סימן שאתה צעיר: מכורים לסקי בגיל השלישי

הם לא עושים חשבון לרופאים שמדברים איתם על הגיל ועל הסכנה בנפילות, ולא אכפת להם שהתחביב שלהם יכול להתרחש רק במינוס עשר מעלות. הם לא מוותרים על חופשת סקי לפחות פעם בשנה, ומצליחים לא פעם לסחוף באהבה הזאת גם את הילדים ואת הנכדים. שלושה ותיקי גלישה (אמיתית, לא באינטרנט) מספרים לנו מה יש בספורט הזה שקשה להם לוותר עליו, וכמה שנים הם עוד מתכוונים להמשיך לגלוש.

יואב בשן, 78, חיפאי במקור ומהנדס כימי במקצועו, עבד עד גיל 75 בתכנון מתקנים כימים. כיום הוא פנסיונר, ויש לו שלושה ילדים ושבעה נכדים. "התחלתי לעשות סקי בגיל 43, כשהיינו בשנת שבתון בארצות הברית", הוא מספר. "נסעתי עם אשתי לחופשת סקי והיא מיד הבינה שזה לא בשבילה", הוא אומר, "אז היא לא עושה סקי אבל בזכותה אני עושה. המשכתי עד שהייתה לי תאונה של חוסר מיומנות, ואז הפסקתי לחמש שנים. בגיל 52 בערך חזרתי לסקי, והפעם כמו מתלמד".

זיווה גינזבורג, 68, במקור קיבוצניקית מחולתה, היא מורה להתעמלות, אימא לשלושה וסבתא לחמישה. כבר 45 שנה שהיא הבעלים של סטודיו להתעמלות, המשלבת מספר שיטות כמו פלדנקרייז ופילאטיס, והבעלים המשותפים של סטודיו נוסף יחד עם בתה. גינזבורג  גולשת סקי מגיל 40. עד לפני שלוש שנים גם עסקה בהדרכת סקי, והיא מספרת שהאהבה שלה לספורט הלבן הזה התחילה ממש במקרה. "בעלי היה בשנת שבתון והחלטנו לנסוע לאוסטריה, לאתר סקי קטן, סתם כדי לבדוק מה זה", היא נזכרת. "מהר מאד הבנתי שאני מאוהבת בספורט. התחלתי להשקיע בזה יותר ויותר ובסופו של דבר הפכתי את התחביב גם למקצוע צדדי, ועברתי קורס למדריכי סקי".

דורון איטלסון, 71, יליד תל אביב, אב לשלושה וסב לחמישה, פתח לפני 42 שנה את חנות הסקי הראשונה בישראל, שנקראה אז "ביגוד לסקי". במשך השנים היא קיבלה את השם "סקי – פס", על שם הכרטיס היומי שגולש רוכש באתרים. "אני בכלל התחלתי עם סקי מים בדרום אפריקה, שם למדתי מנהל עסקים", הוא מספר. "המשכתי ללמוד בקנדה, מדינה עם הרבה שלג, והכרתי לראשונה את הסקי".

כמו ציפור שעפה באוויר

 יואב בשן, נוסע לחופשת סקי כל שנה. צילום באדיבותו

כמה פעמים בשנה אתם נוסעים?

גינזבורג: "בעבר נסעתי שלוש פעמים בשנה. עכשיו פחות, כי לא מתחשק לי לנסוע לבד, ואין מסגרות לאנשים בגילי. יש מסגרות של משפחות עם ילדים. כשאין לי ברירה אני נוסעת לבד, ומצטרפת לקבוצות גויים בחו"ל שהם באותה רמת גלישה שלי. בדרך כלל אני האישה היחידה".

בשן: "כל שנה אני נוסע. לצרפת, לשוויץ, לאוסטריה, שם יש את האתרים הכי טובים. בשנה שעברה דילגתי, כי עברתי ניתוח לב פתוח, השנה חזרתי. הניתוח לא רק שלא הוריד לי את הכושר, להפך".

איטלסון: "בהתחלה הייתי נוסע המון לגלוש בחרמון. לחו"ל הייתי נוסע פחות, לא יכולתי להרשות לעצמי לנסוע לשבוע, הייתי חוטף פה ושם ימים. לפני שמונה שנים התחלתי ממש לנסוע לחופשות סקי. אני נוסע עם הנכדים לצפון איטליה, לצרפת, לאוסטריה. הנכד הבכור כבר גולש מהר יותר ממני, והוא רק בן שש".

מה סוד הקסם של הספורט הזה?

גינזבורג: "אדרנלין מטורף. אני גולשת ומרגישה כמו ציפור שעפה באוויר. חותכת את הרוח, מגיעה למסלולים קשים, מנצחת את תנאי הטבע ומגיעה לגבהים מטורפים. שילוב של נוף מרהיב וסקי זה השילוב המושלם".

בשן: "קשה מאד להגדיר. זה או שאתה שם עד הסוף,  או שאתה ממש לא. זה השילוב של ספורט ונופים, גם חופש וגם פעילות חברתית. יש באתרים אווירה מאד מיוחדת. גם אחרי הסקי, הולכים יחד לשתות משהו. זה ספורט מאד נעים. קשה לוותר על זה".

איטלסון: "זה ספורט נפלא, אין מילים לתאר חוויה כל כך מדהימה".

"שברתי כתף וצלעות, ועדיין מחכה לחופשה הבאה"

 מצטרפת לקבוצות גלישה, בדרך כלל היא האישה היחידה בקבוצה. זיווה גינזבורג, צילום באדיבותה

כדי לעשות סקי נדרש מאמץ לא קטן במפרקים ובשרירים, ומספר הפציעות של העוסקים בספורט הזה גבוה מאד. הסיבה העיקרית היא אי הכנה מתאימה. לשאלה האם הם מבצעים הכנות מיוחדות לפני הגלישה, התשובות חלוקות.

בשן: "אני תמיד שומר על כושר גופני, בשלבים מסוימים התחלתי ללכת לחדר כושר, ועד היום אני מקפיד לעשות כושר ארבע פעמים בשבוע. סיבולת לב ריאה, תרגילי כוח. ניתוח המעקפים הגיע ממש בלי התראה, ובלי אזהרה בבדיקה שגרתית. אמרו לי 'יש לך מזל שתפסו בזמן'.

איטלסון: "אני נותן הוראות לכולם לפני הנסיעה, להתחיל לעלות במדרגות במקום במעלית, אבל אני עצמי לא עושה כלום".

קרה לכם שנפלתם?

גינזבורג: "מאיפה להתחיל? קרעתי רצועות, שברתי כתף וצלעות. ועדיין אני מחכה בקוצר רוח לחופשה הבאה".

בשן: "סובבתי את הברך, קרעתי את הרצועות, עברתי ניתוח והרופא לא היה בטוח שאצליח לעלות במדרגות. אבל עשיתי הרבה יותר מזה".

הגולשים הצעירים מסביב מלאי פליאה

עם הגיל השרירים צריכים יותר מנוחה בדרך. דורון איטלסון, צילום באדיבותו

ובכל זאת, אתם כבר לא ילדים. יש תחושה של בגידת הגוף?

גינזבורג: "ממש לא. בשנה שעברה גלשתי באוסטריה עם גברים צעירים בני 30. כמה אדרנלין, כיף אדיר. ברור שהעצמות יותר שבירות ופריכות. אני חוששת, אז מה. אני גם חוששת לפעמים כשאני נוסעת על הכביש, ויש מסביב נהגים לא עלינו. הכיף הוא כל כך גדול,  שהכל מתגמד. ברור  שקצת יותר זהירים עם הגיל, אולי גולשים יותר לאט, פחות משתוללים, אבל לא מוותרים".

בשן: "אני מרגיש מלך. ממש זקן השבט. רוב הגולשים סביבי צעירים מלאי פליאה, ומעודדים מכך שאולי גם הם יוכלו להגיע לגיל שלי ולהמשיך לגלוש. זה נכון שבגיל הזה הכל מתרפא יותר לאט, אבל אני אגיד מה שאמרתי כשהייתה התאונה ושאלו אותי 'מה, אתה לא פוחד מהברך?'. עניתי: 'אם אני לא יכול לעשות סקי, אז אני לא צריך את הברך'. מה שאתה יכול לעשות תעשה. מצד אחד אני לא באותו הכושר מלפני 20 שנה, אבל מצד שני השתפרתי מבחינת טכניקה ואני עושה מסלולים קשים יותר".

איטלסון: "השרירים קצת פחות אוהבים את זה. צריך קצת יותר מנוחה בדרך".

עד מתי זה ימשך, אתם שואלים? חובבי הסקי לא מתכוונים לעצור. "פעם שאלתי את עצמי, תוך כדי גלישה, מה בעצם אני עושה", אומר בשן. "ואז פיתחתי פילוסופיה: זו התמצית של החיים. זה שאתה כל הזמן בתנועה, עולה ויורד, מתמודד עם כל סיבוב, עם כל מדרון. תחושה של חופש אוויר פסגות". ואיטלסון מסכם בחיוך: "המטרה היא להמשיך עד גיל 88". 

מרת ישראל: סבתא בת 60

הכירו את היוגיסט בן ה-89

הכל על פעילות גופנית אחרי גיל 50

מאמן כושר מוסמך בן 90

להתאמן נכון: איך להמנע מפציעות ספורט

ספורט אקסטרים: נהג מרוצים בן 63

רץ רחוק: אצן מרתון בן 72

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה!