מלכת האקסטרים

כשחגגה 50 נתנה לעצמה יפה אסף (62) מתנת יום הולדת, וצנחה צניחה חופשית. הצניחה הייתה רק זינוק הפתיחה למסע חוויתי שנמשך עד היום. מאז עשתה סנפלינג, קפצה בנג'י, נסעה פעמים למסעות מלכת המדבר ומה לא. "אני מאד אוהבת אקסטרים", היא אומרת, "כל מה שקשור לטיפוס, קפיצה, עלייה, טיולי ג'יפים - אני שם. אבל רק כשחזרתי מהטיול הראשון של מלכת המדבר לסין הבנתי מי אני. כל יום חוויתי חוויות שמעולם לא חוויתי. עד אז לא היו הרבה דברים שעשיתי רק למען עצמי. בכל זאת, עבודה, ילדים, בעל".  

אסף היא אחות אחראית במחלקה כירורגית בבית חולים וולפסון חולון. "להיות אחות היה חלום חיי", היא מספרת, "אבל אבא שלי לא נתן לי ללכת לקורס אחיות. זאת הייתה תקופה אחרת, הוא לא רצה שאעבוד בלילות, שאגע בגופות עירומים... אז הלכתי ללמוד הנהלת חשבונות. היום הלימודים האלה מאד שימושיים לי. הכל מדויק בעולם הזה. כשהתחלתי את לימודי האחיות כבר הייתי נשואה ואימא לשניים. הכל אפשרי כשרוצים, זה המוטו שלי. היום יש לי שלושה ילדים וארבעה נכדים".  

את מסע מלכת המדבר הראשון עשתה אסף לפני שבע שנים לסין. בסוף הטיול קיבלו הנשים טופס לבחור את המלכה שלהן. מתוך 40 נבחרו ארבע, ביניהן אסף, בתואר "הדבשיות של מלכות המדבר". הפרס: טיול נוסף של מלכת המדבר, הפעם להודו. בין לבין היא נסעה גם לטיול מלכת הים - מסעות שיט ביאכטות לנשים בלבד. "מלמדים אותך את כל התורה על רגל אחת של מקצוע הסקיפרית", היא מספרת. "לומדים איך לקשור, משיטים את היאכטה. שטנו ליוון, כל בוקר התעוררנו בנמל אחר. זה היה פיילוט ראשוני של מלכת המדבר בים, והיו שם גם צלם וסיון כהן מ'הכל כלול'".

מה הייתה חווית האקסטרים הכי מפחידה?

"אני לא מפחדת מכלום. קצת ממים, למרות שאני שוחה. גובה לא מפחיד אותי. האמת שמה שהכי מפחיד אותי בחיים זה לפגוע באנשים. אני עובדת בבית החולים עם הרבה אנשים מבוגרים. לחלקם אני מאד קשורה. כל כך קשורה שקשה לי להיפרד כשהם חוזרים למשפחה שלהם. החלום שלי הוא לפתוח בית אבות, אבל צריך לזה משקיע. אימא שלי היום בת 92 בלי עין הרע, והיא עמוד השדרה וההשראה של חיי. היא גרה בלי מטפלת. אנחנו שמונה אחים ואני עושה סידור עבודה, ככה שתמיד יש איתה מישהו. היא אף פעם לא לבד. חוץ מזה הבית מרושת במצלמות".

כמה אפשר לראות כיכרות ברומא?

"אתגרתי את עצמי". יפה אסף באחד ממסעות "מלכת המדבר", צילום באדיבותה

אמרת שאת פוחדת ממים, ובכל זאת הלכת למלכת המים.

"אתגרתי את עצמי. והאמת? לא פחדתי. אני לא נותנת לעצמי להישאר בפחדים".

מה כל כך אהבת במסעות של מלכת המדבר?

"אחרי שחוויתי את טיולי המדבר כבר פחות עניינו אותי טיולים בערים. כמה אפשר לראות כיכרות ברומא? מאז המסע הראשון לסין גיליתי שזה פשוט תענוג לנסוע בשטח על ג'יפ. קודם כל אני מאד אוהבת הילוכים. ובכלל, כל החוויה היא נהדרת".

