דיכאון בגיל מבוגר: לא גזירת גורל

ירידה בסטאטוס החברתי, תסמונת "הקן המתרוקן", שעמום ומחלות גופניות הם רק חלק מהטריגרים להתפתחות דיכאון בקרב 15% עד 17% מבני הגיל השלישי. נתון צורם נוסף הבולט בקרב האוכלוסייה המבוגרת הוא שיעורי האבחון הנמוכים שעומדים על כ-50%. מקורה של בעיית האבחון היא בכך שרבים רואים בהתפתחות תסמיני דיכאון בקרב בני הגיל השלישי תהליך בלתי נמנע. למרות מספרם הלא מבוטל של המבוגרים הסובלים מדיכאון, עצבות ודכדוך אינן גזירות גורל שצריך להשלים איתן. הפתרון נעוץ בהפנמת התובנה כי דיכאון אינו מצב טבעי ומקובל כחלק מתהליך ההזדקנות, אלא מצב רפואי שיש לטפל בו עד כדי מצב של השגת שליטה בסימפטומים. בגילים שבהם סובלים ממחלות כרוניות נוספות דוגמת סוכרת או מחלות לב, דיכאון שאינו מטופל יכול לעכב התאוששות ואף להחמיר את מצבן של מחלות רפואיות אחרות, ולגרום במקרים קיצוניים גם למצבי תמותה. יתרה מזאת, שיעורי ההתאבדות בקרב בני הגיל השלישי כפולים משיעורם בקרב בני 18-24. הסימפטומים של דיכאון בגיל השלישי שונים מעט מדיכאון בגילים צעירים יותר. הדיכאון בגיל מבוגר בא לידי ביטוי ביותר סממנים גופניים כגון הפרעות שינה, ירידה בתיאבון, עצירות ואף במיחושים ובתופעות בריאותיות שונות שלהם לא נמצא הסבר פיזיולוגי מספק.
מיתוסים בנושא דיכאון בגיל השלישי

דיכאון הוא לא מחלה רפואית אמיתית ? לא נכון.
כיום ידוע שדיכאון הוא הרבה יותר מסתם מצב רוח רע. קיימות עדויות מחקריות רבות המראות כי בזמן דיכאון יש עלייה בהורמוני הסטרס, קיימת הפרעה במעגלי השינה והעירות, יש שינויים בחילוף החומרים, ואף מערכת החיסון הופכת פחות יעילה במצבי דיכאון. אי לכך, מצבי דיכאון מקשים על ההתמודדות עם מחלות ועם בעיות גופניות ובמקרים מסוימים עלולים אף לעורר בעיות שונות.
לא ניתן לטפל בדיכאון. מדובר בחלק בלתי נפרד מההזדקנות - לא נכון.
ההזדקנות אמנם מזמנת יותר מצבים המצריכים התמודדות, אבל בשום אופן לא ניתן לראות בדיכאון תגובה נורמטיבית או תקינה רק בגלל גילו של האדם. מטרתו של הטיפול בדיכאון היא לשפר את התמודדותם של אנשים עם אירועי חיים לוחצים שמהם הם סובלים.
דיכאון הוא סימן של חולשה - לא נכון.
דיכאון אינו סימן של חולשה, אבל הוא מופיע פעמים רבות אצל אנשים המכחישים חולשה. סופרמן, הרקולס וגיבורי על אחרים יש רק באגדות, ובמציאות כולנו בני אדם עם חולשות וחוזקות. סירוב עיקש להכיר בחולשה ולקבל עזרה מסביבתנו הקרובה בזמן אמת מוביל פעמים רבות למעמסה נפשית הולכת וגוברת, עד להופעה של דיכאון.
דיכאון יחלוף מעצמו - נכון חלקית.
דיכאון עשוי לחלוף מעצמו גם ללא טיפול. הבעיה היא שעד שזה יקרה עלול לחלוף פרק זמן שבין שנה וחצי לשנתיים, ובזמן זה הדיכאון יגבה מאיתנו מחיר כבד של סבל רגשי ותחלואה גופנית שעלולה אף לסכן את בריאותנו. אין היגיון בהמתנה לדיכאון שיחלוף ללא טיפול. טיפול פסיכו-תראפי בשילוב טיפול תרופתי מתאים בנוגדי דיכאון דוגמת ציפרלקס, סרוקסט וכד' מאפשר לשפר את מצב הרוח בתוך שבועות בודדים.
הטיפול בדיכאון של מבוגרים מחייב מינונים גבוהים של תרופות - לא נכון.
המינון הנדרש תלוי בעוצמת הסימפטומים ובתגובה לטיפול. אין לו קשר לגיל המבוגר. במרבית המקרים טיפול במינונים נמוכים, 10 מ"ג במקרה של ציפרלקס ו-40 מ"ג במקרה של סרוקסט, יביא להקלה הנדרשת בסימפטומים. חשוב לציין שההתמדה בטיפול היא המרכיב החשוב להצלחתו, כאשר משך הזמן המומלץ לנטילת התרופה הינו שישה חודשים.
דיכאון משפיע רק על נשים - לא נכון.
דיכאון אמנם שכיח יותר בנשים מאשר בגברים מסיבות שונות, החל בסיבות הורמונאליות וכלה בסיבות פסיכולוגיות וחברתיות, אך הדיכאון אינו נחלתן הבלעדית של נשים. גם גברים עשויים לסבול מדיכאון, כאשר הסימפטומים לדיכאון עלולים להיות מעט שונים מדיכאון נשי. גברים מדוכאים נוטים להתקפי זעם, לעצבנות ולתחושת לחץ כסממנים בולטים יותר מעצבות. חשוב לציין כי שיעור ההתאבדויות בקרב גברים גבוה פי שלושה מאשר בקרב נשים. לסיכום ניתן לומר כי הסטיגמות והמיתוסים הקיימים סביב דיכאון בגיל מבוגר יוצרים בעיות עיקריות של תת אבחון ותת טיפול. מקור הבעיות בתפישות השגויות של גיל הזקנה בקרב הציבור, ולעיתים גם בקרב רופאי משפחה, כמצב "טבעי" ואפילו "מתבקש" הגורם לדיכאון. חשוב לזכור כי דיכאון אינו תגובה טבעית בשום מצב שהוא. העובדה שגיל הזקנה טומן בחובו משברים, אין משמעותה שדיכאון הוא התמודדות טבעית או נורמטיבית עם משברים אלה. למעשה ההיפך הוא הנכון, דיכאון מקשה על התמודדות נכונה ובריאה עם משברים ופוגע בתקשורת עם הסביבה וביכולת לבקש עזרה. אי לכך, לסביבה תפקיד חשוב מאין כמוהו בזיהוי דיכאון, בעיקר בקרב בני הגיל השלישי. במידה שמזהים תסמינים נפשיים ופיזיים המעידים על מצב נפשי רעוע, המתאפיין בחוסר אושר, בייאוש עמוק ובאובדן הנאה ברוב תחומי החיים לאורך תקופה של שבועיים לפחות, מומלץ לפנות לעזרה לגורם מקצועי מוסמך כגון רופא משפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי. למידע נוסף בנושא דיכאון ודיכאון בגיל השלישי ניתן לפנות לעמוד הדיכאון באתר
goodays.co.il

עוד על דיכאון:

הקשר בין אומגה 6 לדיכאון

דיכאון חורף: דרכים להתמודדות

דיכאון וחרדה: להשאיר את הסטיגמה מאחור

דיכאון וחרדה: יש מה לעשות

ער"ן: מישהו מקשיב לכם

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום דיכאון וחרדה