מיתוסים על דיור מוגן: נכון או לא נכון?

בשיתוף בית בלב

תוחלת החיים נמצאת בעלייה מתמדת - ואם בעבר הרחוק בני 70+ ביקרו בעיקר בקופות חולים ובין לבין סרגו סוודר לנכדים, היום מדובר באנשים פעילים, עצמאיים ועסוקים, עם תחביבים ותחומי עניין. בהלימה לכך, גם הדיור המוגן עבר שינוי תדמיתי, ואם פעם הוא נתפס כתחנה האחרונה של החיים, היום ידוע כי המעבר לבית דיור מוגן פותח דלת לחיים מלאי עניין וסיפוק, קשרים חברתיים ומעורבות בקהילה תוססת - מגוון הרצאות, חוגים, ושפע של פעילויות מעשירות, תורמים לשיפור איכות החיים ובעיקר מאפשרים בחירה אישית ועצמאות מלאה.

ההחלטה אם לעבור לדיור מוגן היא אחת הגדולות והמשמעותיות בחיים. אצל רוב האנשים המבוגרים, המחשבה על המעבר תגיע בעקבות שינוי כלשהו שמתרחש בחיים – תוצאות בדיקות רפואיות שמעידות על שינוי בריאותי כלשהו, התאלמנות, שכנים או חברים שנכנסו בעצמם לדיור מוגן, תחושת בדידות שמתחילה לחלחל, רצון לתכנן את השנים הבאות וכיו"ב. וככל החלטה גדולה וחשובה אחרת, גם ההחלטה האם לעבור לדיור מוגן מלווה באופן טבעי בלבטים. יש שיקולים שונים לכאן או לכאן, וגם מספר מיתוסים בתחום, שפעמים רבות רחוקים מהמציאות. אנחנו כאן כדי לעשות סדר בדברים:

1. המיתוס: אם אכנס לדיור המוגן אאבד את הזהות האישית שלי

אחד החששות שנמצאו בקרב בני הגיל השלישי לגבי מעבר לדיור מוגן, הוא החשש לאבד את הזהות האישית, את האינדיבידואליות, בהשתייכות לקבוצת אנשים החיים באותו מתחם.
אלא שריבוי הפעילויות הקיימות בבית דיור מוגן (בהן מגוון הרצאות, סרטים, חוגים, בריכת שחייה, פעילויות כושר, טיולים בארץ ובחו"ל ועוד), מאפשר לדיירים מסגרת מלאה שהם יכולים לבחור מתוכה, ולהחליט במה הם לוקחים חלק ובמה לא, בהתאם לרצונם ולהעדפותיהם האישיות.

"כל ההעדפות של הדיירים וכל הרצונות שלהם באים לידי ביטוי בבית בעצמאות מלאה", אומרת אדווה הראל, סמנכ"לית השיווק והשירות של רשת בתי הדיור המוגן "בית בלב". "כך למשל, בבתים שלנו חיי הקהילה מאד נוכחים בחיי הדיירים שלנו, הערבות היא הדדית, וכך, כאשר דייר או דיירת מגיעים לראשונה לבית, הם מלווים על ידי דיירים ותיקים שדואגים לחשוף אותם להווי של הבית ולפעילויות השונות. אין מצב שדייר לא ימצא את הפעילויות שהוא מתחבר אליהן - ההיצע כל כך רחב, עשיר ומגוון, ואם יש צורך אנחנו עושים את כל מה שניתן כדי לענות על צרכים נוספים".

כך לדוגמא, עבור דיירת  ציירת, המתגוררת בבית בלב בפתח תקווה, הקצה הצוות דירת אמנים שבה היא יכולה להמשיך לצייר - ולא לבד, אלא עם קהילה תוססת של אמנים שיוצרת ומבלה יחד. "אנחנו רואים כל דייר כאינדיבידואל, וחשוב לנו לאפשר לאנשים לפתח תחביבים, ולהמשיך לקיים את הדברים שהם אוהבים, בין אם זה ליצור, להתנדב וכיו"ב", אומרת הראל.

2. המיתוס: אם אעבור לדיור מוגן המשפחה שלי פחות תבקר.

פעילויות מגבשות ואיכותיות לחיזוק הקשר בין בני המשפחה. צילום: טל גבעוני

מבוגרים רבים חוששים שאם יעברו לבית דיור מוגן, בני המשפחה שלהם יבקרו פחות, מתוך מחשבה שיש עכשיו מי שדואג להם. אלא שבבתים רבים הגישה היא שבני המשפחה של הדיירים הם חלק מהבית, וכך, לא רק שהביקורים של בני המשפחה נמשכים, הם אף הופכים למפגשים בעלי תוכן ופעילות איכותית משותפת. כך למשל, בדיור מוגן "בית בלב" משפחות הדיירים יכולות להתארח בבריכה בבית במהלך סופי השבוע, או לסעוד במסעדת הבית לצד יקיריהן. "אנחנו מאפשרים לבני המשפחה להתארח בדירות אירוח בבית במחיר סמלי, כדי לייצר זמן משפחה ולאפשר אותו בעצימות מלאה", אומרת הראל. "כל זאת נועד לעודד שהות ממושכת של המשפחות עם יקיריהן הגרים בבית, סעודות ובילויים משותפים". גם פעילויות מגבשות נרקמות, דוגמת הצגות בכיכובם של הדיירים, שאליהן מוזמנים בני המשפחה כקהל, או קייטנות קיץ, שאליהן מגיעים הנכדים והנינים של דיירי הבית, לזמן איכות בין דורי ולפעילויות מגבשות ואיכותיות.

3. המיתוס: כדי לעבור לדיור מוגן אצטרך למכור את הבית.

דיור מוגן נתפס הרבה שנים ככזה המיועד לעשירים בלבד, אבל בשוק הנדל"ן בישראל בשנים האחרונות, עם עליית המחירים הגבוהה ואיתה עליית ערכי הנכסים, מחירי הדיור המוגן הם דווקא אלה שנשארו יציבים ולא האמירו עם השנים. לדברי הראל, עליית מחירי הנדל"ן מאפשרת לרבים לשקול מעבר לדיור מוגן, ובנוסף, מסלולי התשלום והמימון כיום עבור הדיור המוגן הם רבים, ובחלקם אפילו לא חייבים למכור את הבית. "יש מגוון אופציות ומודלים רבים למימון דירה בדיור מוגן, ממשכנתא הפוכה ועד פיקדון עם שחיקה קצרה יחסית", היא אומרת. "אנחנו רוצים להתאים את מודל המימון לדייר ולא להיפך - חשוב לנו חוסנם הנפשי כמו גם הכלכלי של הדיירים שלנו. אנחנו מסתכלים על הדיירים שלנו כמו על בני משפחה, בסוף אנחנו רואים אותם וחיים איתם  פה יום-יום, וחשוב לנו שהם יחיו ברווחה".

אין ספק שההחלטה האם לעבור לבית דיור מוגן היא החלטה משמעותית שאין להקל בה ראש. דווקא בגלל שבתי דיור מוגן מקבלים אליהם אנשים מבוגרים שהינם עצמאיים, כדאי לתכנן מראש את הזקנה ולהיערך אליה, מתוך ראייה עתידית ודאגה ליום שאחרי. כדי להפוך את התהליך לפשוט יותר, חשוב להגיע לסיור בבית הדיור המוגן, לראות ולחוות את המקום בעצמכם, ולדבר עם דיירי הבית. יש מקומות דוגמת "בית בלב" שמאפשרים "יום פתוח", בו אנשים יכולים להגיע ולהתרשם גם מהפעילויות בבית, לחוות אותן בעצמם ולהרגיש לרגעים איך זה לחיות בבית.

"אנחנו ברשת בית בלב מבינים את ההתלבטות של הדיירים שלנו, ולכן מאמינים שכדי לקבל הסתכלות נכונה והתרשמות כנה, אין יותר נכון מחוויה אישית. ביום הפתוח נפגשים עם דיירים ותיקים ומבקרים בדירות שלהם, מתנסים בפעילויות תרבות ובארוחה טובה", מסכמת הראל. "אנו מאמינים מאד שלבסוף ההחלטה המתקבלת היא ממקום שלם, כי היא מתבססת על חוויה אישית סובייקטיבית ולא על קמפיינים פרסומיים".

חושבים על מעבר לדיור מוגן? מוזמנים להגיע לאחד מבתי "בתי בלב", להתרשם, להתייעץ עם הדיירים בבית ולחוות את בית בלב מקרוב. לפרטים נוספים לחצו כאן.