השקעות בשוק ההון: כך תיצרו את תיק ההשקעות הנכון עבורכם

בשיתוף VIDEA

בגיל הבוגר לרבים מאיתנו יש סוג כזה או אחר של חיסכון - בין אם מדובר בחיסכון של שנים, ובין אם בכספי פיצויים שהתקבלו לאחר פרישה, בירושה, או כתוצאה ממכירת דירה גדולה ומעבר לדירה קטנה יותר, עם עזיבת אחרון הילדים את הקן. באופן טבעי, נרצה להשקיע את הכסף כך שיניב לנו תשואה טובה ולא סתם "יישב" בחשבון עו"ש בבנק, כששוק ההון הפך לאפיק השקעה מרכזי ומבוקש למטרה זו - בפרט כשקיימת היום האופציה להיכנס לשוק ההון גם עם סכומים התחלתיים נמוכים של 50 אלף שקלים.

חשוב לדעת שבניית תיק השקעות מצריכה חשיבה והבנה עמוקה של הצרכים שלכם, המטרות שלכם וגם של מאפייני האישיות שלכם, ותיק ההשקעות של בן משפחה, למשל, לא בהכרח יתאים גם לכם. כדי להחליט איך לבנות את תיק ההשקעות המומלץ לכם, כדאי להתייחס לכמה היבטים חשובים:

מה מידת הסיכון שאתם מוכנים לשאת?

כל משקיע רוצה לקבל את התשואה הגבוהה ביותר על הכסף שלו בסיכון מינימלי, אבל סיכון וסיכוי הולכים יחד: ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך גם הסיכון בדרך כלל גדול יותר. לכן, כדי להחליט על תיק ההשקעות המתאים לכם, עליכם בראש ובראשונה להגדיר את רמת הסיכון שאתם מוכנים לשאת, בהתאם לטווח ההשקעה שלכם, למטרת ההשקעה, למצב הכלכלי שלכם, אבל גם לאופי ולמבנה האישיות שלכם. הגדירו רמת סיכון כזו שלא תכניס אתכם לחרדות או לתחושות קשות, גם בתקופות של ירידות בשוק ההון. בדקו עם עצמכם, האם עבור פוטנציאל תשואה גבוה בטווח הארוך אתם מוכנים לשאת הפסד בטווחי זמן קצרים? חשוב להבין שהשקעה בשוק ההון היא ריצה למרחקים ארוכים - יכול להיות מצב שבמשך פרקי זמן מסוימים של ההשקעה חלק מהנכסים הפיננסיים בתיק שלכם יציגו הפסדים, כפי שראינו לא אחת בתקופת הקורונה, אך בהמשך ייתכן והמצב יתאזן ויביא רווחים. ככלל – ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך גדל הסיכוי להרוויח בשוק ההון.

פזרו את ההשקעות שלכם

אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. צילום: Shutterstock

אחת הדרכים להפחית את הסיכון מבלי לוותר על פוטנציאל התשואה היא לפזר את ההשקעות, כלומר לערב מספר רב של ניירות ערך באותו תיק, מה שיאזן את תיק ההשקעות וישמור על יציבות יחסית, גם במצבי קיצון. הרעיון ותיק ואינטואיטיבי: לא לשים את כל הביצים בסל אחד, כלומר לא להשקיע רק במניות ספציפיות או בסקטורים ספציפיים שמתנהגים דומה, אלא במגוון רחב של נכסים פיננסיים, שמגיבים באופן שונה לשינויים שעשויים לקרות בעולם. המשמעות היא שמצד אחד מוותרים על פוטנציאל לתשואה גבוהה של מניה ספציפית במקרה של קפיצה גדולה ביחס לשוק, אך מהצד האחר מפזרים את הסיכון, ונמנעים מהפסד גדול במקרה של צניחה גדולה של אותה מניה. צניחה כזו אירעה למשל בין 2006-2010 למניית בלוקבסטר, שבתקופה לא ארוכה ירדה כמעט לשווי אפס במקביל לכניסת נטפליקס לשוק, שטרפה את הקלפים בתחום הפעילות של בלוקבסטר. דוגמאות נוספות אפשר למצוא בתקופת הקורונה: מניות חברות התעופה והתיירות למשל ספגו פגיעה קשה באותה תקופה, ומי שהשקיע רק בענף זה ספג הפסדים עצומים. סיכון וסיכוי הולכים יחד, זוכרים? פיזור מביא לפחות תנודתיות, ובטווח הרחוק, מניב תשואה טובה יותר.

לרוץ רחוק

אפרופו טווח ארוך, דרך נוספת להוריד את הסיכון שלא על חשבון התשואה היא הארכת משך ההשקעה: ככל שההשקעה תהיה לטווח ארוך יותר, כך עולה הסבירות לתשואה גבוהה יותר. בגלל התנודתיות הנלווית להשקעה בשוק ההון, השקעה לטווח ארוך של 5 שנים לפחות צפויה להיות משתלמת יותר מהשקעה לטווח קצר, ולייצר תשואות גבוהות יותר. למרות זאת, הכסף זמין לגמרי וניתן להשתמש בו לכל מטרה בכל עת.

השקעה אקטיבית או פאסיבית?

אל תתפתו להסתכל על הצלחות נקודתיות של גוף זה או אחר. צילום: Shutterstock
 

בעולם ההשקעות קיימות שתי גישות: השקעה אקטיבית והשקעה פאסיבית. השקעה אקטיבית משמעותה ניהול של תיק ההשקעות על ידי מנהל השקעות, אשר בוחר מה לקנות ומה למכור, כאשר המטרה היא "להכות את המדד", כלומר לייצר תשואה גבוהה יותר מהתשואה של המדדים המובילים בשוק. בגישה הפאסיבית, לעומת זאת, משקיעים בקרנות מחקות אשר עוקבות אחר ביצועי המדדים. הגישה הפאסיבית דוגלת בקניית "השוק" במקום לנסות לבחור אילו מניות "יכו את השוק".

בבואכם לבחור בגורם מקצועי לניהול תיק ההשקעות שלכם, אל תתפתו להסתכל על הצלחות נקודתיות של גוף זה או אחר – גם מי שהצליח "להכות את השוק" בשנה או בשנתיים האחרונות (כלומר להשיג תשואה הגבוהה מהתשואה הממוצעת או מהמדד המוביל בשוק), אין זו ערובה לכך שהוא יצליח לעשות זאת שוב. למעשה, ההפך הוא הנכון – מחקרים מוכיחים, כי ככל שתקופת ההשקעה ארוכה יותר, כך הסיכוי להכות את המדדים הרחבים נמוך יותר. המניה המככבת התורנית או קרנות שבעבר הציגו תשואה גבוהה, לא מהוות עדות להשקעה נכונה לטווח ארוך, וכאמור, לעיתים קרובות ההפך הוא הנכון.

לטווח הארוך, הסיכוי שהשקעה אקטיבית תהיה טובה יותר ומשתלמת יותר מהשקעה פאסיבית הוא נמוך, במיוחד אם לוקחים בחשבון גם את עלויות ההשקעה הגבוהות יותר בהשקעה אקטיבית, בה דמי הניהול גבוהים בדרך כלל מדמי הניהול בהשקעה פאסיבית.

האם מנהל ההשקעות שלך אובייקטיבי?

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון בבואכם לבחור בגוף שינהל עבורכם את ההשקעות, היא שאלת האובייקטיביות. כשמדובר בתיקי השקעות מנוהלים, ברובם יש רכיב של השקעה בקרנות נאמנות. רוב הגופים שמנהלים קרנות נאמנות, יכללו בתיק ההשקעות בעיקר את הקרנות שבבעלותם, מה שנקרא "קרנות הבית" – הקרנות שאותם גופים מרכיבים, מנהלים ומוכרים. במקום לבחור לכל משקיע את כל ניירות הערך שקיימים לו בתיק, מנהל הקרן מנהל את ההשקעה לקבוצה של משקיעים במשותף, במספר ניירות ערך. בצורה כזו עולה השאלה האם מנהל ההשקעות יחפש את הקרן הזולה והמתאימה ביותר מכל המבחר הקיים בשוק, או יבחר מתוך המגוון המצומצם של קרנות הבית שלו.

מצד שני, קיימות חברות המנהלות תיקי השקעות ואין להן זיקה, כלומר – הן לא יצרניות של קרנות נאמנות. בהשקעה דרך חברות כאלה, לחברה אין סיבה שלא לבחור עבור המשקיעים את הקרנות המתאימות להם ביותר.

השורה התחתונה

לסיכום, יחד עם סיבולת סיכון מותאמת אישית, פיזור ההשקעות והשקעה לטווח ארוך, ניתן לבנות תיק השקעות נכון, שיניב תשואה נאה לאורך זמן. בחירה מושכלת של סגנון ההשקעה ומנהל ההשקעה משפיעה אף היא על הסיכוי לשפר את פוטנציאל ההשקעה.