מלח הארץ? בעד ונגד צריכת מלח

המלח הוא תבלין ממולח, הסובל מפיצול אישיות: מצד אחד, הוא מכיל מינרלים החיוניים לתפקוד הגוף. מצד שני הוא ממכר, גורר אכילת יתר, וכשהוא מגיע בכמויות גדולות כמו בתזונה המערבית המתועשת, הוא עלול להביא לעלייה בלחץ הדם ולצרות אחרות.

למורכבות הזו אחראי הנתרן, אחד ממרכיבי המלח (השני הוא הכלור). הנתרן הוא מינרל החיוני לגוף, אך בכמות קטנה שאותה ניתן לקבל ממי השתייה, מפירות, מירקות, מקטניות ומדגנים. הבעיה היא שאנחנו אוהבים להמליח את המזון שלנו, בבישול או אחריו, והכי גרוע - צורכים המון מזונות מתועשים. 75 אחוזים מצריכת המלח היומית של האדם המודרני, מגיעים ממזונות מעובדים, משומרים, מיובשים ומוכנים.

נוכחותה של מלחייה על שולחן האוכל, לצד בת זוגה הפלפלייה, היא היום סוג של מובן מאליו, אבל לא תמיד זה היה כך, ובעבר הרחוק הגרגירים הלבנים נחשבו לאוצר יקר ערך. עדויות לחשיבותו של המלח בהיסטוריה אפשר למצוא בעובדה, שהוא הונח כמנחה בקברי הפרעונים. הביטוי הידוע "מלח הארץ" שייך במקור לישו, שכינה כך את חסידיו שרצה לשבח, והומרוס, גדול משוררי יוון בעת העתיקה, הצמיד למלח את הכינוי "מלח הקודש" בספרו "איליאדה".

משמש כחומר חיטוי טבעי

אפשר ללמוד על חשיבות המלח גם מגזירת המילה Salary, שפירושה שכר, מהמילה מלח, Salt  - מכיוון שכך שולמה לעתים משכורתם של חיילי הצבא הרומי. גם המילה Salad (סלט) מגיעה מאותו מקור, בשל המנהג הרומאי העתיק להמליח את הירקות.

בימי קדם, לצד תיבול המזון והשבחת טעמו, שימש המלח - בהיעדר אמצעים אחרים – לעיבוד המזון ולשימור בשר (ביהדות משמש המלח גם להכשרת הבשר). המלח גם סייע לכבישת ירקות ופירות, ולייצור גבינות ומוצרי חלב אחרים. בשל חשיבותו הרבה נקשרו במלח מיתוסים שונים, יוחסו לו סגולות של הגנה מעין הרע, והוא קיבל תפקיד בפולחנים עממיים ובאמונות טפלות.  

מלבד שימור המזון, למלח תועלות נוספות: כשהוא מומס במים, הוא יכול לשמש לגרגור ולחיטוי הגרון, כטיפות אף טבעיות, וכחומר לחיטוי פצעים. המלח טוב גם לניקיון הבית, להסרת כתמי שמן מבדים, לחיטוי קרש החיתוך במטבח, לניקוי כתמים באמבטיה ולפתיחת סתימות בכיור.

כאמור, כמות מסוימת של מלח במזון חיונית לתפקוד הגוף - הנתרן הוא מינרל השותף בתפקוד תאי המוח ומערכת העצבים, הוא יוצר אנזימים לעיכול שומנים, מאזן בין חומצה לבסיס, מווסת את נפח הנוזלים, וחשוב לספיגת חומרי מזון מהמעיים. הרכיב הנוסף של המלח, הכלור, מעורב בתפקוד השרירים ובייצור מיצי קיבה לפירוק המזון. 

זה מוכח מדעית: המלח ממכר

מפעיל את הדופמין במוח, הגורם לתחושת הנאה. צילום: Shutterstock

מחסור במלח עלול להיות מסוכן: הימנעות מוחלטת ממנו במזון, או איבוד מלחים בהזעה, בהטלת שתן מרובה או בעקבות הקאות מרובות, עלול להתבטא בחולשה, בעייפות, בכאבי ראש, בבלבול ועוד, ובמקרים קיצוניים אף להוביל למוות.

אלא שברוב המקרים הבעיה היא הפוכה: צריכת המלח שלנו גבוהה בהרבה מהדרוש. מכיוון שהמלח מגרה את קולטני הטעם ומבליט טעמים אחרים, הוא משמש כרכיב נפוץ במזונות מעובדים, כמו נקניקים ושאר בשר מעובד, אבקות מרק ורטבים מוכנים, חמוצים, סלטים מוכנים, גבינות, פיצוחים, חטיפים מלוחים וגם מתוקים, מצרכי יסוד כמו לחם, ולמעשה - מה לא.

מתברר שכמו הסוכר, גם המלח ממכר והשימוש בו עלול להתגלות כמדרון חלקלק. הנתרן מפעיל את הדופמין במוח, שגורם לתחושת הנאה, ולכן קל להתמכר אליו - תופעה שהוכחה בניסויים מדעיים. וכמו כל סם, ככל שמתרגלים לטעם המלח, הכמות הנדרשת כדי לספק את הצורך גדלה. בנוסף, התשוקה אחר עוד ועוד מהמלוח מביאה לאכילת יתר ולהשמנה, על כל הכרוך בה.

המלח השולחני הנפוץ, שיתרונו מחיר זול וגרגרים קטנים ונוחים לשימוש, הוא נטול ערך בריאותי, מכיוון שעבר תהליכים כימיים להלבנה, לייבוש ולגריסה. צריכה מוגברת שלו תוביל לעלייה ברמות הכולסטרול ושומני הדם, ולעודף חומציות בגוף, הגורם להרס רקמות, לטרשת עורקים, ליצירת אבנים בכליות, לדלדול עצם, וכמובן - לעלייה בלחץ הדם, אחת הרעות החולות של העידן המודרני. זאת מכיוון שהמלח סופח נוזלים אל כלי הדם, ובמקביל - מכווץ את קוטרם.

מבוגרים רגישים יותר לעודף מלח

רבע מהאוכלוסייה רגישה למלח. צילום: Shutterstock

לפני שאתם נכנסים לפאניקה ומשליכים את המלחייה מהמטבח, כדאי לזכור שלא כל יתר לחץ דם קשור לצריכת מלח. במחקרים שבהם נבדקה השפעה של תזונה דלת מלח, לא הוכח חד משמעית שהפחתת כמות המלח במזון משפיעה על לחץ הדם. מתברר, שרק מחצית מבעלי יתר לחץ הדם, מפתחים אותו בעקבות צריכת מלח מוגברת, ומוגדרים "רגישים למלח".

יתר לחץ הדם יכול להופיע גם בעקבות מחסור באשלגן, בסידן, בוויטמין  Cובוויטמין A, או בעקבות שתיית קפה מסיבית, עמידות לאינסולין, השמנה, מחלות כליה, גיל המעבר, לחץ נפשי, גנטיקה, וגם ללא כל סיבה ברורה.

אגב, כ"רגישים למלח" מוגדרים גם רבע מכלל האוכלוסייה הבריאה. כדי לדעת האם אתם שייכים לקבוצה זו, הורידו את צריכת המלח במזון למשך שבועיים ובדקו את התוצאות. לא רק לחץ הדם, גם כאבי הראש הטורדניים שסבלתם מהם, עשויים לחלוף פתאום.

כמות המלח המומלצת ליום משתנה מאדם לאדם בהתאם לגנטיקה שלו, לאקלים (הזעה מביאה לאובדן מלח) וגם לגיל, וחשוב לדעת שמבוגרים רגישים יותר לעודף מלח. למי שאינם סובלים מיתר לחץ דם או ממחלות לב וכליה, כדאי על פי המלצות משרד הבריאות האמריקני, להסתפק ב-5-6 גרם מלח ביום, שהם בערך כפית. רובנו צורכים כ-8-10 גרם מלח שולחני ביום, בעוד שהגוף יכול להסתפק בגרם אחד של מלח ליום לשם תפקודו. 

5 טיפים לצמצום צריכת המלח היומית:

תפריט מאוזן - אכלו כמה שיותר מזון טבעי, והעדיפו אותו על פני מזון מעובד ותעשייתי.

מודעות - החוק מחייב סימון מוצרי מזון בערכם התזונתי, בתווית המהווה מעין תעודת זהות של המוצר. קראו את התוויות של מוצרי המזון המעובד, והוציאו מהתפריט שלכם את המוצרים עתירי הנתרן.

תהליך גמילה - מלוח הוא טעם נרכש, גם אם ממכר. החדשות הטובות הן שניתן להתרגל מחדש לטעם הטבעי של המזון. החליטו כי אתם נגמלים מכמויות המלח ומורידים במינונים. בלוטות הטעם יתאימו את עצמן לשינוי תוך שבועיים עד חודש.

עברו למלח דל נתרן או למלחים טבעיים - במלח דל נתרן חלק מהנתרן מוחלף באשלגן. מלחים טבעיים כמו מלח סלעים ומלח ים אטלנטי מזיקים פחות מהמלח הרגיל והמוכר.

מצאו תחליפי תיבול - הכינו תערובות של עשבי תיבול יבשים כמו בזיליקום, פטרוזיליה, נענע, אורגנו, טימין, סלרי ומרווה, שיהווה תחליף תיבול למלח. לחילופין, ניתן להשתמש בתערובות צמחים מוכנות. המכורים יכולים לנסות את הסליקורניה, צמח תבלין בטעם מלוח הגדל בנגב, ומהווה תחליף טבעי ובריא לגרגירי המלח.

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה!

10 דרכים טבעיות להפחית כולסטרול

המזונות שיסייעו לכם לעבור את גיל המעבר בשלום 

שירת העשבים: הכל שאלה של תיבול

מדריך: כל מה שצריך לדעת על לחץ דם

יוגה מסייעת להורדת לחץ דם

שינויים באורח החיים ישפיעו על לחץ הדם שלכם

תזונה ים תיכונית מפחיתה את הסיכון ללחץ דם גבוה

בזכות המחלה יצאתי לחיים חדשים