לאהוב את אהבתי: שינויים בהרגלי הגלישה

בשנת 2011 החליטו זוג הורים מהוד השרון לקרוא לבתם הטרייה בשם המקורי "לייק", על שם הכפתור הפופולרי ברשת החברתית פייסבוק. "לדעתנו זו הגרסה המודרנית לשם 'אהובה'", הסבירו אז בשיחה עם "מעריב" והוסיפו שזו הדרך שלהם לתאר כמה הם אוהבים את התוספת החדשה למשפחה. הבחירה לקרוא לילדה על שם הכפתור אולי נראית ללא מעט אנשים קצת מוזרה, אבל דבר אחד בטוח: היא מוכיחה כמה ה"לייק" השתרש בחיינו הווירטואליים וכמובן במציאות שמעבר למסך המחשב.

אבל מתי הכל התחיל? הרעיון לכפתור ה"לייק" (או "אהבתי" בעברית) עלה כבר בשנת 2007 על ידי צוות של פייסבוק שהתלבט בין מספר אפשרויות: כפתור דירוג בשיטת הכוכבים הנהוגה בביקורות, כפתור פלוס, כפתור עם אגודל זקוף (thumbs up) או כפתור שעליו המילה "מדהים" (awesome). בסופו של דבר החליטו לבחור ב"לייק" שנכנס לחיינו בסערה כעבור שנתיים, בפברואר 2009.

"בדיוק הצגנו דרך פשוטה לספר לחברים שאתם מחבבים מה שהם משתפים בפייסבוק באמצעות לחיצה", כתבה ליאה פרלמן, אחת מיוצרות הכפתור בפוסט החשיפה שלו בפייסבוק. "זה ממש כמו לדרג מסעדה באתר ביקורות… אנחנו חושבים שה'לייק' החדש הוא כמו דירוג הכוכבים והתגובות הם כמו הביקורת עצמה".

במוטק'ה הוסיפו את כפתור "אהבתי" בתחילת 2015, עם שדרוג האתר. התגובות לכפתור היו מעורבות. "אנשים שלא היה להם פרופיל ברשתות חברתיות אחרות, לא ממש השתמשו בכפתור או הבינו למה צריך אותו", אומרת ערבה גרזון רז, מנהלת הקהילות של מוטק'ה. "מבחינת רבים מהגולשים, הלייק גורם לאנשים להתעצל. הם מעדיפים שיכתבו להם תגובה, ולא ייצאו ידי חובה בלחיצת כפתור". כיום צובר גם הכפתור במוטק'ה תאוצה, ואף משמש להצבעה בתחרויות.

אהבתי? זה מצחיק אותי

"פשוט דרך פשוטה לחייך". צילום: shutterstock

למעשה המטרה היתה להקל על הגולשים, לגרום להם להביע דעה מבלי להכביר במילים ולהוסיף דרך ביטוי פשוטה גם למי שאין לו מה לומר, כשמצד שני כמובן עדיין קיימת האפשרות להגיב על תמונה או סטטוס באופן קצת יותר מפורט. המטרה אכן הוכיחה את עצמה והכפתור הפך במהרה לפופולרי, אבל יש לו גם לא מעט מתנגדים שחושבים שהוא מרדד את השיח. "לסמן 'אהבתי' זה לצאת ידי חובה", אומרת רינה, בת 63, חברה בקהילת כתיבה יוצרת של מוטק'ה. "בקהילה כמו שלנו למשל המטרה היא שתהיה הפריה הדדית. אנשים צריכים לכתוב את דעתם על יצירות של אחרים אבל בפועל הם מסמנים 'אהבתי', שזו התייחסות מאוד קצרה ואפילו מעליבה בעיניי".

אבל מעבר לכך, אחד הכלים החשובים ביותר של ה"לייק" הוא היותו מנוע ליצירת ויראליות. בשנת 2010, שנה אחרי הפריצה הגדולה, יצא הכפתור לראשונה מהפייסבוק והוטמע באתרים נוספים במטרה להפוך את האינטרנט ליישות אינטגרלית אחת. מאז אותו יום, כמעט כל אתר, כל תמונה וכל סרטון ברחבי הרשת מתהדרים בכפתור "לייק" שלחיצה עליו חושפת בפני החברים שלנו בפייסבוק מה הרגלי הגלישה שלנו, מה אהבנו, מה הצחיק אותנו ועל מה אנחנו ממליצים.

כמובן שמאחורי הרעיון עומד גם מנגנון כלכלי נרחב. בין היתר, כפתור ה"לייק" הוא דרך מצוינת לבחון את רמת הפופולריות של אתרים ועמודי פייסבוק, ועל ידי כך משמש כלי עזר למפרסמים ולאנשי שיווק. זו הסיבה שרשתות חברתיות נוספות, כמו טוויטר וגוגל פלוס, יצרו כפתורים דומים הניתנים להטמעה באתרים ומאפשרים לגולשים לשתף את התכנים בקלות, ומסייעים להם לבחון את כמות הגולשים שנחשפים אליהם.

אבל גם אם מדובר באלמנט שיווקי או בכלי שטחי, ל"לייק" יש חשיבות גם לצד היוצר. העלית לפייסבוק תמונה של הנכדים או סטטוס מצחיק? כתבת מאמר או כתבה לאתר? אין דבר משמח יותר מלצפות כיצד כמות ה"לייקים" הולכת וגדלה. זו עדות מיידית לכך שהקהל אהב את מה שחווית או יצרת. "לעשות למישהו לייק זה כמו להגיד לו 'אני שמח בשבילך'", ציין ג'ארד מורגנשטרן, אחד היוצרים של הלייק, בראיון עם אתר "אייס". "זו פשוט דרך פשוטה לחייך".

יש לכם שאלה טכנית? בואו לקהילת תמיכה טכנית

די למשפטי השדה שנחרצים באינטרנט 

שינויים בהרגלי הגלישה של בני 50 פלוס