חרדות בגיל מבוגר: אפשר לצאת מזה
בכל פעם שמתרחש אסון כפיגוע, רעידת אדמה או תאונת דרכים בארץ או בעולם, הילה מקבלת טלפון היסטרי מאמה בת ה-80. "היא חייבת לדעת שכולם בסדר", מספרת הילה, הבכורה בין שלוש בנות. "אם מישהו מהמשפחה נמצא במדינה שקרה בה משהו, גם אם במרחק אלפי קילומטרים, היא בלחץ".
הפחדים והחרדות שפיתחה האם בשנים האחרונות, לדברי הילה, נוגעים לכל תחומי החיים. "כשמישהו מהילדים שלי חולה אני לא מעזה לספר לה, אני יודעת שהיא תיכנס להיסטריה. כל כאב ראש קטן נראה לה סופני. זה מוזר כי היא לא הייתה כזאת בעבר. בילדותי היא לא הייתה אימא דאגנית או מגבילה, להיפך".
גם ההתניידות בכבישי ישראל הפכה מקור ללחצים ולפחדים של האם. "כשאנחנו נוסעים לאירוע במקום מרוחק היא נלחצת קשות", מסבירה הילה. "אם יש קצת יש פקקים בדרך היא בחרדה שנאחר, ומשוכנעת שה'ווייז' מטעה אותנו ולכן אנחנו תמיד יוצאים מוקדם ומגיעים לחתונה עוד לפני החתן והכלה. היא נהייתה מאוד חשדנית, לא סומכת על אף אחד ותמיד בכוננות לתקלה או לאסון".
עד כמה שהוא נשמע קיצוני, המקרה של האם הקשישה די שכיח בקרב מבוגרים. לדברי ד"ר חיים שם-דוד, הפסיכיאטר הראשי של שירותי בריאות כללית במחוז דן פתח תקווה ומנהל המרפאה הפסיכו-גריאטרית במחוז, בהחלט אפשר לראות עלייה ברמת החרדות והפחדים עם העלייה בגיל.
"חשוב להבדיל בין דאגות נורמטיביות לבין חרדה, שהיא חלק מהפרעה נפשית", הוא מחדד. "חרדה היא מצב שלא תלוי באיום חיצוני ממשי. היא יכולה להתבטא בתחושה של מתח ומחשבות מטרידות, ולעיתים בהתקפי חרדה עם תופעות כמו דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד, קוצר נשימה ותחושת חנק. פחד יכול להתבטא באותה צורה, אבל יש לו סיבה חיצונית".
הפחדים מגיעים בעיקר בלילה
כשאין הסחות דעת מסביב, עולות המחשבות הטורדניות. צילום אילוסטרציה: Shutterstock
השינויים המגיעים עם הגיל הם לדבריו טריגר לפיתוח פחדים וחרדות כאחד. "ככל שאדם מתבגר, נוספים לפחדים ולחרדות שהיו לו בעבר גם כאלה הקשורים להזדקנות. הבריאות מתדרדרת, מופיעות מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות, המצב הכלכלי כבר לא מה שהיה. יכולה להופיע דאגנות יתר - מה קורה עם הילדים, מה יהיה עם הנכד החייל הקרבי, מה יקרה לבן הזוג החולה ומה יקרה לי כשהוא ילך לעולמו.
"גם ההכרח המגיע לפעמים בגיל המבוגר לשנות את מקום המגורים, כי כבר אי אפשר לעלות ולרדת ארבע קומות ברגל, מעורר פחד. יש מצד אחד חשש להישאר לבד ומצד שני חשש ליפול לעול על בני המשפחה. נצברים אובדנים ואירועי חיים קשים כמו תאונות, מחלות ווכיו"ב, וכל אחד מאלה משאיר חותם. אנשים יותר חולים, עוברים ניתוחים, נופלים וחשופים לנכויות, וזה כמובן מדאיג".
לדבריו, חרדות בגיל המבוגר מאופיינות בכך שכל תחושה של דפיקות לב או רעד בידיים עלולה לעורר פחד. "רואים יותר היפוכונדריה, תלונות על מחושים ותופעות שהמקור שלהם הוא החרדה ולא המצב הפיזי, מה שמוביל לבירור רפואי מיותר. אנשים מוכרים מסביב חולים במחלות זיקנה והולכים לעולמם, וגם זה תורם ללחץ ולפחדים".
הפחדים מופיעים פעמים רבות כשהחושך יורד, והראש "עובד שעות נוספות". "גם ברגעים של בדידות, כשאין הסחות דעת מסביב, מופיעות המחשבות הטורדניות והמדאיגות".
במקביל, יכולות להופיע בגיל המבוגר חרדות שהן חלק מהתהליך הניווני של המוח, ולעיתים מבשרות על התפתחות של דמנציה. "מה שמאפיין את החרדות טרום-דמנציה הן תופעות גופניות, ופחות תוכן מחשבתי או רגשי", הוא מבהיר. "תחושה כללית רעה, רעד פנימי בגוף. במקרה שיש חשד לדמנציה, יש לגשת כמובן לאבחון".
