חזרה לבריאות טובה

האבנים המתגלגלות: להתמודד עם אבנים בכליות

מי צפוי לפתח אבנים בכליות, איך מזהים את התסמינים, מתי נדרשת התערבות רפואית ואילו מזונות יכולים לסייע במניעתן - כל מה שרציתם לדעת על אבנים בכליות
עדי כץ 18/06/17
האבנים המתגלגלות: להתמודד עם אבנים בכליות
כאב חד במותן וצריבה במתן שתן. אבנים בכליות, צילום: Shutterstock

 

 

כאב חד במותן? סימני דם בשתן? בחילות? יתכן שאתם סובלים מאבן בכליה. היא יכולה להיות בקוטר זעיר של כמה מילימטרים בלבד, אבל יכולה להגיע גם לגודל של כדור גולף. מדובר בבעיה כואבת, אבל בעיקר מסוכנת, שבהיעדר טיפול עלולה גם לחסל את הכליות.

 

הסטטיסטיקות מראות שכ-19% מהגברים ו-8% מהנשים יפתחו עד גיל 70 לפחות אבן אחת בכליות או בדרכי השתן. לדברי ד"ר בוריס זינגרמן, נפרולוג ומנהל מרפאת פרה-דיאליזה במחוז דן-פתח תקווה בשירותי בריאות כללית, אבנים מתפתחות בכליות כשחומרים כמו סידן, אוקסלט וחומצת שתן נמצאים בריכוזים גבוהים בשתן, או במקרים שתפוקת השתן היומית קטנה.

 

"המלחים השונים, שאמורים להיות מופרשים בשתן, מתגבשים בכליות והופכים לגבישים ואחר כך לאבנים", הוא מסביר. "יש אבנים מכמה סוגים. הסוג השכיח ביותר - כ-80% מהמקרים - מכיל סידן עם אוקסלט או עם פוספט. כ-10% מהאבנים מורכבות מחומצת שתן. האבנים הללו מצליחות, בחלק מהמקרים, לנוע לאורך דרכי השתן ולצאת מהגוף. כשזה לא קורה, יש צורך בהתערבות".

 

מי צפוי לפתח אבנים בכליות? בניגוד לכמה מחלות אחרות, כאן לגיל אין משמעות. "הגורמים השכיחים להיווצרות אבנים הם הפרשה גבוהה של סידן בשתן, הצטברות מלחים בשם אוקסלטים בשתן ורמה נמוכה של מלח בשם ציטראט", מסביר ד"ר זינגרמן.

 

למה זה קורה?

 

"התופעות האלה נגרמות לעיתים ממחלות כמו סוכרת, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, מחלות כליה מולדות, גאוט – דלקת מפרקים כרונית ואפילו השמנת יתר. במקרים נדירים יותר, אלה תופעות לוואי של ניתוחים במערכת העיכול ושל טיפולים נגד איידס וסרטן".

 

 

אבן קטנה לרוב תצא לבדה מהגוף

 

באבן גדולה שנמצאת קרוב לכליה יש צורך לטפל. צילום: Shutterstock

 

 

אבל "האבנים המתגלגלות" יכולות להתגבש לדבריו גם כתוצאה מאורח חיים בעייתי. "אדם שלא שותה מספיק נוזלים, שמתבל את המזון בהרבה מלח, צורך מזון מתועש עתיר נתרן והדיאטה שלו כוללת הרבה חלבונים מהחי כמו בשר, חלב וביצים, וסוכרים כמו סוכרוז ופרוקטוז, חושף את עצמו להיווצרות אבנים בכליות".

 

עד שלב מסוים, האבנים הללו לא מורגשות. "אבן שמגיעה לגודל של מעל 5 מ"מ, כבר תתקע בדרכי השתן ותגרום לעווית כלייתית", אומר ד"ר זינגרמן. "העווית הזו מתבטאת בכאב חד שמקרין למפשעה ולאיבר המין. בנוסף, יכולים להופיע דם בשתן, כאבים ותכיפות במתן שתן, ואפילו בחילות והקאות".


מה הסיבוכים האפשריים של המצב?

 

"המצאות אבנים בכליות או בדרכי השתן יכולה להוביל, מלבד הכאבים, גם לחום גבוה, שמעיד על חסימה וזיהום וזה מצב שמחייב פנייה דחופה למיון, לבדיקת אורולוג. חסימה מתמשכת של דרכי השתן עלולה להתפתח לאי ספיקת כליות, עד מצב של אובדן הכליות. חלק לא קטן ממטופלי הדיאליזה אצלנו התחילו מאבנים בכליות".

 

האבחון נעשה על סמך התסמינים שמתאר המטופל, בנוסף לבדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן, בדיקת תפקודי כליות ובדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד או בדיקת CT ללא חומר ניגוד. האחרונה מדויקת יותר, אבל חסרונה - מעורבות של קרינה.

 הסיכון לגבש אבן נוספת למי שסבל מהתופעה בעבר גדל ב-30%-50%. צילום: Shutterstock

 

 

איך מטפלים באבנים בכליות?

 

"אם אין חום גבוה, תפקוד הכליות תקין והאבן יחסית קטנה ונמצאת קרוב לשלפוחית, אפשר לחכות. מדריכים את המטופל לשתות הרבה, נותנים תרופות נגד הכאבים ותרופות להרפיית השופכה, והאבן תצא לבד תוך 4-6 שבועות. אבן שנפלטת בשתן, כדאי לנסות לאתר ולהביא לבדיקת מעבדה, שתקבע באיזו סוג אבן מדובר.

 

"באבן גדולה יותר, שנמצאת קרוב לכליה, יש כמה דרכים לטפל. האחת, שברוב המקרים פותרת את הבעיה, היא ריסוק של האבן בצורה לא פולשנית, בעזרת אולטרסאונד, כלומר גלי קול, הליך שנעשה בהרדמה כללית.

 

"שני סוגי ריסוק נוספים נעשים בטכניקה זעיר-פולשנית: דרך חתך בעור או דרך השופכה, מחדירים מצלמה ומרסקים את האבן באמצעות קרן לייזר או גלי קול. באבני חומצת שתן, הטיפול הוא בתרופות שמשנות את חומציות השתן".

 

 

להפחית בכמויות המלח ובחלבון מן החי

 

להרבות בשתייה ולהפחית במלח. צילום: Shutterstock

 

 

גם אם האבן עזבה את הגוף, שלמה או מרוסקת, הסיכון לגבש אחת נוספת תוך עשר שנים, גדל ב-30%-50%. איך מונעים את זה? רק דרך שינוי התנהגותי - שינוי בהרכב התזונה ובכמויות השתייה. "שתייה מספקת היא אחת הדרכים החשובות להימנע מאבנים בכליות", אומרת הדיאטנית הקלינית הגר מילר-אלמוג, העוסקת בייעוץ תזונתי לחולי כליה. "אנחנו שואפים להוציא מהגוף 2-2.5 ליטר שתן ביום, מה שמחייב לשתות שלושה ליטר מים".

 

לגבי התזונה, זה כבר תלוי בסוג האבן שיש לכם. "כל סוג אבן מתנהג בצורה קצת שונה", אומרת מילר-אלמוג. "לכן חשוב לגשת לאורולוג ולעשות איסוף שתן, כדי לאבחן את סוג האבן ולכוון את הטיפול התזונתי".

 

לדבריה, כשמדובר בסוג הנפוץ, אבני סידן אוקסלט, בעבר נהגו להגביל אנשים עם אבנים כאלה בצריכת סידן במזון, אבל היום יודעים שזו טעות והיפך הוא הנכון. הסידן מהמזון, ולא מתוספים, מונע היווצרות אבנים בדרכי השתן, כנראה מכיוון שהוא מונע את ספיגת האוקסלט במעי", היא מסבירה. 

 

"כדי להפחית את הפרשת הסידן בשתן, יש להוריד בכמויות המלח במזון. אין צורך למשל להגביל אכילת מוצרי חלב, למי שרגיל אליהם, למרות שאני לא ממליצה עליהם, מה גם שהם תורמים כמות גדולה מאוד של מלח לתזונה. בגבינות מלוחות למשל, ואפילו בגבינת קוטג', יש הרבה מאוד מלח".

