האם יש לי אוסטאוארתריטיס ואיך מטפלים בה?

[u]
מה זה אוסטאוארתריטיס?
[/u] אוסטאוארתריטיס היא מחלת מפרקים ניוונית כרונית אשר באה לידי ביטוי בשחיקה של (OA) אוסטאוארתריטיס - הסחוס במפרק אחד או יותר. הסחוס משמש כמבודד בין העצמות, כמונע חיכוך וכמפזר את העומס במפרק. במצב של אוסטאוארתריטיס, המשטח החלק של הסחוס הופך מחוספס וגורם לגירוי במפרק. במצבים מתקדמים יותר, בהם הסחוס נשחק למדי, נוצר חיכוך בין שתי עצמות המוביל לכאב ולהגבלה בטווח התנועה. שחיקת סחוס יכולה להתרחש בכל מפרק, אך היא נפוצה יותר במפרקים נושאי משקל כגון הירך והברך. שחיקת סחוס נפוצה יחסית גם במפרקי כף היד ועמוד השדרה. על פי הספרות, המחלה נפוצה כיום בקרב 40 מיליון אמריקאים בכל הגילאים, כאשר 70%-90% מהאמריקאים מעל גיל 75 סובלים מהפתולוגיה במפרק אחד לפחות. גברים ונשים כאחד לוקים במחלה במידה שווה, כאשר בגיל הצעיר היא נפוצה יותר בקרב גברים, ואילו מעל גיל 55 היא נפוצה יותר בקרב הנשים. [u]
האם אני סובל מאוסטאוארתריטיס?
[/u] הסימנים והסימפטומים שונים מאדם לאדם ומתפתחים לרוב בצורה הדרגתית. בעקבותיהם תיגרם פגיעה משמעותית בתפקוד אצל אחוז מסוים מהסובלים, בזמן שאחרים ידווחו על סימפטומים שהשפעתם קלה, למרות השחיקה הדרמטית המופיעה בצילומי הרנטגן ובאמצעי ההדמיה השונים.
הסימנים והסימפטומים השכיחים:

כאב
: יופיע בזמן תנועה, לאחר פעילות ממושכת או לאחר פרק זמן של חוסר פעילות (אימוביליזציה), כגון ישיבה ממושכת. לרוב הכאב מוחמר במהלך היום. בדרגה גבוהה של שחיקה יתכן כאב גם במנוחה על רקע החיכוך הקבוע בין העצמות.
רגישות יתר
(הלודיניה): אפילו במגע או לחץ קל.
רגישות
: בזמן תנועה במפרק.
נוקשות
: מופיעה לרוב בבוקר, או לאחר פרק זמן של חוסר פעילות.
הגבלה בטווחי תנועה
: ההגבלה מתבטאת לרוב בסוף טווח כיפוף אך בעיקר בישור של המפרק. זוהי תנועה חשובה, והגבלה שלה במפרקים נושאי משקל כמו הירך, הברך או הקרסול עלולה להגביל באופן משמעותי את ההליכה.
שינוי במנח ציר הברך
: שינויים לכיוון ולגוס או ורוס, בציר הצידי של הברך.
חולשת שרירים
: כתוצאה מכאב, הגבלה בתנועה והימנעות מנשיאת משקל על הרגל.
פגיעה ביציבות המפרק
: עקב היחלשות השרירים סביב המפרק.
זיזים ג
רמיים (hard lump): יופיעו לרוב כנפיחות/בליטה קשה.
צליעה
: הצליעה מוחמרת עם התקדמות שחיקת הסחוס ויכולה להופיע במקרים של מעורבות מפרקים נושאי משקל כגון הירך, הברך והקרסול.
נפיחות
: תוך או חוץ מפרקית.
חריקות במפרק
: הגורמות למחלת מפרקים ניוונית הינן לרוב אידיופטים ואינם ברורים.


