האיש שהמציא את עצמו מחדש בתקופת הקורונה

אם יש משפט שרבים אוהבים להשתמש בו בתקופת הקורונה, ויחד עם זאת נראה כי הוא הכי לא מתחבר לימים הללו, הוא "להפוך את הלימון ללימונדה". איך אפשר להפוך לימון כה חמוץ, שסוגר רבים מאיתנו בבית בפחד וחוסר ודאות, ללימונדה מתקתקה? ובכן, מתברר שאפשר. אריה וקנין מהרצליה בן ה-60, שהתפרנס כל חייו הבוגרים מתחום התיירות, החליט לא להיכנע למצב החדש שנכפה עליו בעקבות התפשטות הנגיף וסגירת השמיים, והמציא את עצמו מחדש כסקיפר ושף, בטיולי שיט המלווים בארוחות שף שהוא מוציא לאורך חופי ישראל.

כדי לעשות מהלך כזה צריך לא מעט אומץ, בטח בגיל בו אחרים היו חושבים אולי על פנסיה מוקדמת. אבל קורות החיים של וקנין, גרוש, אב לשלושה ילדים וסב לשלושה נכדים, מלמדים שאומץ לא חסר לו. מי שנולד במרוקו ועלה לצרפת כתינוק עם משפחתו, עלה לארץ לבדו מטעמי ציונות כשהיה בן 18, והתגייס לחיל השריון. כשנה לאחר מכן הגיעו גם הוריו. עברית הוא למד "תוך כדי תנועה", כפי שהוא מגדיר. "רציתי לשרת בחיל הים בגלל האהבה הגדולה שלי לים, אבל אמרו לי ששם לא מקבלים עולים חדשים", הוא מספר. "ההורים החדירו בנו ציונות ואני עליתי מטעמים ציוניים נטו. בגיל העשרה כשאתה מחפש את עצמך, הציונות היא זו שהניעה אותי".

לאחר השירות הצבאי החל לעסוק בענף התיירות. "הייתי בעיקר על קו צרפת-ישראל, ארגנתי טיולים של ישראלים לצרפת וגם של צרפתים לארץ, חלקם חילופי נוער, תלמידים מבתי ספר נוצריים שמגיעים לבתי ספר ישראליים ולהפך". ב-7 השנים האחרונות בסיס העסק היה בצרפת ווקנין הפעיל אותו משם. רק לפני כשנה העתיק את הפעילות לארץ, כדי שיוכל לשלוט עליה מכאן. 2020 הייתה אמורה להיות שנה מצוינת עבורו בפן העסקי, אבל אז הגיעה הקורונה. "עברנו ממאה לאפס", הוא נזכר, "היו שבועיים של הלם. שאלות כמו מה אני עושה עם עצמי עכשיו? גם מבחינת תעסוקה אבל בעיקר כדי להרגיש מועיל וחיוני. בשבועיים האלה ממש פחדתי להיכנס לדיכאון, אבל זה לא הטבע שלי להיכנס לדיכאון ולהתבכיין. ברגע שהבנתי שהסיפור הזה הולך להימשך הרבה זמן, החלטתי שאעשה עם עצמי משהו".

"העסק החדש משלב את כל האהבות הגדולות שלי"

השלים לימודים לסקיפר משיט בשכר וכרת הסכמים עם בעלי יאכטות מסחריות. אריה וקנין, צילום באדיבותו

איך נולד הרעיון להוציא טיולי שיט בליווי שף, כשאתה על תקן השף והסקיפר?

"זה רעיון שהסתובב אצלי בראש כבר תקופה. הפנסיה שלי מאד קטנה ובעייתית וידעתי שבגיל 70 אצטרך להשלים הכנסה, וחשבתי תמיד להשלים אותה בים, שאני מאד אוהב. בנוסף אני מאד אוהב לבשל - למדתי בעברי בישול בצרפת אצל מארק ורה, שף 3 כוכבי מישלן, ובמהלך הזמן, בגלל שארגנתי הרבה סיורים קולינריים בצרפת במסגרת עסק התיירות שהיה לי, השתתפתי בעצמי בכמה קורסי בישול אצל שפים מובילים בצרפת, בנוסף ללימודים ההם. מה שהשלים את התמונה זו העובדה שיש לי יאכטה ורישיון סקיפר - רישיון משיט - כבר המון שנים. החלטתי להשלים את הלימודים לסקיפר משיט בשכר, כזה שיכול להשיט טיולים. אחרי כל מיני דחיות עקב הקורונה הצלחתי לעבור את המבחנים ולקבל את התעודה. בגלל שבארץ אנחנו אלופי העולם בבירוקרטיה, צריך שגם ליאכטה יהיה רישיון מסחרי ואין כזה רישיון ליאכטה שלי, אז כרתי הסכמים עם בעלי יאכטות מסחריות, וכך נולד העסק החדש, שמשלב את כל האהבות הגדולות שלי – הים, השיט והבישול. אין אף אחד היום שמבשל ארוחות ברמה גבוהה על יאכטה בים כמו שאני מתיימר לעשות".

העסק החדש של וקנין החל לפעול לפני כחודש. "הכל כבר היה מוכן, רק היה חסר שאעבור את המבחן של סקיפר משיט בשכר. למחרת כבר התחלתי לעבוד. חברים שלחו חברים, וכך אנשים הגיעו אלי. אני עובד על יאכטות מגוונות, מיאכטה קטנטנה שמכילה לא יותר מ-4 אנשים, ומתאימה בעיקר לזוגות, ועד יאכטה של 14 איש, עם הקפדה כמובן על מגבלות הקורונה של משרד הבריאות", הוא אומר. "בשלב מסוים חשבתי למכור את היאכטה שלי ולקנות יאכטה מסחרית, בגלל הדרישות הבירוקרטיות, אבל זה היה מכניס אותי לברוך כלכלי. הבן האמצעי שלי בנה לי תוכנית עסקית מאד טובה, והגענו למסקנה שעדיף שאשכור כלי שיט מסחריים. ככה אם אני עובד אני מרוויח, ואם לא, לפחות אני לא מפסיד".

מה קורה שם בהפלגה?

"אנחנו שטים לאורך חופי הארץ, החופים בישראל יפהפיים, ואני מבשל מול העיניים של המשתתפים. חלק גדול מהאוכל אני מכין מראש, את כל המנות הקרות למשל. אנחנו אוכלים בלב ים וגם קופצים למים, וחוזרים אחרי השיט למרינה, שם אני עורך את השולחן ומגיש להם את שעשועי החך. אני מקפיד לקנות רק חומרי גלם טריים ורק ביום ההפלגה. לגבי התפריט, אני מתאים את עצמי לקהל, יש גם כל מיני אלרגיות למיניהן ויש תפריטי ילדים. יש לי מגוון מאד גדול של מנות, מדגים דרך בשר וטאג'ין מרוקאי, אבל אין ספק שבים דגים הם המנה הכי פופולרית. מעבר להפלגות האלה, אני מוציא גם הפלגות לאורך חופי הארץ של יותר מיום אחד - מאשקלון להרצליה, לפעמים מפליגים עד לעכו, או בכיוון ההפוך אם הקהל צפוני".

"למדתי בקורונה שהגיע הזמן להאציל סמכויות"

אוהב גם לדוג. אריה וקנין, צילום באדיבותו

איך הגיבו לשינוי העסקי שלך המשפחה? החברים?

"כל המשפחה, אפילו ההורים המבוגרים שלי, כל כך שמחו ואמרו לי 'כל הכבוד', חלק בהערצה אני חייב לומר, כל כך הרבה פירגון קיבלתי, על איך שבגילי הצלחתי להמציא את עצמי מחדש בזמן כל כך קצר. הילדים שלי הרימו לי עמודי עסק באינסטגרם ובפייסבוק, עזרו לי מאד בשיווק הדיגיטלי, אחד הבנים עוזר לי בניהול חשבונות. אני טיפלתי בשיווק עם הקשרים הטבעיים שיש לי - כל אנשי התיירות שגם מחפשים עכשיו פרנסה בארץ".

ומה תעשה בחורף, כשאנשים פחות יוצאים לבלות בארוחות שיט?

"התחלתי ללמד מפרשנות להכשרת סקיפרים, בינתיים פעם בשבוע, ואני גם מוציא הפלגות דיג, אני מאד אוהב לדוג. אפשר גם להוציא הפלגות בלי ארוחה, וגם אז יש אינטראקציה ואני מפעיל את האנשים, אני מעביר את המסר שכדי להפעיל את היאכטה יש משמעות למיקום שאנשים עומדים בו. אנחנו תלויים אחד בשני וצריכים לעזור אחד לשני, וזה מסר לחיים".

וביום שאחרי הקורונה, אתה חושב שתחזור לעיסוק המקורי שלך בתיירות?

"שאלה טובה. אני רואה את עצמי כאיש עסקים בתחום התיירות, למרות שמה שמלהיב אותי זה העניין החינוכי, חילופי הנוער, בעברי הייתי מאד פעיל גם בפרויקט 'מסע' ו'תגלית'. כשהבאתי קבוצות של צרפתים לארץ הייתי מביא אותם גם לסייר ברמאללה, ומאד אהבתי את זה. אני חושב שבקורונה למדתי שהגיע הזמן להאציל סמכויות על אחרים ולשחרר קצת, ואז תהיה לי האפשרות לעשות את שני הדברים, גם את מה שעשיתי לפני הקורונה וגם את מה שאני עושה עכשיו. יהיה לי מאד קשה לסגור ולהניח בצד את מה שהקמתי עכשיו, וגם פיתחתי סנטימנטים לעסק החדש, אפילו ללוגו. אולי אני רגיש מדי אבל אני איש שמתרגש מדברים, אני נהנה מזה שאני כל יום פוגש אנשים אחרים, משפחות, סטודנטים, ואני נמצא בים שאני כל כך אוהב, ומבשל שזה גם משהו שאני אוהב לעשות".

מה המסר שלך לבני גילך שקוראים את הכתבה הזו?

"שאף פעם לא מאוחר להמציא את עצמנו מחדש. צריך להסתכל על הדברים בצורה חיובית, ולזכור שאנחנו תמיד מסוגלים לעשות משהו. לא להתבייש לחפש גם עזרה הדדית, כי מכל אחד אפשר ללמוד משהו".

הנשים שמצאו חיים חדשים ביוגה

מאיש הייטק ופיזיקאי לבודהיסט רוחני

סבתא עם סטייל: ממורה לסטייליסטית בגיל 60+