 

הפחתת המלח מהתזונה מומלצת מסיבות רבות, לדבריה, בין השאר כדי להכיר את הטעם האמיתי של המזון. זוהי הנחיה שתתאים לבעלי כל סוגי האבנים. "ככל שהשתן מרוכז, גדל הסיכוי להתגבשות אבנים", מסבירה מילר-אלמוג. "אם מוציאים את אחד המינרלים, אפילו רק מלח, הריכוז של השתן יורד".

 [#middleBanner] 

כלל חשוב נוסף למי שמועד ללקות באבנים מסוג סידן אוקסלט, הוא הורדת כמות האוקסלט במזון. אוקסלט, או חומצה אוקסלית הוא סוג של מלח המתקשר עם הסידן, ועלול להוביל בין השאר לאבנים בכליות. במצב בריא, האוקסלט לא נקלט במעיים אלא נפלט בצואה. הבעיה נוצרת כשמסיבה כלשהי יש קליטה מוגברת שלו במעי.

 

אוקסלטים נמצאים, למרבה הצער, במאכלי בריאות רבים: בירקות ופירות למשל, כמו תרד, ובמידה פחותה יותר גם בפטרוזיליה, מנגולד, פירות יער, תותים, מנגו, תאנים וגם בשקדים, אגוזי קשיו, קינואה, קקאו ומוצרי סויה. "מדובר אמנם במאכלים בריאים", אומרת מילר-אלמוג, "אבל לא במקרה הזה. צריך להחליף אותם במזונות בריאים אחרים, עם פחות אוקסלט. אגב, המיתוס שחליטת פטרוזיליה הידועה כמשתנת, יכולה לעזור במקרים כאלה, שגוי. הפטרוזיליה עשירה באוקסלט".

 

עוד רכיב שכדאי להפחית, אם לא להוריד לגמרי מהתפריט, הוא חלבון מן החי, הידוע כמעודד הפרשת סידן. "דיאטות אטקינס ופליאו למיניהן, שדוגלות באכילה מוגברת של חלבון מהחי, עלולות להעלות את הסיכון לאבנים בדרכי השתן, בעיקר לאבני חומצת שתן", אומרת מילר-אלמוג. "אפשר לצרוך חלבון, אבל להעדיף ממקור צמחי - קטניות למשל, שפחות גורם להפרשת סידן". 

 

רכיבים תזונתיים שכדאי דווקא להרבות בצריכתם הם האשלגן, שמצוי בבננות, במלון, בקיווי, במנגו, באבוקדו, בעדשים ועוד, מגנזיום שמצוי בעלים ירוקים דלי אוקסלט כמו חסה, קטניות, דגנים מלאים, גרעינים, אגוזי ברזיל, סובין וערמונים, וציטראט, שמצוי בפירות הדר ובירקות רבים. "כל זה מתיישב עם ההמלצות לבחור בתזונה הים-תיכונית", אומרת מילר-אלמוג, "שמבוססת על מזון מהצומח, שמן זית והמעטה בחלבון מהחי".

 

 

בעירה פנימית: 10 דרכים למנוע צרבת

מיואשים מהאלרגיות העונתיות?

איך למנוע דלקת ריאות?

כל הדרכים לקבל ויטמין D

האם הסידן שאנו צורכים בתזונה באמת מספק?

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי

6 טעויות בריאות שאנו עושים אחרי גיל 50

 

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה  

 

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה

המחלה הקטלנית שאין לה תסמינים

בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן

כדי להבין מהי מפרצת בטנית (או אאורטה בטנית), יש להבין תחילה איך פועל...

לקריאת הכתבה
איך שעון החורף משפיע על הגוף שלנו?

הלילהכולנו הזזנואת השעונים שעה אחת אחורה (אוקי, בואו נודה בזה, בעידן הדיגיטלי הרוב הוזז אוטומטית, ולנו רק...

לקריאת הכתבה
לקראת כיפור: כך תעברו את הצום בשלום

יום כיפור מתקרב ואיתו השקט המוכר, ריח מרק העוף שמתפשט ברחובות לפני כניסת החג, שמץ של נוסטלגיה, אווירת...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה