כל הסיבות לסלוח, ולא רק בכיפור

אמנם ביום כיפור הקרוב מי שצריכה לבקש מכולנו סליחה זו תשפ"ד, שנה שכולנו כנראה נעדיף למחוק מהזיכרון, אבל זה לא מבטל את האפשרות שהחג הזה מזמן עבורנו לבקש סליחה מהקרובים לנו, ולסלוח לאחרים. בין אם אתם צמים בכיפור ובין אם לא, החג הזה מזמן עבור כולנו הזדמנות לחשבון נפש, להרהורים ולחרטות, וכן, גם לבקש סליחה. מרגישים שפגעתם בבן משפחה, בחבר או בשכן קרוב? אל תמתינו להזדמנות להיתקל בו במקרה - הרימו טלפון או אפילו זום, ובקשו סליחה מהלב. זה יעשה לכם טוב, ולא רק לכם – זה חשוב לקיומנו כחברה בריאה, במיוחד בתקופה השסועה והמפולגת שבה אנו חיים.

"כשאנו עושים משהו שגורם סבל לאחר, אנחנו מתעלמים מקיומו. אנחנו שואפים לקבל יחס ואהדה מכל הסובבים אותנו, והם שואפים לקבל את זה מאיתנו. כשאני מבקשת סליחה, אני מכירה בקיומו של מי שמולי ובזכותו לחיות את חייו, אני מכירה בזכותו להגדרה עצמית ולהכרה בו. כדי שנוכל לחיות בחברה מתוקנת, כזו שמאפשרת את החופש שלנו כמו את החופש של האחר, עלינו לדעת לבקש סליחה מהאחר אם פגענו בו", אומרת ענבר סבן, פסיכולוגית קלינית, מדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה, מטפלת משפחתית וזוגית ומחברת הספר "פסיפס אנושי – מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עוצמתו של עם ישראל".

לדבריה, גם היכולת שלנו לסלוח לאחרים חשובה לקיומנו כחברה בריאה. "כדי שנוכל להיות חברה חזקה עלינו לקבל את האחר, את דעותיו ואמונותיו. עלינו ללמוד לסלוח למעשיו שאינם עולים בקנה אחד עם מעשינו. רק אם נדע לקבל את האחר, נוכל לקבל גם את עצמנו". לדבריה, היכולת לסלוח לאחר היא היכולת להתגבר על פגיעה עצמית של האחר בי. "זו היכולת האנושית להעמיד את עצמי במקום האחר, ולהבין את מניעיו להתנהגות שלו שפגעה בי. בבסיס הסליחה עומדת היכולת לאמפתיה".

גם לסלוח לעצמנו זה חשוב

אל תשפטו את עצמכם לחומרה, דעו לסלוח לעצמכם על טעויות. צילום: Shutterstock

אבל לא רק על הרווחה הנפשית והאחדות החברתית משפיעה הסליחה. רוצים עוד בונוס? מתברר שלסלוח זה גם ממש טוב לבריאות הפיזית והגופנית שלנו. קיימים לא מעט מחקרים שמצביעים על הקשר בין היכולת לסלוח לבין שיפור הבריאות. כך למשל, מטה אנליזה של כמעט 130 מחקרים בתחום הקשר בין סליחה לבריאות, ממגוון חוקרים מארה"ב וקוריאה, שפורסמה במאי 2019 בכתב העת  Psychology & Health , מצאה קשר חיובי מובהק בין היכולת לסלוח לאחרים לבין בריאות פיזית. במחקר השתתפו למעלה מ-58 אלף נבדקים.  

מחקר שהתקיים בארה"ב במסגרת אוניברסיטת פלורידה, ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology , בדק 308 נשים ומצא כי אלו שאימצו גישה סלחנית לחיים שמרו יותר על בריאות הלב, לעומת אלה שמחזיקים בגישה של תוקפנות, עוינות וכעס. מחקר אמריקאי נוסף שנערך במסגרת אוניברסיטת מיזורי בקרב נשים נוצריות, ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health מצא, כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון: ככל שהנטייה לסלחנות עולה, כך הנטייה לדיכאון יורדת.

הכעס מחליש את מערכת החיסון

מחקרים מוכיחים את הקשר שבין סליחה לבריאות טובה. צילום: Shutterstock
 

הכעס גם מחליש את מערכת החיסון, וזה משהו שאף אחד מאיתנו לא רוצה, בטח לא עכשיו עם נגיף הקורונה שמשתולל בחוץ: מדענים מאוניברסיטת הרווארד בדקו בקרב אנשים בריאים זיכרונות עבר, ומצאו שזיכרון מהעבר שהכעיס אותם גרם לנפילה של 6 שעות ברמת הנוגדנים מסוג A - קו ההגנה הראשון של המערכת החיסונית.

ד"ר יואל ליבנה, פסיכולוג רפואי ב"לאומית שירותי בריאות", מסביר איך זה עובד: "כשאנו כועסים על האחר או מבחינים באיום מבחינתנו, למשל באדם שפגע בנו, מערכת העצבים האוטונומית נכנסת לפעולה ומערכת העצבים הסימפתטית מכינה את הגוף לפעולה", הוא אומר. "אנחנו למעשה במלחמה, והגוף מתכונן. המוח עוזר לנו לייצר הורמונים – אדרנלין, אפינפרין וקורטיסול, בין היתר, כדי למתוח את השרירים, להגביר את קצב הלב והנשימה ולהגביר את הערנות. זה מצוין כשאנחנו נמצאים במלחמה אמיתית ובמצב הישרדות ממשי, אך כאן המלחמה אינה אמיתית, היא נמצאת במחשבותינו בלבד, כל פעם שאנחנו נזכרים או חושבים על  אותו אדם או על אותה פגיעה. וכפי שאנו יודעים, הסטרס הורס".

כשאנו נפגעים או פוגעים באדם אחר מתעוררים בנו רגשות שונים ולא נעימים, דוגמת כעס, בושה, חרטה, תסכול ועצב. נלסון מנדלה אמר פעם שלכעוס ולנטור טינה זה כמו לשתות כוס רעל ולחכות שהאחר ימות, או במילים אחרות: כשאנחנו כועסים אנחנו בעצם מרעילים את עצמנו ואת בריאותנו. "כשאנחנו לא סולחים אנחנו סוחבים כאב ומועקה גדולה שמנהלים אותנו ויכולים להשפיע על הבריאות שלנו, כמו למשל על לחץ הדם, הכולסטרול, איכות השינה ועוד", מוסיפה חדי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים, כותבת, עורכת ומגישת תוכנית הרדיו הפודקאסט "סליחה יומיומית". "כשאנחנו לא סולחים יש חוויה ותחושת נקמנות, עוינות ודיכאון, מרירות, כעס, ופחד מפגיעה עתידית. לכל התחושות הללו השלכות נפשיות וגופניות על הבריאות"

איך זה בא לידי ביטוי?

"הגוף חכם מאיתנו. הוא מאותת לנו על כעס באי נוחות. זאת יכולה להיות מועקה בבית החזה, או דפיקות לב מואצות, התכווצויות בבטן או נדודי שינה. כל אחד והגוף שלו, כל אחד והתגובה שלו. אני קוראת לזה משקולת, כמו אבנים שאנחנו סוחבים על גבנו. בטווח הרחוק, מחקרים מראים כי הכעס הוא רגש דלקתי שגורם לדלקות ומחלות ואף עלול לגרום לשבץ והתקפי לב".

לדברי חזן, כשאדם עושה משהו שאנו תופסים כפוגעני אנו בדרך כלל כועסים עליו, אבל למעשה אנחנו כועסים על עצמנו. "אנחנו כועסים על זה שאנחנו לא מצליחים לקבל את המעשה שהוא עשה לנו ואנחנו כועסים על עצמנו שאנחנו מרגישים חסרי אונים", היא מסבירה. הסליחה משחררת מהכעס ומהעבר ומאפשרת תנועה אחרת, אחראית, שמזמנת לנו לצעוד קדימה, במקום האשמה שלוקחת אותנו אחורה".

אין ספק, לסלוח זה טוב – הסליחה טובה לבריאות הנפשית והפיזית שלנו, טובה לאחרים, לסביבה הקרובה שלנו וגם לקיומנו כחברה. עכשיו השאלה הגדולה היא איך עושים את זה? להגיד "סליחה" או לקבל סליחה שמישהו אחר מבקש מאיתנו זה אולי נשמע קל, אבל בפועל כדי לסלוח נדרשת עבודה אמיתית. "לפי הרמב"ם, על מנת שהסליחה תתקבל יש צורך לבקש סליחה אמיתית ממי שנפגע – כזו שכוללת חרטה, מודעות ומוטיבציה לא לחזור על המעשה", אומר ד"ר ליבנה. אז איך עושים את זה? איך מבקשים סליחה אמיתית וכנה ובעיקר – איך סולחים לאדם שפגע בנו, באופן שלא ישאיר בנו יותר טינה ויפגע בבריאותנו?

שלושת המומחים מספקים את הטיפים שלהם לסליחה מהלב:

נסו לוותר על צדק כדי להשיג סליחה אמיתית. זה יעשה לכם רק טוב. צילום: Shutterstock

1. אל תצאו מנקודת הנחה שהיתה כוונה לפגוע בכם. "במקום לראות רק את הפגיעה והעלבון, יש צורך לשנות חשיבה לגבי האדם הפוגע", אומר ד"ר ליבנה. "כך למשל, אפשר להפנים מחשבות כגון: 'פעם היינו ידידים, פעם הוא כן עזר לי', או לנסות להיכנס לנעליו ולראות את הדברים מנקודת מבטו, למשל: 'אולי הוא היה בסטרס גדול כשזה קרה... אולי החינוך שקיבל מונע ממנו לחשוב אחרת...'. ואם אכן כך הם פני הדברים, למה שאני אכעס וסתם אסבול"?

2. סלחו לאדם, לאו דווקא למעשים שלו. "לסלוח אין זה אומר שאני מצדיק או נותן לגיטימציה להתנהגות האחר", אומרת חזן. "לסלוח זה אומר לשחרר את ההתעסקות מהכאב, לשחרר אותו לחופשי כדי להמשיך בחיי. כי סליחה לא מחייבת ויתור על עשיית צדק - הסליחה היא בשבילי לעצמי כדי לחיות חיים טובים יותר. זה לא תלוי בי, איך שאדם אחד בחר להתנהג. מה שכן תלוי בי זה איך אני מגיבה ובוחרת לחיות את חיי".

3. נסו לוותר על הצדק בשביל להשיג סליחה אמיתית. "הרבה פעמים אנחנו צודקים במריבה או מאבק או לפחות מרגישים ככה, אבל גם הצד השני צודק או לפחות מרגיש ככה", אומרת סבן. "נסו להגיע לדרך האמצע - זו הדרך שבה נתפתח כיחידים וגם כחברה למען כולנו. כדי להגיע לסליחה פנימית אמיתית יש לוותר על הצורך להיות צודקים, ולנסות לראות את נקודת המבט של האחר".

4. מרגישים שקשה לכם לסלוח? השוו בין הקולות הפנימיים שלכם. "בכל אחד מאיתנו יש קולות פנימיים רבים, כאלה שאומרים שעלינו לסלוח ולשכוח עוול שנעשה לנו, וכאלה המסרבים לוותר", אומרת סבן. "אם אתם חשים שקשה לכם לוותר, לשכוח את העוול שנעשה ולסלוח, אני מציעה לערוך דיון פנימי בקרב הקולות הפנימיים: בין הקול שאומר שבשום פנים ואופן לא אסלח, לא אשכח ולא אוותר על היותי צודק, לבין הקול שאומר שצדק לא תמיד חזות הכול. נכון, אני צודק, אבל לא תמיד זה הדבר החשוב". שנאמר: לפעמים עדיף להיות חכם ולא צודק.

בתודה מראש: אל תשכחו לסלוח לעצמכם

איך מתמודדים עם כעס ורגשות שליליים?

תחשבו חיובי: טריק פשוט שישנה לכם את היום