פחדים וחרדות עלולים לסכן את הבריאות
דפיקות לב, הזעה, רעד, תחושת חנק. צילום אילוסטרציה: Shutterstock
מה קורה לאדם שחי בפחדים ובחששות?
"איכות החיים שלו נפגעת. זה מתבטא הרבה בהפרעות שינה. אנשים מתקשים להירדם, השינה שלהם מקוטעת ואחר כך הם עייפים במהלך היום, אבל לא מצליחים לנוח בגלל אותה רמת מתח גבוהה. כתוצאה מכך, הריכוז יורד והזיכרון נפגע וקשה לבצע משימות שביצעו בעבר.
"אדם מבוגר שנמצא בדאגה כלכלית עלול לצמצם את רמת הפעילות שלו, מחשש שלא ייוותר לו כסף והוא ייפול למעמסה על בני המשפחה. אדם שעבר נפילה יעדיף שלא לצאת מהבית מחשש לנפילה חוזרת, ויוצא שהפחד גורם לפגיעה תפקודית יותר מהמצב האורתופדי".
פחדים יכולים גם לסכן את הבריאות ברמה המיידית: "אנשים שסובלים מפחדים עלולים להימנע מבדיקות דם או מבדיקות חיוניות אחרות, הם עלולים להימנע מנטילת תרופות מסוימות שהם צריכים מחשש לתופעות לוואי".
גם היחסים במשפחה ועם הסביבה הקרובה עלולים להיפגע מהעיסוק בפחדים. "בהתחלה הקשיש מקבל אמפתיה, אבל כשהחרדה מתמשכת לאורך זמן היא הופכת לעול על הסביבה. יש שיפרשו את זה כמניפולציה של הקשיש, אבל צריך להבין שיש כאן בעיה שדורשת טיפול. פחד וחרדה הם לא גזרת גורל, ואפשר לטפל בהם".
הטיפול, לדבריו, צריך להיות מותאם לסיבות ולמאפיינים של הפחדים הספציפיים. "מכיוון שהבדידות היא הרבה פעמים הסיבה לפחדים, אפשר להכניס את הקשיש למסגרת כמו מרכז יום לגיל השלישי, חוגים, או מסגרת מגורים כמו דיור מוגן, שתפיג את הבדידות ותיתן תחושת ביטחון.
"מעבר לכך, אפשר לטפל בפחדים בשיחות אצל פסיכותרפיסט, שיסייע לקשיש לתרגל אורח חיים בריא וילמד טכניקות להרגעה. במקרה הצורך, אפשר כמובן להיעזר גם בטיפול תרופתי, בנוגדי דיכאון וחרדה, אבל חשוב להתאים את התרופה למצב הבריאותי ולגיל המטופל, ולדאוג שלא תתנגש עם טיפול תרופתי נוסף שהוא נוטל, כדי לא לפגוע בעירנות ובתפקוד הקוגניטיבי".
אחד הפחדים הנפוצים: פחד מאובדן העצמאות
כל עוד האדם נמצא במסגרת יצרנית, הוא מרושת חברתית ומרגיש בעל ערך. צילום אילוסטרציה: Shutterstock
כשמפרקים את תהליך ההזדקנות לגורמים, אין ספק שיש בו אלמנטים שיכולים להפחיד. הגרונטולוגית נורית מי-דן נתקלת בתופעה בעבודתה עם קשישים על בסיס קבוע. "אחד הפחדים הנפוצים בגיל המבוגר הוא הפחד מאובדן העצמאות", היא אומרת. "אצל אדם שמתבגר, ואני מדברת כבר על גיל 50 פלוס, גדל הסיכון לכך שייפלט משוק העבודה ולא יוכל לכלכל את עצמו.
"כל עוד אדם נמצא במסגרת יצרנית של עבודה, הוא גם מרושת חברתית וגם מרגיש בעל ערך. כשזה נגמר עלולים להגיע הפחדים, החרדות, הדיכאון והמחלות. הוא מתחיל להתעסק בעצמו, סביב מה שיש לו ובעיקר מה שאין לו".
גם מי-דן מזכירה את החרדות על רקע כלכלי כנפוצות מאד בגיל המבוגר. "האדם מתחיל להתקיים על החסכונות או על כספי הפנסיה, ואם אין כאלה, על קצבת הזקנה של ביטוח לאומי. עולות שאלות האם יש מספיק כסף לשלם חשבונות, האם האדם מסוגל להחזיק את עצמו במקום שבו הוא חי".
והחיים בצל הפחד, כאמור, גובים מחיר יקר בתפקוד ובאיכות החיים. במקרים קשים, החרדות עלולות לדבריה להוביל להזנחה של ממש. "הפחד לא רק מביא לצמצום הפעילות היומיומית ולהסתגרות של האדם בביתו, אלא הוא אף מתחיל להזניח את עצמו. הוא פחות שם לב להיגיינה אישית, לתזונה, לנטילת תרופות. הוא מתקשה לישון וזה כשלעצמו עלול לגרום לדיכאון".