המסע הבא שהיא מתכננת הוא דווקא לאומן, בעקבות אחיה ז"ל. יפה אסף בסנפלינג, צילום באדיבותה

לפני הטיול לסין התבקשה כל אחת מהמשתתפות במסע להביא חפץ משמעותי מהבית, ולספר עליו בערב שיוקדש למשימה. היו כאלה שהביאו בגדים של הנכדים, אסף בחרה להקריא שיר. "ממש לפני שעליתי למטוס לסין קפצתי לאימא שלי היקרה, שהייתה בפעילות במעון, לקבל ממנה את ברכתה", היא מספרת. "היא הייתה שם עם עוד כמה נשים בגילה. כל אחת ישבה מול מחשב אישי והקלידה באיטיות אות אחרי אות שיר שנתנה להן המנחה. מכיוון שמיהרתי, הצעתי לאימא את עזרתי. הקלדתי במהירות את השיר והדפסתי שני העתקים. קיבלתי את ברכתה, וצעיף שסרגה לי לקחת לדרך. רק כשלקחתי את המזוודות לשדה התעופה קראתי את השיר שהדפסתי. הוא ריגש אותי עד דמעות והחלטתי שזה יהיה החפץ שאקח למשימה.

"זה היה שיר של פבלו נרודה בשם 'אט אט גווע', הוא כל כך נגע בי. וככה עמדתי על הר קסום בסין בסוף העולם והקראתי אותו. אני חושבת שריגשתי המון נשים באותו ערב. השיר הזה תלוי במשרד שלי בעבודה. ההתחלה שלו הולכת ככה:  'מי שלא נוסע, מי שלא קורא, מי שלא שומע מוזיקה, מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו, אט אט גווע… זה שהורס את האהבה לעצמו, זה שדוחה עזרה מושטת, אט אט גווע… זה המשועבד להרגליו, החוזר יום יום על אותם המסלולים, אט אט גווע… זה שלא מחליף את המותג, שלא מחליף את צבע הלבוש, שלא משוחח עם מי שהוא לא מכיר, אט אט גווע… זה שלא מסכן את הוודאי או הלא ודאי בכדי ללכת אחרי חלום, אט אט גווע… זה שלא מרשה לעצמו, אפילו פעם בחיים לברוח מהעצות הנבונות. חייה היום! סכן היום! עשה היום! עשה מיד! אל תסכים לגווע לאט! הסר את המכשולים! אל תסרב לאושר!".

"60 של היום זה ה-40 של פעם"

"שום דבר לא היה ממש קשה". יפה אסף במסע "מלכת המדבר" בהודו, צילום באדיבותה

מה הייתה החוויה הכי משמעותית במסעות האלה?

"כל יום הייתה חוויה אחרת, לא ידענו אף פעם מה מצפה לנו. כל בוקר קיבלנו את התוכנית של אותו יום. עשיתי סנפלינג מעל בניין גבוה בסין, משהו שמעולם לא חשבתי שאעשה. היינו בסין בשבט הנאשי במחוז יונאן בדרום המדינה, אלה שבטים שהכוח המוחלט הוא בידיים של הנשים. האישה היא היורשת והמורישה, היא הדמות הדומיננטית והעובדת. לגברים ממש אין מילה שם. הם עושים את מה שהנשים מבקשות. האישה היא זאת שאומרת את המילה האחרונה. בהודו הכל היה שונה מסין - ריחות אחרים, צבעים אחרים. היו חוויות מפנקות כמו מלון אוהלים. המתחם היה מתחם אוהלים אבל בפנים האוהל נראה כמו בית מלון. הנסיעות על הדיונות, הכפרים שתיירים לא מגיעים אליהם, המקדשים. והכי משמעותי, החברות הטובות שרכשתי לכל החיים".

מתחרטת על משהו?

"עלינו על גמלים והיום אני מצטערת על זה. כטבעונית אני לא עושה את זה יותר".

מה היה הכי קשה?

(צוחקת): "נחירות של החבר'ה בחדר. שום דבר לא היה ממש קשה. אולי לא להתרחץ כל יום, להתרחץ במים קרים, לישון בחוץ".

איך היה האוכל?

"אני כאמור טבעונית, ככה שזה לא היה קשה. אני מאד מושפעת מהבת שלי, היא טבעונית ממש הארד קור. היה לנו צוות שהיה הולך לשוק וקונה ירקות, קינואה ואורז, והיינו מבשלות".

מה הפתיע אותך בעצמך?

"צריך להבין ש-60 של היום זה ה-40 של פעם. אין הרבה שיוצאים לפנסיה, מתיישבים על כסא נדנדה ופותרים סודוקו. הפתיע אותי כשהכריזו שאני מלכת הדבש, הייתי ממש נבוכה. אנחנו משפחה מאד צנועה. בשנת 2013 קיבלתי פרס עובד מצטיין של מנכ"ל משרד הבריאות ובהתחלה לא סיפרתי למשפחה. גם כשסיימתי תואר שני של מנהל מערכות בריאות, כולם הגיעו עם המשפחות ואני לא. במלכת המדבר הפתיע אותי שבחרו בי, שרואים בי כל כך הרבה. אני אומרת תמיד את כל מה שבליבי. הבנתי שאני יכולה לעשות הרבה יותר ממה שחשבתי, שאין לי גבולות. היינו בהודו בחתונת 50 של זוג הודי. זאת לא הייתה מסיבה שלנו, הגענו עם החולצות הכתומות שלנו. המנחה שאל מאיפה אנחנו, והתברר שהוא יודע את 'הבה נגילה'. עלינו לבמה ושרנו לזוג, היה מאד מרגש".

"המסר שלי? כל מה שאתן רוצות אתן יכולות"

 "הילדים שלי עפים על זה שאני באקסטרים". יפה אסף, צילום באדיבותה

איך המשפחה שלך מגיבה לסבתא ואימא שקופצת בנג'י?

"אני תמיד מספרת רק אחרי מעשה. לאימא שלי אני אומרת שאני הולכת לכנס. אם אימא רגועה כולם רגועים. הילדים שלי עפים על זה. הם חיכו לי בשדה תעופה עם כתר 'המלכה האם'".

לפני שלוש שנים נפלה אסף ונקעה את הקרסול. מאז היא נאלצת קצת להתמתן, אבל לא מוותרת לעצמה. אחרי הודו נסעה לתאילנד עם חברה שמכירה היטב את האזור, וגם לטיול נשים למרוקו. "זה היה פחות אקסטרים, כי קצת יותר קשה לי ללכת ברגל", היא אומרת, "הכי צעירה הייתה בת 60 והכי מבוגרת בת 75. טיילנו לאורכה ולרוחבה של מרוקו. זה לא היה טיול שורשים, כולן היו אשכנזיות".

את התוכניות להירשם לריאליטי "המרוץ למיליון" ביטלה, ודווקא לא בגלל הכושר הפיזי אלא בגלל הטבעונות. "לא רציתי לאכול חיות", היא אומרת. המסע הבא יהיה באופן מפתיע לאומן. "היה לי אח מאד דתי שחי שם במשך 20 שנה", היא מספרת, "לא ידענו הרבה על חייו הפרטיים. הוא לצערי נפטר לפני חמש שנים. הגיע לארץ כדי לסעוד את אימא שלנו שחלתה, ויום אחד קיבל שבץ ונפטר. זה קרה בחתונה של אחייניתי. אחרי מותו נסענו כמה אחיות לאומן כדי לחקור עליו. רצינו לדעת קצת יותר. שמענו עליו סיפורים מסמרי שיער ומרגשים. התברר שהוא היה אוסף נערים אבודים חסרי בית מהרחוב ונותן להם קורת גג ומזון. תרם את כל כספו למטרה הזאת. אני מרגישה שאני רוצה לנסוע לשם שוב, להיות קרובה לאנשים שהכיר".

יש לך מסר לנשים בנות 60 פלוס?

"כל מה שאתן רוצות בחיים אתן יכולות, ואם אתן מדברות ולא עושות זה אומר שלא רציתן מספיק".

להגשים חלום: צניחה חופשית בגיל 65

להגשים חלום: תרמילאית בת 64

להגשים חלום: מאמן כושר מוסמך בן 90

5 נשים שהגיל עושה להן רק טוב

גירל פאוור: מהפכת הנשים המבוגרות

האישה שפיתחה תחביב חדש בגיל 70

הנשים שמוכיחות: 60 זה ה-40 החדש

הצטרפו לקהילת הפנאי ותרבות של מוטק'ה