מסגרת חברתית, משרד הרווחה מממן כ-250 תוכניות של "קהילה תומכת" שנועדה בין השאר לתת מענה לצרכים חברתיים, ומספקת "אב קהילה" ומתנדבים המבקרים בבית הקשיש.

שירות הייעוץ לקשיש במוסד לביטוח לאומי מפעיל מתנדבים המגיעים לביקורי בית וקבוצות תמיכה לקשישים במשבר, והמשרד לשוויון חברתי מפעיל מוקד פניות שנועד לסייע גם בבעיית הבדידות, ואת פרויקט "והדרת פני זקן", במסגרתו מגיעים מתנדבים בשירות הלאומי לבקר בבתי הקשישים.

פרויקט נוסף הוא "כאן גרים", בשיתוף משרד השיכון והתאחדות הסטודנטים, במסגרתו משתלבים סטודנטים כשותפים לדירה בבתי קשישים בודדים, תמורת השתתפות בהוצאות הבית. בנוסף לאלה, פועלים בשטח גם פרויקטים של תנועות נוער ושל עמותות התנדבותיות. ועדיין, שר מיוחד לענייני בדידות? פה אנחנו בפיגור רציני.

בשיחה שערכנו עם ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יו"ר משותף בשדולה למען הגמלאים בכנסת, הוא טוען כי טיפול ממסדי בסוגיית הבדידות הינננו נכון וראוי, אבל לאו דווקא בשיטה שנוקטים בה הבריטים. "הבדידות היא אחת מהתחלואות הגדולות ביותר של ימינו, והיא פוגעת בעיקר בגיל השלישי", מסכים ח"כ שמולי, שהוא גם חבר השדולה לקידום מוכנות המדינה להזדקנות האוכלוסייה. "לכן ההתייחסות חייבת להיות רצינית".

"אנשים מרשים לעצמם להכניס את ההורים לבית אבות ולשכוח מהם"

היחס הממסדי הקיים כיום בישראל כלפי בעיית הבדידות בגיל המבוגר, לדבריו, הוא יחס מבטל. "אומרים בואו נתעסק קודם בבעיות הבריאותיות. בעיית הבדידות נדחקת לשוליים וזו איוולת, כי אנחנו יודעים שהיא תוקפת בגיל השלישי בשיעורים גבוהים ושהיא מעודדת תחלואה".

ושר לענייני בדידות יכול להיות הפתרון?

"אני לא חושב שזה נכון, כי כל הבעיות של גיל הזיקנה קשורות זו בזו. הייתי מעדיף שיקימו מחדש את המשרד לאזרחים ותיקים, שהיום הוא חלק מהמשרד לשוויון חברתי. חבל שנעשה ניסיון לטשטש ולהטמיע את צורכי הגיל השלישי במשרד לשוויון חברתי. יש למשרד הזה מטרות ראויות בפני עצמן, אבל אי אפשר תחת המילה 'שוויון' ובתקציב כל כך קטן, להתיימר לטפל באופן רציני בכל אתגרי הגיל השלישי.

"ההתייחסות למה שצפוי לנו עם המהפכה הדמוגרפית של הזדקנות האוכלוסייה, צריכה להיות הוליסטית ורצינית ולא הייתי מוציא את סוגיית הבריאות או את סוגיית הבדידות למשרד ייעודי, כי כך קל להחטיא".

מה מצבנו בנושא הבדידות לעומת מדינות אירופה?

"אני לא חושב שאנחנו מיוחדים בנושא, זו בעיה שכל העולם המערבי מתמודד איתה. דווקא העובדות שישראל היא מקום קטן יחסית ושבתרבות הישראלית והיהודית, כמו גם הערבית, יש חשיבות ומעמד לזקנים, נותנות לנו יתרון. אבל את האתוס התרבותי שלא נוטשים את הקשישים על קרחון, הממשלה צריכה לחזק".

ועדיין, אורח החיים המודרני, האינדיבידואליזם, מכרסמים באתוס הזה.

"העידן המודרני מגדיל את שיעורי הבדידות ויש לזה הרבה ביטויים. אנשים למשל מרשים לעצמם היום להכניס את ההורים המבוגרים לבית אבות ולשכוח מהם, לא לבוא לבקר במשך תקופות ארוכות, לא להתעניין, לא לשאול. הפתרון צריך אמנם לבוא מהממסד, אבל יש תפקיד גם לבני המשפחה, לשכנים.

"להיות חברה נורמלית זה לא רק בחקיקה. זו בסופו של דבר החלטה של האנשים עם עצמם, האם להיות יותר סולידריים ולהביע עניין במה שקורה סביבם, או להתמקד רק בחיים האישיים שלהם".

"צריך לדאוג לקשישים מבחינה רפואית וחברתית"

 "האוכלוסייה המבוגרת בישראל היא כוח מדהים שלא מנוצל מספיק". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

מהבחינה הממסדית, מה אפשר לעשות כדי להקל על הבדידות של מבוגרים?

"הפתרונות צריכים להיות משולבים. קודם כל, ליצור מצב שבו הקשישים נשארים עד כמה שיותר בקהילה ולא עוברים למוסדות. צריך לתת להם תמריץ בדמות סיוע במימון מטפל בבית. היום, למרבה הצער, נותנים תמריץ כלכלי דווקא למי שעובר לבית אבות".

אבל להשאיר את הקשיש בבית, לדבריו, זה לא מספיק. "צריך לדאוג לו למענה מהבחינה הרפואית ומהבחינה החברתית וכאן נכנס הסיפור של מועדוני יום, סבסוד גדול יותר לפעילויות תרבות וספורט למבוגרים, עידוד של פעילות התנדבותית בקרבם. האוכלוסייה המבוגרת בישראל היא כוח מדהים שלא מנוצל מספיק".

כדי לתת מענה טוב יותר לכל אזרח ותיק במסגרת הקהילה, סבור שמולי כי יש להגדיר קהילות מבחינה גיאוגרפית. "עיר שלמה לא יכולה להיות מוגדרת כקהילה אחת", הוא אומר, "אבל אם מחלקים אותה לרבעים או לשכונות, כל רובע יכול לקחת אחריות על הקשישים בתחומיו".

אבל האם פתיחה של עוד מועדון קשישים עירוני היא הפתרון? "זו צריכה להיות גם החלטה של התושבים, שזה מעניינם לדפוק לאדם מבוגר בדלת פעם ביום ולשאול מה שלומו והאם הוא צריך משהו", מחדד שמולי. "אנחנו צריכים להיות בני אדם, ואת זה אי אפשר לחוקק בכנסת".

"הקשישים הסיעודיים הפכו לשקי אגרוף"

התעללות בקשישים: הסימנים ודרכי המניעה

כל מה שצריך לדעת לפני שבוחרים מטפל להורה

לטפל בהורים המזדקנים

מטפלים בקשישים - אבל גם בצוואה שלהם

כל מה שצריך לדעת על דיון מוגן בישראל

יוזמה: עזרה לקשישים בודדים

"מעדיפה למות ולא לעזוב את הבית"

ומה אתם חושבים? בואו לדבר על זה בפרלמנט של מוטק'ה