מאניה דפרסיה: תפקיד המשפחה

מחלה של בן משפחה, בן זוג או חבר משפיעה תמיד גם עלינו. יש מחלות שדורשות בעיקר תמיכה פיזית, ואילו מחלות אחרות דורשות הבנה, הכלה וסיוע נפשי. מחלת המאניה דפרסיה היא מחלה שלא מטילה על החולים בה מגבלות פיזיות כלשהן, אך עם זאת השפעתה על הסביבה מרחיקת לכת ומחייבת גיוס של כל תעצומות הנפש על מנת לסייע לחולה. הקושי הגדול ביותר הנלווה למחלה הוא חוסר הוודאות, הדומה במקרים הקשים יותר לנסיעה ברכבת הרים שופעת עליות ומורדות. חולי המאניה דפרסיה יכולים להיות באחד משלושה מצבים: מאניה, דפרסיה ואיזון, כאשר כל מצב מאופיין באופן התנהגות שונה לגמרי ובתמיכה נדרשת שונה. מצבי המאניה והדפרסיה עלולים להימשך לפרקי זמן שבין ימים לשבועות, ובמקרים מסוימים נמצאים החולים במצב מעורב, מה שמוסיף לקושי בטיפול. במצב מאניה התנהגות החולים מאופיינת בעצבנות רבה, בחוסר מנוחה, בחוסר התחשבות ובמקרים חריפים בחוסר עכבות ובאי יכולת שיפוט באשר לנושאים כלכליים ומיניים. בהתקף מאניה יש נטייה להעליב, להתחצף, לבזבז כספים ללא הכרה ולפלרטט ללא בושה. למרות שברור שיש סיבה רציונלית להתנהגות זו בקרב חולים מאובחנים, עדיין יכולה להיווצר פגיעה רגשית בקרובים לחולה בעקבות התנהגותו, כאשר לאורך זמן הפגיעה הזו מחייבת תמיכה בבני המשפחה, ובמקרים מסוימים אפילו טיפול. תקופת הדיכאון מאופיינת בחוסר אנרגיה, ברמת תקשורת מאוד נמוכה עם הסביבה ובחוסר חשק. חולים במצב של דיכאון יתקשו ללכת לעבודה, יסתגרו בתוך עצמם ולא יקיימו אף מטלה בבית. ילדיו של החולה, בדגש על ילדים קטנים, עלולים לחוש תחושת אשמה בעקבות התפיסה האגוצנטרית המאפיינת ילדים. הם עלולים לחשוב כי התנהגות ההורה (עצבות או עצבנות) התרחשה בעקבות משהו שהם עשו. במקרים מסוימים הילדים בעצמם יזדקקו להדרכה ואף לטיפול על מנת שיוכלו להכיל את המצב ולתפוס אותו באופן נכון שלא יפגע בהם. בניגוד לחברים, משפחה אי אפשר להחליף ולמרות הקושי המשפחתי חשוב לסייע לחולה על מנת שיתגבר על התקופות הקשות ולצורך עידודו לקחת אחריות על המחלה ולהתמיד בטיפול בה, בין אם הטיפול הוא תרופתי ובין אם הוא בתרפיה. חשוב לא לפסול על הסף סיוע גם לבן הזוג. מחקרים מראים כי ללא טיפול זוגי, שיעור הגירושין של החולים הינו בין פי שניים לפי שלושה ביחס לאוכלוסייה הכללית. הגישה הטיפולית כיום מאפשרת שילוב של שיטות טיפול במשפחה דוגמת פסיכותרפיה ממוקדת משפחה. שיטות טיפול אלה מאפשרות למשפחה ללמוד את אופן ההתנהלות והאינטראקציה הנכון עם החולה במצבים שונים על מנת למזער קונפליקטים. כמו כן מודרכות המשפחות באשר לסימנים המקדימים המאפיינים את האפיזודות השונות, כך שתוכלנה להיות מוכנות יותר ובמידת הצורך להתריע בפני הרופא המטפל לפני שהמצב מידרדר. תקופת האיזון שלאחר אפיזודה מאנית או דיכאונית, למרות שמצב החולה הוטב, מאופיינת בחלקה בשיקום נזקים שנוצרו בעקבות הדיכאון או המאניה. נזקים כלכליים קורים הן בעקבות מאניה העלולה לגרור בזבוז כספים חסר שליטה והן בעקבות דפרסיה כתוצאה מחוסר התפקוד. יתרה מזאת, שיעור ההתמדה בעבודה של החולים במחלה נמוך מאשר באוכלוסייה הכללית, דבר המוסיף לקושי הכלכלי. נזקים נוספים עלולים להיות בתחום החברתי - התקף מאניה עלול להוביל לפגיעה בקשרים חברתיים, ואכן בחלק מהמקרים לאחר מספר התקפים החברים לא יכולים לשאת זאת ופשוט נוטשים. חשוב לזכור כי בסופו של דבר, למרות התקופות הקשות, החולה נמצא במרבית הזמן במצב מאוזן כאשר טיפול נכון ומתאים שומר עליו במצב כזה לתקופה ארוכה. תמיכת המשפחה והסביבה חשובה על מנת למתן את השפעות האפיזודות השונות של המחלה ואת ההשלכות העלולות להתלוות לאפיזודות אלה. מעבר לכך, למשפחה תפקיד חשוב בהקפדה על היענות החולה לטיפול התרופתי והפסיכותרפי, במיוחד בתקופות איזון ארוכות כאשר עלולה להתעורר התחושה שאין צורך בטיפול למרות שהפסקתו עלולה להוביל ליציאה מאיזון. השילוב ההכרחי בין תמיכת הסביבה לטיפול מתאים במחלה מאפשר לחולים חיים כמעט נורמליים.
ב-29 במרס יועלה בתיאטרון "הבימה" מופע של המחזמר "כמעט נורמלי" העוסק בחיי משפחה בצל מחלת המאניה דפרסיה של האם. ביוזמת חברת "לונדבק ישראל", אשר משיקה בימים אלה תרופה לטיפול במאניה דפרסיה, ייתרמו ההכנסות ממכירת הכרטיסים לעמותת "אנוש" הפועלת למען פגועי נפש. לפרטים והזמנת כרטיסים: 03-6295555 או 5008* להזמנת כרטיסים באינטרנט: www.habima.co.il

עוד על דיכאון:

דיכאון בגיל מבוגר: לא גזירת גורל

דיכאון חורף: דרכים להתמודדות

דיכאון וחרדה: להשאיר את הסטיגמה מאחור

דיכאון וחרדה: יש מה לעשות

ער"ן: מישהו מקשיב לכם

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום דיכאון וחרדה