בספרות, הגורמים למחלה שנויים במחלוקת ולרוב זהו שילוב של מספר סיבות. גורמים אלו כוללים: ? משקל יתר ? תהליך ההזדקנות ? עומס יתר, או פגיעה של המפרק ? חולשת שרירים אוסטאוארתריטיס ראשוני מיוחס לרוב לתהליך ההזדקנות. עם העלייה בגיל גדלה כמות המים בסחוס והרכב החלבון משתנה. השימוש החזרני במפרקים לאורך השנים גורם לגירוי ולתהליך דלקתי של הסחוס המתבטאים בכאב ובנפיחות מפרקית. אוסטאוארתריטיס משני עשוי להופיע על רקע מחלות ופתולוגיות אחרות כגון: משקל יתר, טראומה, ניתוח במפרק, דפורמציות מפרקיות מולדות, גמישות יתר, או חוסר יציבות של המפרק, סוכרת, מחלת gout, ועוד. [u]
הטיפול
[/u] מטרת הטיפול באוסטאוארתריטיס הינה לשפר ולשמר את תפקוד המפרק ואיכות החיים על ידי הפחתת הכאב וזירוז ריפוי הדלקת המקומית. מטרה נוספת לטיפול היא הפחתת מידת העומס על האזור הפגוע והעברת העומס לאזור בריא יותר, על ידי שינוי מעבר הכוחות ביחס לציר הגפה התחתונה. הטיפול חייב להתחיל באופן שמרני ובהתאם לתוצאות יש לשקול התערבות ניתוחית בהמשך. לא קיים טיפול שביכולתו לעצור את התנוונות הסחוס, או לתקן סחוס פגוע.
טיפול שמרני:
[u]מנוחה יחסית [/u]- מנוחה מפחיתה את העומס על המפרק, מקלה על הכאב ומורידה את הנפיחות. יש להפחית באופן זמני את העוצמה ו/או את תדירות הפעילויות הגורמות לכאב. [u]פיזיותרפיה [/u]- חשוב מאוד לאבחן את מקור הכאב וההגבלה. יש לזהות איזה חלק מהמפרק מעורב ואם יש תרומה של פגיעה ברקמות חוץ-מפרקיות. המקור לשינויים ולכאבים במפרק עשוי להיות גם ריקמה רכה. לכן, חשוב מאוד לבצע אבחנה מבדלת ולאתר את המקור האמיתי לכאבים. מטרתו של הטיפול, בהתאם לממצאים, הוא להפחית את הכאב, להגדיל את טווח התנועה במפרק ולחזק את השרירים. [u]תרגול [/u]- התרגול מחזק את השרירים סביב המפרק, מונע קשיון מפרקי ומשפר ומשמר את תנועתיות המפרק. בנוסף, פעילות ותרגילים יתרמו להורדת משקל ולשיפור סבולת. מומלץ מאוד לשחות מאחר והפעילות מתבצעת ללא נשיאת משקל והעומס על המפרקים מינימלי. פעילויות מומלצות נוספת כוללות הליכה ורכיבה על אופניים. בכל מקרה, יש להימנע מתרגול המעורר או מחריף את הכאב. [u]ירידה במשקל [/u]? זהו חלק חשוב בטיפול מאחר ומשקל עודף מגביר את העומס על המפרקים הנושאים משקל, כגון הברכיים והירכיים. ירידה במשקל תתרום להפחתת הסימפטומים של אוסטאוארתריטיס. [u]טיפול תרופתי [/u]- ניתן לשלב טיפול תרופתי להפחתת כאב כגון תרופות אנטי-דלקתיות, תוספי מזון, או משחות המכילות גלוקוזאמין. במידה ולא חלה הטבה משמעותית בטיפול השמרני, ניתן לשקול התערבות ע"י זריקות. * זריקות קורטיזון - מפחיתות כאב במהירות ומשמרות תפקוד. הזרקות חוזרות מזיקות לריקמה ולעצמות ולכן השימוש בהן צריך להיות מושכל ומוגבל (לא יותר מ-4-3 זריקות בשנה) בהמלצת הרופא המטפל. * זריקות hyaluronic acid - ניתנות במצבים של אוסטאוארתריטיס חמור שאינו מגיב לירידה במשקל, תרגול, או טיפול תרופתי אחר. חומר זה מעלה את הצמיגיות של הנוזל המפרקי ובכך משפר את הסיכוך במפרק ומפחית את החיכוך. קיימת השערה כי החומר משפיע ישירות על הרצפטורים של הכאב ובכך מתווספת השפעה מפחיתת כאב.
