ביקורת טלוויזיה: הבורר

אפתח בגילוי נאות משולש: 1. אני מאוהדיה המושבעים של הסדרה "הסופרנוס", ראיתי את כל פרקיה ואני שותפה לדעה כי זו אחת מסדרות הטלוויזיה הטובות ביותר שנוצרו. 2. אני שותפה גם לדעה שרשף לוי הוא כותב ויוצר מוכשר, נהניתי מסרטו "איים אבודים", אהבתי מאוד את המחזה שלו "החולה ההודי". 3. לא ראיתי את עונתה הראשונה של "הבורר". זה המטען שאיתו התיישבתי לצפות בפרקים הראשונים בעונתה השנייה של "הבורר", המוגדרת "דרמת-פשע", של ערוץ הוט-3. אין בעיה להבין מיד במי ובמה מדובר, גם למי שלא צפה בעונה הראשונה של הסדרה. יש בעיה להתייחס אליה כעמיתה ישראלית לקטגוריה שאליה משתייכת "הסופרנוס". יתרה מזאת, זו טעות שעושה עוול בעיקר ל"הבורר". לטעמי, יש להתייחס לסדרה כאל סוג של פרודיה על הז'אנר, משהו שנעשה בקריצה גדולה. כי האמת - נקרעתי מצחוק תוך כדי צפייה. הפיכת דרמות של החיים למשהו רווי רגעים ופנים קומיים, זה סוג הכתיבה שרשף לוי מצוין בו. "החולה ההודי" הוא מחזה עצוב, ריאליסטי ונוגע ללב, אבל עמוס מעמדים ורגעים קומיים. לא מפסיקים לצחוק בדרך אל הדמעות. נדמה לי שעם "הבורר" הלך לוי - בכוונה או במקרה - עוד יותר רחוק, קצת רחוק מדי, אל מחוץ לטווח הנגיעה של דרמת חיים אמיתית. מילא ההומאז' (הומאז'?) ל"הסופרנוס" עם דמות המאהבת של יורש האימפריה המיועד, שמוכנה לשתף פעולה עם המשטרה ויש לה שני כלבלבים (לזכר אדריאנה, חברתו המלשינה לאף.בי.איי. של כריס ב"הסופרנוס" וכלבלבה המנוח שקיפח את חייו תחת כריס). מילא זה, אבל שבעה לראש משפחת פשע שבה איש אינו מבקר בבית המנוח, זולת המנוח שאינו מנוח? (האם איבגי ואזולאי-הספרי, שהשתתפו בסרט המצוין "שבעה" שבו גילמו שני אחים שיושבים שבעה על אחיהם, לא הופתעו ממופרכות הסיטואציה?) וחתונה באותה שבעה, בנוכחות האבלים השמחים?


וכל הכבוד למנוח, שהצליח להשיג מקום קבורה בבית העלמין טרומפלדור, שמלא וצפוף כבר שנים בגדולי האומה - איך הוא עשה את זה, ועוד בלי למות באמת? ומשפטי מפתח כמו שפולטות הדמויות בסדרה, ממש פניני צחוק אחת-אחת. למשל, הצהרתו של איש המשטרה לקראת ההלוויה של הגיבור הלא-מת: "זו ההלוויה של העולם התחתון. אם אתה לא כאן - אתה לא קיים". תודו שזו בחירת מילים מעניינת כשמדובר בבית קברות, בהלוויה ובמתים. נכון שאיבגי הוא איבגי, ולכן גם בדמות הבורר הוא רציני לגמרי, ונכון שמאיה מרון, למרות שהיא כבר לא אצל ראובן "בטיפול", עדיין נראית נוגה, ואורי גבריאל קצת מפחיד גם כשהוא לא מתכוון בכלל להפחיד, אבל נדמה שרבים בקאסט, איך לומר, מתחברים לצד הקומי בדמותם ובסדרה. אזולאי-הספרי עושה פרודיה נאה על אשת העבריין הטיפשה-שאינה-טיפשה כלל, לירית בלבן כבתה החוזרת בתשובה עושה פרודיה על הכול, שלומי קוריאט מצחיק עוד לפני שהוא מזיז גורמט אחד, וכן הלאה. תורמות לכך תלבושות מופרכות, שהולמות בעיקר נשפי פורים הזויים ופרודיות על התחנה המרכזית. ע"ע סצנת הלוויה: מתי בפעם האחרונה נראתה אישה מהיישוב באחד הכובעים הנחבשים שם, כמו זה שלראשה של אניה בוקשטיין?
שורה תחתונה:
כדרמת-פשע זה לא משכנע. כפרודיה מבדרת זה יופי.
"הבורר", דרמת-פשע, ימי א' מ-1.3, 22:00, ערוץ הוט 3; תסריט: רשף לוי; בימוי: שי כנות; משתתפים: משה איבגי, יהודה לוי, שלומי קוריאט, אורי גבריאל, מאיה מרון, נטע גרטי, חנה אזולאי-הספרי

עוד על תרבות:

אירועי תרבות מומלצים

ביקורת קולנוע: גראן טורינו

ביקורת תיאטרון: איולף הקטן

ביקורת טלוויזיה: הלו מומבאי

ביקורת טלוויזיה: ג'יימי אוליבר טוויסט