יוזמה ברוכה: גן ילדים בתוך דיור מוגן

בשיתוף בית בלב

רבות מדובר על חשיבותו של קשר בין-דורי: מחקרים שונים לאורך השנים מעידים על כך, שיחסים בין-דוריים תורמים לכל הצדדים. הן לילדים, שלומדים לכבד את המבוגרים בחברה,  ונהנים מניסיון החיים העשיר שלהם ומהאפשרות ללמוד מהם, והן למבוגרים, שמרגישים נחוצים ומשמעותיים לדור הצעיר. קשר בין-דורי טוב מגביר את תחושת הערך העצמי אצל שני הצדדים, שנהנים גם מאהבה ותמיכה זה בזה. מיזם הקיים בבית הדיור המוגן "בית בלב" בירושלים ממחיש בהצלחה רבה את חשיבותו של קשר כזה: בסמוך לבית, הממוקם בשכונת רחביה מול גן סאקר, קיימים בית ספר יסודי, שני גנים של וריאטי - האחד ממלכתי-דתי והשני לחינוך מיוחד – ומספר גני עירייה. למעלה מ-10 שנים מתקיימת פעילות בין-דורית של דיירי הבית וילדי הגנים, אך לפני כ-3 שנים, בתקופת הקורונה, הפעילות הזו לקחה צעד אחד נוסף, כשאחד מגני העירייה במתחם עבר מקום, ונכנס לתוך הבניין של בית בלב. "היה לנו בבית מועדון ברידג' שלא היה פעיל בתקופת הקורונה, וכך התפנה לנו חלל. בשלב זה הוא עדיין לא היה מותאם לגנים, אבל עיריית ירושלים השתכנעה בצורך של גן ילדים בתוך מבנה של דיור מוגן לחיזוק הקשר הבין-דורי, והשקיעה כספים להתאמות המבנה לגני ילדים", מספרת מלכה בן פורת, העו"סית של בית בלב בירושלים. "זה לא נבע מכך שלא ידענו מה לעשות עם האולם הזה, כי יכולנו להשתמש בו לצרכים אחרים. זה לא נבע גם מחוסר מקום לגני העירייה. זה נבע מזיהוי צורך אמיתי של חיבור בין-דורי, ושל הבנת התרומה המשמעותית שיש לקשר משמעותי שכזה גם לילדים וגם למבוגרים".

"יש רשימת המתנה מטורפת לגן שנמצא בתוך בית בלב"

בין הילדים לדיירי הבית נוצר קשר אישי מיוחד ואותנטי. צילום: יח'צ

עוד לפני שגן הילדים נכנס לתוך הבית, מספרת מלכה, היה שיתוף פעולה פורה בין דיירי הבית לילדי הגנים במתחם: לטיולי הילדים מגן העירייה בגן סאקר הקרוב, למשל, נדרש ליווי מבוגר, על מנת שהיציאה תתאפשר. משכך, נהגו דיירי הבית ללוות את הטיולים, ולא הסתפקו רק בליווי, אלא אף ערכו עם הילדים והגננת פעילויות משותפות, כמו מוזיקה ותנועה או משחקי קופסא. "הילדים באים בלי מסכות, הם נהנים בלי כל המחיצות שאנחנו כמבוגרים יוצרים", מספרת בן פורת.

ומאז הקורונה, כשגן העירייה עבר למשכנו החדש, בתוך המבנה של "בית בלב", הפעילות הזו כאמור עלתה שלב, וכעת דיירי הבית המעוניינים בכך נכנסים אחת לשבוע לגן, ומעבירים פעילויות קבועות לילדים, בהתאם לידע ולתחומי העניין שלהם. "יש רשימת המתנה מטורפת לגן העירייה שנמצא אצלנו בבית, ההורים מתחננים שהילדים שלהם יתקבלו לגן כי הם מבינים את הערך", אומרת בן פורת. "הדיירים שמגיעים לגן מלמדים את הילדים טבע או אמנות, ואנחנו גם עורכים שם אירועים בין-דוריים משותפים, עם הילדים, ההורים שלהם, והסבא והסבתא שלהם מ'בית בלב', שהם לא הסבים והסבתות הביולוגיים. אנחנו חוגגים גם ימי הולדת משותפים, לילדי הגן ולדיירים שחוגגים באותו חודש, בחנוכה חגגנו יחד עם הצגה משותפת, ואנחנו יוצאים לטיולים ולפיקניקים משותפים באוטובוס. זה באמת קסם. נוצר בין הילדים לדיירי הבית קשר אישי מאוד מיוחד ואותנטי. זו חוויה אדירה שכולם מאוד נהנים ממנה".

"להיות עם הילדים בגן מחמם לי את הלב ומאוד מלמד"

חוגגים יחד ימי הולדת משותפים. דיירי בית בלב וילדי הגן, צילום: יח'צ

אחת מדיירות "בית בלב" בירושלים שמשתתפת בפעילויות הקבועות בגן הילדים היא ד"ר מרים רוזנברג, בת 88, המתגוררת זה 11 שנים בבית. כשנשאלה לפני כ-3 שנים, עם פתיחת גן הילדים בתוך הבית, האם תרצה להתנדב בגן ולהעביר לילדים חוג טבע, הסכימה בשמחה. כד"ר לביולוגיה עם התמחות בבוטניקה וזאולוגיה, שעבדה שנים רבות במשרד החקלאות במנהל המחקר החקלאי, היה לה ברור שתוכל לתרום לילדי הגן מהידע וניסיונה העשיר. "התחלנו בכך שיצאתי עם הילדים אחת לשבוע לגן סאקר ולעמק המצלבה, ולימדתי אותם על פרחי העונה ועל הצמחים באזור", מספרת ד"ר רוזנברג. "גיליתי שלהרבה ילדים הרעיון של התבוננות בטבע מסביב הוא משהו די חדש, כי לרוב כשהם יוצאים לגינה הם הולכים ישר למתקני השעשועים, ובדרך מסתכלים רק על הנעליים של עצמם. ניסיתי לעורר את תשומת ליבם ליופי של הטבע, של מה שמקיף אותנו, ולהכיר תופעות טבע נפוצות. עשיתי את זה במשך שנתיים ומאוד נהניתי, גם הילדים והגננת נהנו. עכשיו אנחנו בשנה השלישית המשותפת שלנו, ובעקבות החלטה ביטחונית הפעילות מתרחשת כעת בתוך הגן, אז האתגר שלי הוא להביא את הטבע אל הילדים. לפעמים אני יוצאת החוצה וקוטפת את הצמחים שעליהם אני מדברת בגן, ולפעמים אני עושה עם הילדים ניסויים פשוטים שקשורים בכימיה או בפיזיקה".

מה הפעילות הזו נותנת לך?

"מבחינתי להיות עם ילדים זה מחמם את הלב ומאוד מלמד, כי אני זוכרת כמובן את התקופה שגידלתי את הילדים שלי, וגם את התקופה שהנכדים שלי היו קטנים. עכשיו כולם גדולים, וזה מאוד נחמד לי להיות בחברת ילדים, מפעם לפעם יש תובנות משעשעות. עבורי זה עיסוק שבהחלט מוציא מהשגרה. ביום המשפחה האחרון היתה כאן חגיגה גדולה של ילדי הגן ודיירי הבית, ולקראת הפעילות קטפתי פרחי לוונדר, הבאתי אותם לגן וייבשנו אותם יחד, יצרנו איתם שקיות ריחניות שאותן הילדים חילקו במסיבה למשפחות. זה מאוד נעים לי העיסוק והחיבור לילדים".

"כשילד מחבק אותי ואומר 'הנה סבא מלאכי' זה מרגש אותי"

יוצאים יחד לפעילויות וטיולים. דיירי בית בלב וילדי הגן בפעילות משותפת, צילום: יח'צ

גם הדייר מלאכי אלמוגי, 90, מתנדב בגן הילדים אחת לשבוע עם שיעורי חשבון, או כפי שהוא מכנה אותם, חשיבה לוגית. בעברו הקים אלמוגי מפעלים חדשים לחברת כור, ואף מפעלי הייטק בצפון ובדרום הארץ, וכיהן כמנכ"ל של חברות בפשיטת רגל אותן שיקם והבריא. "אני מלמד את הילדים לחשוב", הוא אומר. "הצעיר שבנכדיי כבר בן 15, אז אני לא יכול לשעשע אותו או להשתעשע איתו, אני מלמד אותו דברים אחרים. פה היתה לי הזדמנות לאמץ לי קבוצת ילדים מתוך הגן, ולנסות לקדם אותם וללמד אותם חשיבה לוגית - לא לספור על האצבעות ביד אלא לחשוב בראש. הילדים וגם ההורים שלהם מאד אוהבים את זה". מלאכי אוהב גם ללמד את עצמו דברים חדשים, וליישם על ילדי הגן. "אני מלמד את עצמי בינה מלאכותית ומשתמש בזה עם הילדים, מדפיס להם תמונות שיוצרו ב-AI וסביב זה מלמד אותם תרגילי חשיבה לוגית".

מה אתה מפיק מהפעילות הזו עם ילדי הגן?

"זה מסב לי הנאה, הם ילדים חמודים מאוד, ברגע שאני רואה שזה באמת הדדי והילדים אוהבים אותי, זה מחזיר לי אהבה. אני עובד עם קבוצת ילדים קטנה מתוך הגן אבל מכיר את רוב הילדים, כי לפני שאני מתחיל לעבוד עם הקבוצה, אני מספר לכל הילדים סיפור פרי דמיוני, והם מרותקים לסיפורים האלה. אני מגיע גם לאירועים המשותפים לדיירים ולילדי הגן".

מלאכי מספר כי העובדה שגם בית הספר היסודי נמצא סמוך לבית, גורמת לו לפגוש את ילדי הגן אותם לימד, גם כשהם עוזבים את הגן ועוברים לבית הספר. "כשאני יוצא מהבית וילד שלמד איתי כשהיה בגן ניגש אלי עם אמא שלו ברחוב, מחבק אותי ואומר לה 'הנה סבא מלאכי', זה מרגש אותי. היוזמה הזו של בית בלב היא יוצאת מן הכלל. יש הרבה אנשים פה בבית שלא חווים את הנכדים כל יום, יש גם כאלה שהנכדים שלהם גרים רחוק או אפילו בחו"ל, והמגע והקשר הזה שאנחנו חווים בפעילויות בגן עם ילדים קטנים הוא משמעותי. זו הזדמנות וזו תרומה גם לילדים וגם לנו".

בן פורת מוסיפה: "יש ערך חברתי רב במפגש בין-דורי, לילדים - שכבר מגיל צעיר מנגישים להם אנשים מבוגרים שהם לא רק סבא סבתא, ולמבוגרים - שמקבלים תחושת ערך ומשמעות. יש פעילויות שהרבה פעמים למבוגרים קשה לעשות עם הנכדים הקטנים שלהם, ודווקא עם ילדים זרים זה יותר מתאפשר". לדבריה, גם עם ילדי הגן המיוחד נוצרים קשרים אישיים: "גננות ממש מדווחות לנו שילדים שלא יושבים דקה, מצליחים לשבת כשדיירי הבית שלנו מגיעים למפגש. יש בזה משהו מאזן, הם לומדים לכבד ולקבל. זה מבט הדדי, שני הצדדים מצמיחים אחד את השני, ושניהם מחכים למפגשים האלה".

חושבים על מעבר לדיור מוגן? מוזמנים להגיע לאחד מבתי "בתי בלב", להתרשם, להתייעץ עם הדיירים בבית ולחוות את בית בלב מקרוב. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מיתוסים על דיור מוגן: נכון או לא נכון?

לכתבות נוספות בנושא דיור מוגן לחצו כאן