טיפול ניתוחי
טיפול זה מתאים רק למטופלים עם שחיקת מפרקים חמורה המשפיעה על התפקוד היומיומי, ושאינה מגיבה לטיפול שמרני . [u]החלפת מפרק [/u]? החלפת המפרק הפגוע בפרוטזה העשויה פלסטיק, פוליאתילן, מתכת, טיטניום, או חרסינה. הניתוחים הנפוצים ביותר להחלפת מפרק הינם במפרקי הברך והירך. [u]הטריה וניקוי המפרק [/u]- הסרת חלקי סחוס ועצם חופשיים סביב המפרק במטרה להפחית כאב. הטיפול יעיל למקרים בהם המטופל מתלונן על תחושת "נעילה" של המפרק בעקבות חלקי סחוס קרוע, או חתיכות עצם חופשיות. הניתוח מתבצע באמצעות ארתרוסקופיה שהינה החדרת מצלמה וציוד ניתוחי דרך חתכים מזעריים סביב המפרק. [u]Osteotomy [/u]- הסרת עצמות וארגונן מחדש. פרוצדורה זו רלוונטית כאשר קימת דפורמציה במפרק, או כאשר החלפת מפרק אינה מומלצת, למשל אצל צעירים. [u]
אבחון מושכל
[/u] כאשר קיים חשד להמצאות המחלה, יש לברר לגבי משך ואופי הסימפטומים ולבצע בדיקה פיזיקלית של המפרק הכאוב וסביבתו. על מנת לאבחן טוב יותר נעזרים בבדיקות הבאות:
צילום רנטגן
? הממצאים השכיחים כוללים היעלמות של הסחוס המפרקי, היצרות של המרווח המפרקי, אוסטיאופיטים וזיזים גרמיים. חשוב לציין כי קיימים מצבים של שחיקת מפרקים בהם צילום הרנטגן תקין, או לחלופין קיימים מצבים בהם צילום הרנטגן מצביע על שינויים מפרקיים קשים אך הנבדק אינו סימפטומטי. חשוב לא להסתמך על צילום הרנטגן בלבד בקביעת האבחנה.
בדיקות דם
? לא קיימת בדיקת דם המאבחנת אוסטאוארתריטיס, אך נעזרים בבדיקות דם על מנת לבצע אבחנה מבדלת ולשלול מצבים אחרים של דלקות מפרקים המדמות אוסטאוארתריטיס. לרוב, שקיעה מוחשת בדם מעידה על דלקת, עלייה בחומצה האורית בדם מחשידה למחלת Gout, ובדיקת נוגדנים בדם יכולה להצביע על מחלות ראומטיות כגון לופוס או Ankylosing spondylitis.
בדיקת הנוזל המפרקי
? שאיבת הנוזלים מהמפרק באמצעות מחט לצורך בדיקה. בדיקת הנוזל עוזרת לשלול מחלות או מצבים אחרים במפרק כגון דלקות, זיהום, או מחלות ראומטיות אחרות. במצבים של אוסטאוארתריטיס ספירת כדוריות הדם הלבנות בנוזל המפרקי היא לרוב פחות מ-500 כדוריות למ"ל והן מורכבות בעיקר מתאים מונונוקלארים. בדלקות או זיהומים של הנוזל המפרקי ספירת כדוריות הדם הלבנות היא לרוב מעל 2000 כדוריות למ"ל והן מורכבות בעיקר מתאים נויטרופילים.
ארתרוסקופיה
? טכניקה ניתוחית אבחנתית במהלכה מוחדרת מצלמה קטנה מאוד לתוך המפרק המאפשרת הסתכלות פנים מפרקית. הטכניקה פחות נפוצה בקביעת אבחנה של אוסטאוארתריטיס.
אין לאבחן על פי צילום בלבד!
מאחר וצילום הרנטגן הינו בדיקה פשוטה, זמינה ולא פולשנית, משתמשים בה לרוב לקביעת אבחנה של אוסטאוארתריטיס. בדיקה זו אינה מספיקה כדי לקבוע אבחנה. בקרב 80% מהאוכלוסיה מעל גיל 55 תופיע תמונה רנטגנית אופיינית לאוסטאוארתריטיס: שינויים ניוונים, אוסטאופיטים והיצרות של המרווח המפרקי, וכן שכיח שיהיו תלונות על כאבים, הגבלה בתנועות המפרקים וחולשת שרירים באותה קבוצת גיל. חשוב לזכור שלא כל מטופל בעל תמונה רנטגנית מתאימה אכן סובל מאוסטאוארתריטיס. לכאבים, חולשה והגבלות בטווחי התנועה קיימים הסברים אחרים רבים ומגוונים: דלקת, טראומה למפרק, זיהום, מחלות אוטואימוניות ומחלות פרקים אחרות. לכן, בטרם קביעת אבחנה של אוסטאוארתריטיס יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומשפחתו, לשים לב היטב לאופי התלונות שלו, לבצע בדיקה פיזיקלית מלאה למטופל ולהשתמש בבדיקות עזר נוספות. כיום ברשות הרפואה המודרנית כלי אבחנה נוסף, זמין, שאינו פולשני או מערב קרינה מסוכנת ומיותרת ? מעבדות לניתוח הליכה ותנועה.


[u]
בדיקת ניתוח הליכה ככלי לאבחון וטיפול באוסטאוארתריטיס
[/u] ניתוח הליכה ותנועה (Gait and Motion Analysis) עוסק בבדיקת הניידות של גוף האדם. זוהי הבדיקה המקיפה ביותר לכל סטיית הליכה או סימפטום המופיע בזמן תנועה. הבדיקה מאפשרת לראות במדויק את תנועות הנבדק בכל מפרק ומפרק, את הסטיות מהנורמה בתבנית התנועה ואת ההבדלים בין צד ימין לשמאל. כמו כן, יכולה הבדיקה להסביר כיצד מפרק אחד משפיע על מפרקים נוספים בגוף. אוסטאוארתריטיס גורם לשינויים במנח המפרקים והגפיים וכך למעשה גורם לשינויים, תיקונים ופיצויים אשר באים לידי ביטוי בתבנית ההליכה. שינוי במפרק אחד משפיע על תנועותיהם של מפרקים סמוכים. התפתחות של אוסטאוארתריטיס במפרק הברך גורם לשינויים בתנועות של מפרק הירך, ומצד שני שינוי באנטומיה של מפרק הירך בעקבות ניתוח להחלפת מפרק, למשל, עלול להיות גורם מזרז לאוסטאוארתריטיס בברך. בעזרת בדיקה מקיפה של תנועות המפרקים ניתן לאבחן במדוייק את מיקום הפתלוגיה ואת הגורמים המאיצים את התפתחותה, או "נקודות חולשה" אשר עשויות לגרום להופעה של אוסטאוארתריטיס. במסגרת מחקר, בוצעה בדיקת ניתוח הליכה תלת מימדית על 45 נבדקים ונמצא כי קיימות תבניות תנועה השונות מהנורמה באגן ובירך אצל נבדקים עם אוסטאוארתריטיס בברכיים. בנוסף נמצא כי יש שוני בתבניות התנועה באגן ובירך בין נבדקים הסובלים מאוסטאוארתריטיס שמקורו במדור הלטרלי של הברך, לעומת מטופלים הסובלים מאוסטאוארתריטיס במדור המדיאלי של הברך. אבחנה של אוסטאוארתריטיס על סמך צילום רנטגן בלבד (מה שלרוב נעשה כיום), קובעת שמרבית האוכלוסיה מעל גיל 55 סובלת מאוסטאוארתריטיס. לצורך אבחון מדוייק חשוב להבין את המכאניקה של המפרקים, לאבחן את ציר התנועה תוך כדי הליכה, ובכך לזהות את האזור המועמס באופן מדוייק. למשל: במידה ואזור הפגיעה הוא הברך, חשוב לאבחן האם מדובר במפרק הברך הפנימי, החיצוני, או הקדמי. בנוסף, על ידי אבחון וניתוח תנועה אפשר לזהות גורמים נוספים שיכולים לתרום ולגרום לעומס על המפרק הפגוע, כמו הבדל באורך רגליים (לפני ואחרי החלפת מפרק), חולשת שרירים, כאב ממקור של רקמה רכה, תבנית הליכה לא תקינה ועוד. על פי תוצאות הבדיקה אפשר לבנות תוכנית טיפולית לתיקון המנחים והתנועות האבנורמליות במפרקים. תיקון תבניות התנועה הלקויות יפחית את העומס מהאיזור הפתלוגי על ידי תרגול וחיזוק, בנית מדרס או שינוי בזוית הנעל, מתן הגבהה וכו'. מטרת האבחון על ידי ניתוח תנועה היא זיהוי הגורם לשחיקה בסחוס (מעבר לסיבות הקשורות בהזדקנות), והטיפול הוא תיקון הביומכאניקה הלקויה, ואינו טיפול סימפטומטי בלבד.
מהלך הבדיקה
במהלך הבדיקה מודבקים סמנים מחזירי אור על מפרקיו של הנבדק כך שבזמן תנועה, הליכה או ריצה הסמנים נקלטים על ידי מערכת מצלמות אינפרא-אדום מיוחדות אשר ממוקמות סביבו. מערכת המצלמות קולטת את הסמנים בקצב גבוה של 120 תמונות בשנייה, המאפשר דיוק מרבי בקליטת הנתונים אשר מועברים למחשב בעל תוכנה מיוחדת. תוכנת המחשב מעבדת את תנועות הסמנים במרחב לדמות תלת-מימדית המייצגת את תנועותיו של הנבדק ברמת דיוק של 0.17 מ"מ. תנועות הגוף מתורגמות לערכים מספריים וגראפיים, בעזרתם ניתן לאתר את מקור הבעיה ועל ידי כך למעשה, להביא לפתרונה. לפני הבדיקה הדינאמית של קליטת הסמנים, הנבדק עובר בדיקה קלינית מלאה הכוללת ראיון לגבי סימפטומים, היסטוריה רפואית ובדיקה פיזיקלית הכוללת: בדיקת יציבה, מנח כפות רגליים, אורך רגליים, רוחב מפרקים, טווחי תנועה בכל מפרק, כוח שרירים, ועוד. לסיכום - האבחון משלב ממצאים קליניים, הערכה ביו-מכאנית וממצאי סטיות הליכה המאפשרים את חשיפת המקור לסימנים ולסימפטומים. לפיכך, קיימת היכולת להתאים את הטיפול האופטימלי לנבדק. חשוב לציין כי ידע והבנה בביומכאניקה של גוף האדם הינם כלים יעילים ביותר באבחון של אוסטאואתריטיס מאחר והם מאפשרים את חשיפת המקור לפתולוגיה ובכך ניתן הטיפול אשר יכול למנוע או לעכב התחלה או החרפה של סמפטומים. בריאות שלמה!
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

[u]
פורום אורטופדיה
[/u]

[u]
פורום פיזיותרפיה
[/u]

[u]
פורום ראומטולוגיה, מחלות פרקים, שיגרון, זאבת, פיברומיאלגיה
[/u]