להקפיד על תחביבים ומסגרת חברתית ולהשקיע בעצמנו
לפתח תחביבים, להפגש עם אנשים, להשקיע במראה החיצוני. צילום אילוסטרציה: Shutterstock
גם מי-דן ממליצה על מסגרת חברתית כדי להתמודד עם הפחדים ולקבל תחושת ביטחון, אם לא במסגרת של בית הורים אז אפילו באמצעות מטפל מספר שעות ביום, דרך גמלת הסיעוד של ביטוח לאומי. במקביל, גמלת הסיעוד מכסה שהייה במסגרת של מרכז יום לקשיש, שמעניקה תשתית חברתית, פסיכולוגית ותעסוקתית.
"מאוד עוזר גם לפתח תחביבים, וגם הטיפול בנכדים כבר הוכח מחקרית - כל עוד נעשה במידה - כתורם לבריאות הנפשית ומוסיף שנות חיים", אומרת מי-דן. "התקשורת עם הנכדים ממלאת את חיי המבוגר באושר ומאפשרת לו לתת מעצמו. למעשה, כל אינטראקציה חברתית מועילה. גם זוגיות שנייה לאדם שהתאלמן יכולה לסייע להורדת מפלס הפחדים והחרדות, ולא נשכח את חיי המין, שהם טובים בכל גיל לשימור המצב הבריאותי והנפשי".
במקביל, חשוב לשמור על תזונה נכונה, שמשפיעה גם היא על המצב הנפשי והבריאותי: לאכול הרבה ירקות ופירות, סיבים תזונתיים, ברזל, 12B ובמקרה הצורך להשלים בתוספי תזונה ולבצע בקביעות פעילות גופנית כמו הליכה בחוץ, שיכולה לסייע ביציאה ממעגל החרדה והדיכאון.
"במקרים שכל זה לא עוזר, התשובה יכולה בהחלט להיות טיפול תרופתי נוגד חרדות", אומרת מי-דן. "אם זה מה שיסייע לאדם להישאר על מסלול שמחובר לחיים, ימנע התדרדרות ויחזיק אותו במצב רפואי טוב, למה לא?".
אל תסתכל בקנקן וכו', אבל אחת הדרכים להתחבר לעצמנו ולחיים היא גם דרך השקעה במראה החיצוני. זהו גם אחד ממוקדי סדרת ההרצאות להעצמת נשים מבוגרות שמי-דן מעבירה. "אני מדברת על יציאה ממעגל הקסמים של החרדות, הדיכאון והאפתיה, על שמירת המודעות לטיפוח ולאסתטיקה, בעיקר אחרי שיצאנו ממעגל העבודה ולכאורה אין בשביל מי להתאמץ".
מראה מטופח, לדבריה, תורם מאוד לדימוי ולערך העצמי, ואפשר לטפח, לאהוב ולקבל את עצמנו בלי להוציא מיליונים. "זה יכול להיות אפילו שפתון ומייק-אפ, בגד חדש, נעל, או תיק שעושה לנו טוב על הלב, ובלי להתחשב במה ש'נכון' לגיל. אדם ששלם עם הגוף ועם החיצוניות שלו, מחובר לעצמו גם פנימית ויותר קל לו להתמודד עם כל דבר".
5 דרכים פשוטות להתמודד עם דיכאון
"בגילי אני מרגיש שכבר לא צריכים אותי"
המשפחה החדשה: מתגרשים יותר, יולדים יותר, בודדים יותר
אל תתנו לגיל להפריע לתחביבים שלכם
הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה
הגיל השלישי מביא איתו ניסיון, חוכמת חיים וזמן פנאי, אבל גם אתגרים חדשים בחיי היום-יום....
משככי כאבים הם תרופות שמשתייכות לקבוצות שונות המיועדות להקלה עלכאביםמסוגים שונים. כחמישית מהמטופלים...
ב-2012 השתנו לראשונה חייה של אושרית פרייזנר, כיום בת 62, אם לשלושה וסבתא לארבעה. זה התחיל מכאב בלתי נסבל בכתף...
וכי למה שלא יהיו חששות ??כשאתה רואה מסיבבך כל כך הרבה קשישים הולכים עם מקלות או נעזרים עם מטפלות או אביזרי עזר
מי שלא חושב סימן שאין לו ראש
אין הבטחה לאף אחד , שבעתיד לא יצטרך עזרה,,,והרי הולכים קדימה לא אחורה
זה טבעי מאד לחשוש,,מי שלא חושש מהזיקנה נראה לי שהו א
מדחיק את המציאות
וזה נכון להיות עסוקים להמצא בחברת אנשים אוהבים להתעסק בתחביבים זה מוריד את מפלס החששות
אבל התעלמות לגמרי,,,זה בריחה מהמציאות,
גם במקומות סיעודיים קיימות חרדות של נטישה של בני המשפחה ושהזקנים ימותו לבדם.
אני מכיר כמה אנשים שמתגוררים בבתי אבות וגם בדיור מוגן ובמקומות האלו עוזרים להם להתמודד עם הפחדים והחרדות שלהם.
בזכות הדרכה לצוות המקצועי שם.
אחד מחברות הסיעוד הטובות ביותר בתחום הם נתן סיעוד.