מערכת יחסים טובה - גם עם הרופא

התקשורת בין הרופא לחולה אינה כפי שהייתה בעבר. כיום, לא מדובר עוד במודל פטריאכלי, בו הרופא הוא בעל הידע היחיד ויש לציית לדבריו. בעת החדשה המטופל הוא במרכז ועל הרופא ליידע, לשתף ולהפוך אותו לחלק פעיל בקבלת ההחלטות הטיפוליות הנוגעות לו.

לא כולם מרוצים מהגישה החדשה. ישנם רופאים שהשינוי קשה להם. יותר מכך, ישנם מטופלים שרואים בשיתוף קבלת ההחלטות חוסר ביטחון מדאיג של הרופא, וניפוץ הפנטזיה לאדם "יודע כל" שבידיו כל הפתרונות המדויקים.

קשר טוב עם הרופא אינו בבחינת מותרות, כפי שנחשב בעבר. הקשר הוא כלי מרכזי בטיפול ויש לו השפעה ישירה על מצבו הבריאותי של המטופל. הוכח כי מעורבות מטופלים בקבלת ההחלטות מביאה לשיפור מצבם הבריאותי. המטופל מקבל ידע רחב יותר באשר לאופציות הטיפוליות ולדרכים השונות שבהן הוא יכול לשפר את מצבו, וכך ההיענות לטיפולים השונים עולה.

כמו בכל מערכת יחסים, גם הקשר בין הרופא לחולה תלוי במאפיינים הייחודים של שניהם. קשר זה חשוב, על אחת כמה וכמה לאנשים עם מחלות כרוניות, אצלם הקשר הוא "רציני ומחייב" יותר.

למה חשוב שהקשר עם הרופא יהיה טוב?

בקשר טוב המטופל ירגיש בנוח וההיענות לטיפול תהיה גבוהה יותר.  צילום: Shutterstock

1. היענות לטיפול. כדי שהטיפול הרפואי אכן יצליח המטופל צריך להיענות לו. שום תרופה או טיפול אינם יעילים אם לא לוקחים אותם. ההיענות תלויה בהסבר שקיבל המטופל על הטיפול, השלכותיו ותופעות הלוואי, במחשבות של המטופל על הטיפול ובביטחון שנותן המטופל ברופא. כל אלו הכרחיים כדי שהתוכנית הטיפולית אכן תתממש. לדוגמא, מטופל החושב כי התרופה שנרשמה לו דומה לתרופה שעליה פורסם בעיתון כמסוכנת, לא ייקח את הטיפול. 

תופעות כאלו ואחרות יכולות להימנע אם ההסבר לגבי הטיפול יהיה מלא, ואם המטופל ירגיש בנוח לדווח על החששות שלו ויהיה לו אמון - מתוך הקשר שנוצר - בכוונותיו ובנכונותו של הרופא לעזור לו.

2. דיווח על סימפטומים רגישים. קשר טוב משמעותו הבנה, ביטחון, רגישות וסודיות. מאפיינים אלו חשובים כאשר חשים בסימפטומים אשר לא נוח לשוחח עליהם: כאבים במקומות רגישים, נושאים הקשורים בשתן וביציאות, תפקוד מיני, בכי, עצבות, עצבנות, חרדה, מחשבות לא הגיוניות, קשיים בעבודה ובמשפחה, נחירות, נפיחות, סימנים על העור, זיעה, ריח ועוד - כל אחד והנושא לו הוא רגיש. קשר טוב עם הרופא מאפשר שיחה גם על נושאים אלו. המטופל צריך לקבל את המענה המתאים, והיום הרפואה מתקדמת וחבל לסבול מסימפטומים מיותרים.

הרופא זקוק לפתיחות מצד מטופליו על מנת שיוכל לעשות את עבודתו נאמנה, ולהתייחס באבחנתו ובטיפולו לכלל הסימפטומים. חלק מהדברים שצוינו קריטיים למתן אבחנה ולטיפול נכונים; במקרים מסוימים תיתכן סכנת חיים אמיתית, במידה שלא יהיה דיווח על סימפטומים אלו, שיאפשר גילוי מוקדם.

3. יכולת להתייעץ. ישנם דברים שנראים לעיתים בעיני המטופל כאינם קשורים לניהול המחלה. במידה שהקשר בין הרופא למטופל טוב, יכול המטופל להרגיש בנוח להתייעץ עם הרופא גם בנושאים אלו, כגון: תזונה, תוספי מזון, טיפולים משלימים, פעילות ספורטיבית או משקמת, טיול בחו"ל, קנייה של מכשירים לשיפור הבריאות וכיו"ב. במידה שהקשר עם הרופא לא טוב, יבחר המטופל על פי התרשמות מפרסומות או מדעתם של אנשים שאינם מקצועיים, ותיתכן אף העדפה שעלולה לסכן או לפגוע במצבו הבריאותי.

[#middleBanner]  

4. הימנעות מטיפולים "זוהרים" ומיותרים. קשר לא טוב עם הרופא אינו עונה על כל צרכיו של  המטופל. החסך עלול להביא את המטופל "לרעות בשדות זרים" - אין הכוונה למומחים אחרים, אליהם טוב לגשת לחוות דעת שנייה ואולי אף למצוא קשר טוב והולם יותר. הכוונה היא לטיפולים שאינם מוכחים, שבמקרה הטוב גוזלים כסף רב מן המטופל ובמקרה הגרוע גם מסכנים את בריאותו.

פעמים רבות כאשר המטופלים ובני משפחותיהם חסרים בידע, יש נטייה לפנות לטיפול המסובך או היקר יותר מתוך ניחוש או ציפייה שהדבר יביא לריפוי. למרבה הצער ישנם שרלטנים שמנצלים נטייה טבעית ומוכרת זו. התייעצות נוחה עם הרופא המטפל יכולה להעניק פרופורציות וידע אמין לגבי "הקסמים" הללו. מטופלים עם פחות ביטחון במטפל או החוששים מתגובתו על התעניינות לגיטימית בטיפולים אלו, יפספסו מידע ועצות השוות יותר מזהב.

5. הפחתת החרדה. מצבים רפואיים באופן טבעי מלווים בחרדה. החרדה אינה רק מצב נפשי - כשהגוף מכווץ הנשימה קצרה, הדופק מהיר, השינה קלה ומעטה מדי והמחשבות רצות ללא הפסקה, כך שהגוף מתקשה להחלים. תגובות אלו אף יכולות להחמיר את המצב הרפואי. קשר טוב עם הרופא מעניק ביטחון שתורם להפחתת החרדה. תקשורת מתאימה מאפשרת שיחה על נושאים אלו, בזכותה יוכל הרופא להעניק מידע ותמיכה שיפחיתו את החרדה. במידת הצורך, הרופא יפנה למומחה בתחום או ייתן טיפול שיעזור בהתמודדות עמה.

איך תדעו שהגעתם לרופא הנכון?

רופאים מתקדמים נוקטים ברפואה ממוקדת מטופל. צילום: Shutterstock

קיימים מספר סימני אזהרה המרמזים על רופא שאינו מתאים לכם: אם חיכיתם בתור מספר חודשים כדי להיפגש עם המומחה הכי יקר בתחום, וכשכנסתם לפגישה קיבלתם את ההרגשה שאין לו זמן, שכן הייתה אווירה שבה לא ניתן לשאול שאלות וברגע שהערתם ניתן לכם מסר, מילולי או לא מילולי, כי אין הדבר במקום. אם נראה כי יש סימפטומים שלא מעניינים אותו, כי מצבכם הנפשי "מפריע" לו לעבוד, או שהאופציות הטיפוליות לא הוצגו בפניכם ונאמרו הרבה מילים מסובכות מבלי שהבנתם אותן, ועוד לא ניתנה לכם הלגיטימציה לשאול - סימן שהגעתם לרופא הלא נכון. רופאים אלו נוקטים ברפואה ממוקדת מחלה. בגישה זו האדם הינו רק "נשא" של המטרה שבה עליהם להתמקד.

רופאים מתקדמים יותר נוקטים ברפואה ממוקדת מטופל. גישה זו מסתמכת על המודל הביו-פסיכוסוציאלי, בו גם המרכיבים הפסיכולוגיים והחברתיים חשובים בהתמודדות ובטיפול במחלה. רופא הנוקט בגישה זו, ישאל את המטופל על עמדותיו כלפי המחלה והטיפול, המטופל ירגיש כי הוא חלק מקבלת ההחלטות המשפיעות על חייו ולכן יקח חלק פעיל, והיענותו להמלצות הרפואיות תגבר.

בתקשורת דו-כיוונית זו, תתאפשר הכלה של רגשותיו ופחדיו של המטופל ויינתן מקום בטוח לבטא, לדווח ולהתייעץ בכל נושא הקשור במישרין או בעקיפין למצבו הרפואי. ראייה כוללת ושיתופית זו מביאה לתחושה טובה יותר הן לרופא והן למטופל. מחקרים גם מראים שהצלחת הטיפול הרפואי תהיה גבוהה יותר, במידה שמודל זה אכן מיושם.

למדריך לחולה הכרוני המתחיל באתר כמוני לחצו כאן

6 טעויות הבריאות שאנחנו עושים אחרי גיל 50

7 טיפים להתנהלות נכונה מול הרופא

עכשיו הזמן - טיפול נפשי בגיל מבוגר

עוד ב"לוקחים אחריות על הבריאות"

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה!