חזרה לבריאות טובה

לקראת החורף: איך למנוע דלקת ריאות?

איך נגרמת דלקת ריאות ולמה היא מסוכנת כל כך? ומהי הדרך היעילה ביותר להתגונן מפניה? מומחה במחלות זיהומיות עם כל התשובות
פרופ' דוד גרינברג 06/11/16
לקראת החורף: איך למנוע דלקת ריאות?
שכיחות המחלה בגיל המבוגר גבוהה יותר. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

עם בוא החורף גובר החשש מפני דלקת ריאות  - מחלה המלווה בשיעול גובר וחום גבוה, ועלולה לגרום לסיבוכים קשים ובמקרים מסוימים מחייבת אשפוז בבית חולים. דלקת ריאות עלולה להיגרם על ידי שורה ארוכה של מחוללים, לרבות חיידקים ווירוסים שונים, ולפעמים אפילו על ידי חיידקים ווירוסים במשולב.

 

ההערכות הן כי בישראל מדי שנה לוקים בדלקת ריאות חיידקית פולשנית עשרה ויותר בני אדם, לכל מאה אלף תושבים. שכיחות המחלה בגיל המבוגר גבוהה יותר, ובגילאי 85 ומעלה גבוהה עד פי 25 בהשוואה לצעירים בשנות העשרים לחייהם. התחלואה והתמותה גבוהות יותר בקרב תינוקות, ובעיקר בקרב קשישים - בייחוד עם מחלות נלוות. 

 

החיידק העיקרי הגורם לדלקת ריאות הוא סטרפטוקוקוס פניאומוניה (Streptococcus pneumoniae) המכונה גם פנוימוקוקוס (Pneumococcus) – חיידק שלו מעל ל-90 זנים שונים, שאחראי בישראל ל-60% מדלקות ריאה חיידקית בקהילה. הפנוימוקוקוס עלול לגרום לזיהומים פולשניים נוספים כגון: דלקת קרום המוח ובקטרמיה (חדירת חיידקים למחזור הדם), דלקות אוזניים וסינוסיטיס, וכן דלקות נוספות באיברי הגוף השונים, לרבות דלקות בלב (למשל אנדוקרדיטיס - דלקת בפנים הלב). הנגיפים העיקריים שגורמים לדלקת ריאות הם נגיף השפעת, ובילדים וירוס ה-RSV.

 

 

למה היא כל כך מסוכנת?

 

דלקת ריאות נגרמת כשמחולל המחלה חודר לדרכי הנשימה, וגורם לתהליך דלקתי בבועיות הריאות בהן נעשה שיחלוף החמצן מהאוויר לגוף. הדלקת מונעת את מעבר החמצן לתוך הדם ואת יציאת הפסולת – הפחמן הדו חמצני – החוצה מהגוף, מה שגורם לירידה ברמות החמצן בגוף ולעיתים לאי ספיקה נשימתית.

 

 

ניתן להידבק בדלקת ריאות בחשיפה לרוק של אדם נגוע בזמן דיבור, שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות פה או אף. המחלה מסוכנת ומדבקת בעיקר בקרב חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת.

 

 

איך מונעים דלקת ריאות?

 

 ניתן למנוע דלקת ריאות על ידי חיסון. צילום: Shutterstock

 

 

היעילות הגבוהה ביותר במאבק בדלקת ריאות היא במניעתה מבעוד מועד, וזאת לאור סיבוכיה הקשים הגורמים לתמותה בקרב עד כעשירית מהחולים הקשים ביותר, ובעיקר המבוגרים שבהם עם מחלות נלוות, כגון מחלת ריאות כרונית, אי ספיקת לב או סוכרת.

 

כיום ניתן למנוע דלקת ריאות על ידי מספר חיסונים המכוונים כנגד חיידקים ווירוסים שמחוללים אותה, כשהיעילות גבוהה במיוחד בהקפדה על קבלת כל החיסונים בהתאם להמלצות.

 

במסגרת החיסונים שקיימים כדי למנוע את המחלה קיים חיסון לתינוקות כנגד וירוס ה- RSV - אחד ממחוללי דלקת הריאות, אם כי מדובר בחיסון פסיבי המורכב מנוגדנים בלבד. החיסון ניתן לתינוקות בלבד, וכלול בסל הבריאות הממלכתי לפגים, לתינוקות עם מום בלב או מחלת ריאות כרונית עד גיל שנה – וניתן בחמש מנות רצופות מדי חודש – מנובמבר עד מרס. החיסון לא ניתן למבוגרים, מאחר שהוא מכיל נוגדנים בלבד ויעילותו לא נבדקה במבוגרים. החיסון בתינוקות הוכח כמונע באופן משמעותי תחלואה בדלקת ריאות ואשפוזים כתוצאה מהזיהום.

 

 

החיסון לשפעת ניתן חינם בקופות החולים ויעיל אף הוא במניעת דלקת ריאות, העלולה להיגרם מנגיף השפעת, אולם שיעורי ההתחסנות מפני שפעת בישראל די נמוכים. כדאי לדעת כי דלקת ריאות נגיפית כתוצאה משפעת עלולה להסתבך ולהפוך בהמשך לחיידקית, כשחיידק עלול להתיישב באזור הדלקת ולהתרבות. החיסון לשפעת מומלץ בעיקר לאוכלוסייה בסיכון: מבוגרים מעל גיל 65, פגים, נשים הרות וחולים כרוניים, ובהם חולי לב, חולים עם מחלת ראות כרונית כגון נפחת (Chronic obstructive lung disease) אסתמה ועוד.

 

 

הדרך הטובה והמשמעותית ביותר למניעת דלקת ריאות חיידקית היא באמצעות החיסונים כנגד חיידק הפנוימוקוקוס, המהווה כאמור את המחולל המרכזי למחלה – חיסונים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות. החיסונים מכוונים כנגד זנים שונים של החיידק, שחלקם הגדול עמיד לטיפול באנטיביוטיקה.

 

 

חיסון חדש הכלול בסל הבריאות 

 

מעבר לחיסונים, חשוב לשמור על היגיינה. צילום: Shutterstock

 

 

לפי הערכות, בשנים האחרונות מתים בישראל כ-1,500 איש מדי שנה מזיהומים, שעמידים לאנטיביוטיקה שחדרו גם למחזור הדם. קיים בישראל חיסון ותיק נגד פנוימוקוק, שניתן לכל החולים עם מחלות כרוניות וכן לאוכלוסיה מעל גיל 65. חיסון זה מכיל 23 זנים, אולם השפעת החיסון נמשכת כנראה רק כמה שנים, ומתן מנות חוזרות לא מגביר את יעילותו. לכן יש צורך לחזק את החיסון הוותיק על ידי הוספה של חיסון חדש המכיל 13 זנים (שרובם נמצאים גם בחיסון הוותיק). החיסון החדש ניתן החל ביולי 2009 לתינוקות, במסגרת חיסוני השגרה בשלוש מנות – בגילאי חודשיים, 4 חודשים ושנה. במחקר שנערך במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה נמצא, כי לאחר הכללת החיסון נצפתה ירידה של מעל ל-50% מהביקורים במיון ובאשפוז בשנה, בקרב ילדים עד גיל חמש.

 

כמו כן, החיסון החדש כלול בסל הבריאות הממלכתי למבוגרים בקבוצות סיכון גבוהות ביותר, לרבות חולים עם פגיעה בטחול, חולים באנמיה חרמשית (sickle cell anemia) ועוד.

 

כיום, החיסון החדש כלול בביטוחים המשלימים של קופות החולים, וניתן במנת חיסון אחת למבוגרים מעל גיל  65. לחולים כרוניים בדרגה הגבוהה ביותר החיסון מומלץ בשתי מנות, וכן גם לחולים עם פגיעה בתפקוד הטחול או היעדר טחול, דלף בעמוד השדרה ומושתלי שתל קוכליארי (שבלולי), וכן לסובלים ממחלות כרוניות נוספות, מחלות ממושכות של לב וכלי דם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). בנוסף, החיסון מומלץ בשתי מנות  לסובלים ממחלות ריאה ממושכות נוספות כגון שחפת, דלקת סמפונות ממושכת, סיסטיק פיברוזיס ואמפזמה, אי ספיקת כליות ממושכתומטופלי דיאליזה, סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות, מחלות כבד מסוג שחמת הכבד (צירוזיס) ואלכוהוליזם, ליקויים במערכת החיסון על רקע מחלת סרטן (בעיקר לוקמיה, לימפומה ומיאלומה נפוצה), מטופלים עם מערכת חיסונית מדוכאת בעקבות כימותרפיה והקרנות, שאותם מומלץ לחסן כשבועיים לפני תחילת הטיפול, נשאי HIV עם או בלי סימנים קליניים, ומושתלי איברים ומח עצם. מנה ראשונה מומלצת לרוב עם זיהוי גורם הסיכון, ומנה שנייה כעבור חמש שנים, אך לא לפני גיל 65.

 

כאמור, כיום מומלץ שילוב של שני סוגי חיסונים כנגד פנוימוקוקוס – תחילה יש לתת את החיסון החדש שמכסה 13 זנים של החיידק, ורק לאחר כמה חודשים יש לתת את החיסון הוותיק, המכסה 23 זנים ומיוצר בטכנולוגיה שונה. שילוב של שני החיסונים יחד מאפשר כיסוי טוב יותר במניעת דלקת ריאות חיידקית במבוגרים ובחולים.

 

החיסונים מומלצים לאורך השנה. החיסון החדש, המכיל 13 זנים, ניתן כיום רק בלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות, אך כבר קיימת המלצה לאפשר את קבלתו בקרוב גם בקופות החולים – מהלך שיקל על הנגישות.

 

מעבר למתן חיסונים ולשמירה על היגיינה לא זוהו אמצעים נוספים שיש ביכולתם להגן ביעילות גבוהה מפני דלקת ריאות.

 

יעילות החיסון במבוגרים: החיסון יעיל ב-45% במניעת דלקת ריאות מהזנים הכלולים בחיסון – יעילות גבוהה יחסית לאוכלוסיית היעד של החיסון – מבוגרים וחולים כרוניים. בנוסף, החיסון יעיל ב-75% במניעת בקטרמיה – חדירה של זנים אלו של החיידק למערכת הדם.

 

תופעות הלוואי של החיסון: ייתכנו תופעות לוואי מקומיות קלות לרבות אודם, נפיחות, חולשה, עליה קלה בחום הגוף וסיבוכים במערכת העיכול, ובשכיחות נמוכה יותר פריחה אלרגית. תופעות נדירות בשכיחות נמוכה יותר מ-0.01% כוללות תגובה אלרגית של שוק אנפליקטי. אין לתת את החיסון במהלך מחלת חום. החיסון הוכח בעולם כבטוח, וניתנו בישראל כבר מעל ל-1.5 מיליון מנות.

 

 

איך מזהים דלקת ריאות?

 

 מבוגרים מעל 50 וחולים במחלות כרוניות - שיעול לוחץ הוא תמרור אזהרה. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

אחת הסכנות בדלקת ריאות היא עיכוב בפנייה לרופא והחמרה של המצב הדלקתי. במידה שמתפתחים קשיי נשימה המלווים בשיעול, בקרב אנשים בוגרים בריאים אין צורך לפנות לרופא - כל עוד המחלה מסתדרת עם תרופות להקלה בתסמינים. אולם בקרב מבוגרים מעל גיל 50 וחולים עם מחלות כרוניות, שיעול לוחץ מהווה תמרור אזהרה, ומומלץ לפנות במהירות לרופא, מאחר שטיפול מוקדם יעיל יותר ומונע סיבוכים.

 

 

כיצד מטפלים בדלקת ריאות?

 

הטיפול בדלקת ריאות משתנה בהתאם לשלב שבו מאובחנת המחלה. ישנן תרופות אנטיביוטיות כנגד דלקת ריאות חיידקית וגם תרופות נגד נגיפים הגורמים לדלקת ריאות, כולל תרופה נגד שפעת. תרופות סבתא כמו מרק עוף ותה חם לרוב כבר לא עוזרות כשהתפתחה דלקת ריאות, ומשככי כאבים מסייעים להוריד את הגודש, אך מקלים על תסמינים בלבד, ולא מטפלים בגורם הזיהומי.

 

 

פרופ' דוד גרינברג הוא מומחה במחלות זיהומיות ורפואת ילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

 

* שירות לציבור. מוגש בחסות חברת פייזר 

 

 

מחכים לאמבולנס? כך תעשו את זה נכון

כל מה שצריך לדעת על אוסטיאופורוזיס

שירות חדש יסייע בהשגת תרופות

האסתמה מחמירה בחורף? כך תתמודדו

10 דרכים טבעיות להילחם בשפעת חורף

 

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה


תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה

פרקינסון: מה עושים כשהכדורים כבר לא עוזרים?


פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח בה הולכים ונפגעים הדרגתית תאים, בעיקר באזור בגזע המוח שאחראי על ייצור...

לקריאת הכתבה
המחלה הקטלנית שאין לה תסמינים

בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן

כדי להבין מהי מפרצת בטנית (או אאורטה בטנית), יש להבין תחילה איך פועל...

לקריאת הכתבה
איך שעון החורף משפיע על הגוף שלנו?

הלילהכולנו הזזנואת השעונים שעה אחת אחורה (אוקי, בואו נודה בזה, בעידן הדיגיטלי הרוב הוזז אוטומטית, ולנו רק...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה