מתקשים לסלוח? טריק קטן יעזור לכם
יום כיפור מביא איתו קצת שקט לרחובות, ואת העניין הידוע של חשבון נפש וסליחות. בין אם אתם נוהגים לצום בכיפור ובין אם לא, סביר שתשמעו וגם תשמיעו לאחרים את ה"סליחה אם פגעתי" המוכר. אבל מעבר לקלישאה, יום כיפור הוא הזדמנות מצוינת לסלוח באמת, לסגור – בעיקר עם עצמכם – חשבונות שנשארו פתוחים, ולהתחיל שנה חדשה בדף לגמרי חלק.
סליחה אמיתית היא כזו שמשחררת בעיקר את האדם הסולח. איך אומר המשפט הידוע? לכעוס זה כמו לבלוע רעל ולחכות שהצד השני ימות. אז אם יש לכם שכן שאתם נמצאים איתו בסכסוך, למשל, חבר קרוב שאתם עדיין נוטרים לו טינה על משהו מהעבר, או אפילו אדם שכבר מזמן לא חלק מחייכם, אבל משפט שאמר או פעולה שעשה ופגעה בכם ממשיכים להשפיע עליכם – יום כיפור הוא זמן טוב לשחרר ולהשתחרר מכל זה.
אבל מה עושים כשהכעס כל כך חזק, עד שאנחנו מתקשים לסלוח? לפעמים אנחנו אפילו לא זוכרים ממה בדיוק נפגענו, רק יודעים שנשארנו עם הרגש הלא נעים, שממשיך ללוות אותנו ומהווה תזכורת חיה לפגיעה ההיא. אנחנו רוצים לשחרר, בעיקר למעננו, אבל לא כל כך יודעים איך לעשות את זה. טריק קטן הלקוח מעולם ה-NLP (שיטת טיפול המאפשרת שינוי התנהגותי באמצעות שיפור התקשורת הפנימית), יאפשר לכם לעשות את זה, ואפילו די בקלות – באמצעות הפרדה בין ההתנהגות לבין הכוונה.
למה הכוונה? אחת מהנחות היסוד של ה-NLP קובעת, כי מאחורי כל התנהגות מסתתרת כוונה חיובית שמשרתת אותנו. זאת אומרת שגם מתחת להתנהגות לא רצויה, עומדת כוונה חיובית למען מי שהפעיל אותה. קל לראות את זה עם ילדים: קחו למשל את הנכדים שלכם. כמה פעמים צפיתם בהם מהצד פועלים בניגוד לבקשת הוריהם, מתחצפים או מתפרעים? אם נגיב רק לפעולה עצמה, הלא רצויה, סביר שהרגש האוטומטי שיעלה הוא כעס, או תסכול.
הכוונה תמיד חיובית, גם כשהמעשה לא
מציאת והבנת הכוונה החיובית שמאחורי המעשה תעזור לכם לפעול ולהגיב אחרת. צילום: Shutterstock
אבל אם נעמיק ונחפש את הכוונה שמסתתרת מאחורי ההתנהגות – ואנחנו מזכירים שהכוונה תמיד חיובית למען מי שמבצע את הפעולה – נוכל לגלות הרבה יותר הבנה ואמפתיה. הכוונה החיובית אצל הנכדים במקרה כזה יכולה להיות חיפוש אחר תשומת לב, למשל.
נכון, לילדים קל לנו יותר לסלוח, אבל כוונה חיובית אפשר לחפש – ולמצוא – בכל התנהגות, אם רק נרצה בכך. קחו למשל מריבה ישנה עם בן הזוג, או אפילו עם השכן, שממשיכה לעורר בכם רגש של כעס כשאתם נזכרים בה. גם כאן, יכול להיות שהכוונה החיובית עבור הצד השני היא פריקת מתחים, למשל, שבאה לידי ביטוי בהתנהגות לא רצויה של מריבה.
ביצוע הפרדה בין המעשה לבין הכוונה שמאחוריו, והבנת הכוונה החיובית שמסתתרת מאחורי ההתנהגות הלא רצויה, יאפשרו לכם לסלוח ולשחרר בקלות יותר, ובעיקר – להגיב אחרת גם בזמן האירוע. במקום להיפגע באופן אוטומטי ולהגיב בחזרה בפוגענות, תוכלו לעצור רגע, למצוא את הכוונה החיובית, ולהגיב בסלחנות ובהבנה כלפי ההתנהגות.
הבנת הצורך האמיתי שמסתתר מתחת לפני השטח, מאחורי ההתנהגות הלא נעימה (למשל: רצון בתשומת לב) תאפשר לכם גם לענות על הצורך האמיתי, ולא להגיב לפעולה עצמה, זו שנמצאת רק מעל פני השטח. נכון, לפעמים לא קל לגלות את הכוונה החיובית, והחיפוש אחריה יהיה מאתגר יותר, אבל אין ספק שזה ישתלם. בעיקר לכם.
איך עוד מתמודדים עם כעס ורגשות קשים?
אמנם ביום כיפור הקרוב מי שצריכה לבקש מכולנו סליחה זו תשפ"ד, שנה שכולנו כנראה נעדיף למחוק מהזיכרון, אבל זה...
חודש תשרי מביא עמו שלל חגים, חגים מביאים איתם שלל אורחים, ואורחים – עושים חשק לסידור שולחן מעוצב, חגיגי...
יום כיפור מביא איתו קצת שקט לרחובות, ואת העניין הידוע של חשבון נפש וסליחות. בין אם אתם נוהגים לצום בכיפור...
קוראים לזה ביהדות : "לדון לכף זכות"