סרט: האיש הכי כועס בברוקלין

בתזמון שכזה, אסי דיין מת רגע לפני שהעיבוד ההוליוודי ל"מר באום", סרטו מ-1997 (השלישי בטרילוגיה שכללה את "החיים על פי אגפא" ו"שמיכה חשמלית ושמה משה"), עלה למסכים. אם "באום" חשף את הקוצים המחודדים, המושחזים והדוקרניים של מי שהיה בעברו הצבר האולטימטיבי, "האיש הכי כועס בברוקלין" הוא מין דוד שלו מאמריקה, דוד נרגן ורגזן אמנם (עם סיבה כמובן) וגם מצחיק, כמו הקשישים הנרגנים מהחבובות.

ככה זה כשמיקי באום, יבואן משקפי שמש ישראלי, שהגה וגילם אסי דיין עם כרס וקרחת, נהפך להנרי אלטמן מברוקלין, בגילומו של רובין וויליאמס הדו?ב??י-דו?ד?י החביב, גם כשהוא משתולל. וויליאמס של העת האחרונה, גם בסדרת הטלוויזיה "המשוגעים" בכיכובו, גם כשהוא "משתגע" מקפיד לעשות זאת במרחב החביבות שבקונצנזוס, במעין גרסה מבוגרת ומרוככת - מקץ שלושים שנות טיפול פסיכולוגי - של הדמות ההזויה ומוטרפת שגילם באופן מרהיב ב"בוקר טוב וייטנאם".

הנרי אלטמן מברוקלין הוא עורך דין ששותף עם אחיו בפירמה משפחתית, שבה התכוון לשלב את בניו. אלא שהאחד, זה שממש יועד לתפקיד, מת בטרם עת - ומאז בעצם אלטמן המצחיק נהפך לרגזן מריר ונרגן - והשני העז למרוד ולסרב ושומו שמים, לבנות לעצמו קריירה כמורה לריקודים סלוניים. אלטמן, נשוי בנרגנות לאשתו משכבר, מתחיל את היום - ואת הסרט - בנסיעה שמתעכבת בגלל תאונה עם מונית (נהג המונית אשם, כמובן), לרופאו בבית החולים, לשם קבלת תוצאות בדיקה שעשה.

עוד על קולנוע:

אהבה בועטת

העיקר זה הרומנטיקה

בעקבות הילד האבוד